חדשות בעולם
בני סבטי על הפיצוצים באיראן: "מקריסים את המשטר מבפנים"
גל הפיצוצים האחרונים ברחבי איראן, שהביא לשריפות במשהד, בקום ובאזור אלבורז, אינו קשור לפעילות חשאית אלא מעיד על קריסה פנימית של משטר האיתוללות – כך טען בריאיון ל"מעריב" בני סבטי, חוקר תוכנית איראן במכון INSS, שמוסיף כי על ישראל להגיב באיראן על הטילים של החות'ים.
"אין לדעתי קשר בין הפיצוצים והפגיעות באזורים השונים. האזורים שמתפוצצים הם רחוקים מאוד זה מזה, וגם האופי שלהם לא קשור. אין איזה חוט שמחבר בין המקומות האלה. יש מפעל אופנועים, יש מאגר נפט, יש תחנת חשמל, כל מיני מקומות כאלה", הסביר סבטי. לדבריו, הסיבה האמיתית לתקלות החוזרות ונשנות היא "התיישנות התשתיות והזנחה מתמשכת, ואי טיפול ואי תיקון של אותן תשתיות לאורך כחמישים שנה מאז המהפכה. ברור שהדברים מתיישנים ומתקלקלים, וכשלא מטפלים בהם בזמן ואולי רק שמים לפעמים פלסטר – אז קורה מה שקורה".
התקלות מחריפות במיוחד בתעשייה הכבדה, שבה משתמשים בחומרים מסוכנים. "האפקט של תקלה יכול להיות גדול מאוד, כי יש חומרי בעירה וחומרים מסוכנים במקומות האלה. כמו בנמל, שהיה שם איזה שהוא חומר רגיש לחום, וכשבמקום כזה יש חום של 45 מעלות בחוץ ומאחסנים את החומר המסוכן במחסן שהוא לא נכון, אז בטח שקורים דברים. זה קצת כמו לשים את הבשר בחוץ. למה מצפים?".
באשר לטענה שאחד הפיצוצים אירע במפעל המשרת את משמרות המהפכה, סבטי הסביר: "לגבי מפעל האופנועים, מצאתי שהבעלים כן איש דתי ואדוק ונאמן למהפכה ואבא שלו גם היה סוג של חביב על המשטר, אבל זה לא אומר שהוא גם סיפק אופנועים או חלקי חילוף. יכול להיות שכן, אני לא מצאתי עדות לזה בחומר גלוי".
סבטי הדגיש את מבנה היחסים בין העסקים הפרטיים למשטר: "באופן כללי, אתה לא יכול להיות באיראן בעל מפעל או במגזר הפרטי אם אתה לא מחובר למשטר ולא משלם לו איזה מס, איזה סוג של שוחד כדי לשרוד. קצת כמו אוליגרכים ברוסיה, שמשלמים משהו לפוטין".
הוא גם התייחס להשוואה היסטורית מעניינת: "זה קרה גם בברית המועצות לפני שנפלה. הייתה שם הרבה מאוד הזנחה, וכל פעם התפוצץ משהו אחר. והדבר הכי גדול שקרה באמת בברית המועצות, שזה היה סמל של הנפילה שלה, היה כור הגרעין בצ'רנוביל שבאמת התפוצץ מההזנחה. באיראן יש הרבה מאוד צ'רנובילים קטנים – הם לא גרעיניים, אבל הם נובעים מההזנחה, וזה אולי סוג של עדות שהמשטר עצמו קורס לתוך עצמו פנימה".
תגובת ההנהגה האיראנית למצב רק מגבירה את הזעם העממי, טען סבטי: "המנהיג האיראני אמר 'כן, תאונות קורות, דברים קורים, צריך להמשיך בדרכנו'. הוא זלזל מאוד בתאונות האלה, הוא לא מקבל אחריות, הוא לא אומר שצריך לבדוק ולתקן. זה אגב משפט כואב מאוד שמהדהד בתקשורת של האיראנים ברשתות חברתיות, וזה מעצבן מאוד את הציבור האיראני. זה עוד לבנה במחאה ובזעם של הציבור האיראני כלפי המשטר שלו".
בהתייחסותו לטיל שנפל בנתב"ג, סבטי טען כי מדובר בהנחיה איראנית ישנה: "אני חושב שאת ההנחיות החות'ים לפני הרבה מאוד שנים, והם יורים מתי שנוח להם ומתי שכדאי להם מבחינתם. אנחנו רואים שבימים האחרונים הם יורים כל יום, אז הפעם הם דייקו יותר – כשמנסים הרבה פעמים, בסוף אחד מצליח". לדבריו, "ההנחיה הכללית מאיראן קיימת כבר יותר מ-10 שנים. פעם החות'ים נלחמו בסעודים, כיוונו את הטילים שלהם קצת יותר ימינה, מזרחה, והסעודים סבלו, ועכשיו אנחנו סובלים. הטיל עצמו הוא כמובן דגם איראני – ברור שיש פה טביעות אצבע והשפעה איראנית גדולה מאוד".
לשאלה אם ישראל צריכה להגיב על הירי של הטיל בתימן או באיראן, סבטי השיב: "באיראן, אין ספק. יכול להיות שזה יהיה תירוץ לישראל לעשות פעולה כלשהי. כמובן שזה נתון למקבלי החלטות, אבל באופן הגיוני יש פה איזשהו היגיון שכן דורש מישראל להגיב נגד איראן עצמה, ולא שוב להפציץ חות'ים. אז עוד פעם כמה טילים? זה מיצינו. או שצריך לפעול למשל נגד המפעל של הטילים או מפתחי הטילים באיראן".
עם זאת, הוא הוסיף: "זה יכול להיות סוג של רמז מאוד גדול לאיראנים, אבל אני לא יודע אם ישראל בכלל יכולה לעשות דבר כזה כשיש שיחות גרעין בין איראן לארצות הברית, זאת גם שאלה".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
