
"בתחילת שנות ה־70 הייתה להקת בנות 'שוקולד מנטה מסטיק' עם ירדנה ארזי, לאה לופטין ורותי הולצמן, שהייתה פופולרית מאוד. בתקשורת כינו אותנו – אורי, דני ואני – בשם הזה. אני הייתי מנטה. עד היום אוהדי הכדורגל בירושלים מדברים ומזכירים לי זאת".
ויקטור לוי נולד ליהודה ופאני. "המשפחה עלתה ארצה מקזבלנקה בשנת 1956 – ישר לחצור, בזמן העלייה הגדולה ממרוקו לישראל. אנחנו שמונה ילדים, ארבע בנות וארבעה בנים. אני השישי. את גילי אני לא מפרסם, מהחלטה אישית, ומי שרוצה לנחש עושה זאת על דעת עצמו. התחלנו ישר להשתלב, התאקלמנו, ובתוך הצריפים בנינו שתי חנויות מכולת של הימים ההם. סיימתי את בית הספר היסודי בחצור".
הכדורגל החל בשדות. "היו מרחבים גדולים לרוץ בהם בהתלהבות אחר הכדור. קיימנו משחקים בשכונה ונגד קבוצות מאיילת השחר, מחניים וקריית שמונה. הייתה לנו בחצור קבוצת כדורגל בליגה גימל. הצטיינתי בה מאוד, אוהדים רבים הגיעו לצפות במשחקי הבית בחצור. שיחקתי בהפועל חצור מ־1965 עד 1967, בעמדת הקשר הקדמי. בין השנים 1968 עד 1971 שיחקתי בהפועל קריית שמונה בליגה השנייה – ליגה א' צפון, עם חנניה פחימה, גדול שחקני קריית שמונה, ועם החלוץ יצחק קנר הנהדר ואחרים שכיף להיזכר במשחקים איתם".
ביקור בירושלים הוביל אותו לנסות להיבחן בבית"ר. "אחד החברים שלי לקח אותי לאירוע פרטי בירושלים. הוא היה מקורב לראשי בית"ר ירושלים והציע להם לבחון אותי. הגעתי לימק"א, שם פגשתי את הקשר אלי חג'ג', אותו הכרתי ממשחקים נגד בית"ר נתניה. הוא קיבל אותי יפה, לקח אותי לאפסנאי עמיאל, וקיבלתי תלבושת כדורגל. המאמן היה אריה רדלר, איש הפועל פתח תקווה. במגרש הקפצתי את הכדור, בעטתי ומעט כדרורים. הצוות המקצועי התלהב והחליט לאכסן אותי שלושה ימים בבית מלון ולבחון אותי באימונים ובמשחקי אימון. בסיום האימון השלישי, השוער יוסף סורינוב, אגדה בין הקורות, רץ לעבר אריה רדלר וצעק להחתים אותי מיד".
Source link