בעוד ממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מקדם מגעים דיפלומטיים באזור המפרץ, ישראל בחרה לשלוח מסר צבאי ברור. לפי הערכת אדם קלמנטס, בכיר לשעבר במשרד ההגנה האמריקאי, התקיפות האוויריות האחרונות של ישראל בתימן נושאות משמעות כפולה – הן כלפי החות'ים והן כלפי הממשל האמריקאי החדש.
"ממשל טראמפ התעלם מישראל בכל הנוגע לדיונים בנושאים במזרח התיכון בשבועות האחרונים," ציין הבכיר בראיון בערוץ "אל חדת'". "אני חושב שזה אות חשוב מאוד שישראל שולחת לחות'ים, אך ייתכן שהיא מעבירה את אותו המסר גם לממשל טראמפ".
העיתוי של התקיפות מעלה שאלות לגבי האסטרטגיה הישראלית – הן בוצעו באופן מכוון שלא בזמן שטראמפ שהה באזור, אך בעיצומו של המשא ומתן שארצות הברית מנהלת עם איראן, המממנת הראשית של המיליציה החות'ית.
תקיפה בתימן (צילום: REUTERS/Khaled Abdullah)
קלמנטס מציין כי בימים הקרובים יהיה מעניין לעקוב אחר התגובות משני הצדדים: "נראה האם החות'ים יפסיקו לתקוף ספינות בים סוף והאם יגיבו ישירות לישראל".
ההתפתחויות האחרונות מציבות אתגר משמעותי לממשל טראמפ, הנדרש לאזן בין שני אינטרסים מרכזיים. מצד אחד, הרצון להשיג הפסקה מיידית של התקפות החות'ים נגד ספינות בים סוף, ומצד שני, הצורך בניהול העימות המתמשך בין ישראל לחות'ים.
"זה מעלה בעיה אסטרטגית יותר עבור ממשל טראמפ, אשר חייב להגיע לפתרון", הסביר קלמנטס. לדבריו, הגעה לפשרה בסכסוך בעזה עשויה לספק הזדמנות לארצות הברית "לקנות זמן ולתקשר עם כל הצדדים".
המומחה גם רמז על קיומם של ערוצים דיפלומטיים פעילים, כולל מעורבות של שחקנים אזוריים כמו ערב הסעודית והרשות הפלסטינית. בנוסף, הוא ציין את האפשרות של "הסכם עם החות'ים" שעשוי לפתוח את הדרך לדיונים פוליטיים נוספים.
בשבועות הקרובים צפויה להתבהר מדיניות הממשל האמריקאי ביחס לעימותים באזור, כאשר הנשיא טראמפ מנסה לגבש אסטרטגיה חדשה למזרח התיכון עוד מאז כניסתו לתפקיד בינואר האחרון.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.