Connect with us

חדשות בעולם

בכירי הצבא מזהירים בדיון דרמטי: "שחיקה מתמשכת בצה"ל"

Published

on




בדיון ועדת ביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי היום (שני) הציגו קצינים בכירים בצה"ל תמונת מצב מורכבת: שיעור ההתייצבות למילואים אמנם נותר גבוה יחסית, אך הכשירות נשחקת. היעד לגיוס חרדים – רחוק מלהתממש.

תא"ל רמי אבודרהם, רמ"ט זרוע היבשה, אמר: "יותר משנה וחצי של מערכה גוזר עלינו אתגרים גדולים מאוד בהיקפי כוח האדם וכשירותו. יש שחיקה מאוד גדולה גם בגוף וגם מנטלית, משום שלא מעט יחידות סדירות נמצאות ברצף לחימה מאז השביעי באוקטובר". לדבריו, כל הסד"כ הלוחם והתומך של צה"ל מופעל במערכה הנוכחית. "יחידות לא עשו אימונים במהלך השנה וחצי, והכשירות שנשמרת היא מהפעילות העצימה", ציין.

הכשרות כמעט ואינן מתקיימות: "ממוצע ההכשרה התקצר ב-80%. חייל לוחם ייכנס לעזה ב-05 – זה קורה כבר חצי שנה אחרי הגיוס. מאז השבעה באוקטובר כבר לא עושים אימון לפני תעסוקה, אלא אימון לפני לחימה", הסביר. לדבריו, כל אימון מותאם למשימה הספציפית: "על כל גדוד סדיר שמקימים, מפנים שבעה גדודי מילואים".

על אף השחיקה, שיעור ההתגייסות למילואים נותר גבוה: "היקף המתגייסים למילואים היה 130% בהתחלה, וכיום מעל 75% התייצבות. כדי לעמוד במשימה יש השלמות. זה יותר מנס גלוי", אמר אבודרהם.

גם תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל, הציג תמונת מצב מורכבת. לדבריו, צה"ל זקוק כיום ל-12,000 חיילים – מתוכם 7,000 לוחמים, והיתר תומכי לחימה. הוא ציין כי "כיום יש צורך ב-25 גדודי מילואים סדירים. הכוונה היא להגיע לשירות של 42 ימי מילואים בשנה. עד כה, הממוצע עמד על 70 ימים – והמטרה היא להפחית את זה ב-28 ימים".

אחד מהיעדים המרכזיים שהצבא לא צפוי לעמוד בהם – הוא גיוס החרדים. "הצבנו יעד שנתי של 4,800 מתגייסים חרדים – כבר עכשיו ברור שלא נעמוד בו, ונגיע לקצת יותר מ־50% מכך", אמר טייב. לדבריו, מאז חודש יולי ועד פברואר 2025 גויסו כ־1,700 חרדים. בצה"ל מעריכים כי עד תום השנה יגיעו לכ־2,800 מתגייסים חרדים בלבד.

לדבריו, המנגנון האזרחי־משפטי איננו תומך ביכולת לזַהות באופן מדויק מי נחשב לחרדי. "מאז שפקעה החלטת הממשלה, נער חרדי מקבל צו ככל נער אחר במדינה, ואינו מזוהה עוד אוטומטית כחרדי", אמר. "הצווים יוצאים לכולם יחד, ומי שמגיע – נדרש לעשות צו ראשון מלא. בעבר, די היה בכך שהנער הצהיר 'אני חרדי' כדי לקבל דחיית שירות – היום הוא חייב להתייצב ולעבור את ההליך המלא".

הצבא פועל בשיתוף משרדי הממשלה לקבלת נתונים עדכניים על זכאי דיחוי, אך נכון לעכשיו – "הנתונים שיש בידינו הם מדוחות בני שנה וחצי לפחות". חלק מהצווים, לדברי טייב, נשלחו לאוכלוסייה שאינה חרדית בפועל: "ייתכן שמי שרשום במוסדות תורניים – כלל אינו חרדי".

מתוך 24,000 צווים שהוצאו עד כה לציבור החרדי, הצבא רשם שיעורי היענות נמוכים: מתוך 3,000 צווים בפעימה הראשונה, התייצבו 650 איש (100% מהם טורגטו מראש). מתוך 7,000 צווים בפעימה השנייה, התייצבו 392 בלבד (35% מהם טורגטו). מתוך 14,000 בפעימה השלישית, הופצו 8,900 צווים, מהם פחות מ־30 התייצבו בפועל – כאשר איש מהם לא טורגט מראש.

על פי טייב, ישנה "קורלציה גבוהה בין מי שהתייצב – לבין כאלה שכבר היו מחוץ למעגל הישיבתי והשתלבו בחיים הכלליים". לדבריו, הדבר "מגביר את שיתוף הפעולה".

טייב הדגיש כי "המאמץ בצד של ה'מקל' עדיין לא אפקטיבי מספיק – דווקא הרתימה מניבה תוצאות טובות יותר". הוא הדגיש כי "יש מגמה חיובית, אך לא מספקת. צה"ל ייצר יכולת קליטה גבוהה יותר, אך לא נגיע ליעדים שהצבנו".

לבסוף, טייב התייחס גם לעיכובי יציאה של מלש"בים מהארץ: "מינואר היו כ־340 עיכובים בנתב"ג – מתוכם כ־50 שייכים לפוטנציאל הגיוס. הערכנו שלקראת פסח תהיה יציאה משמעותית, ונערכנו לכך – אך בפועל המספרים לא היו חריגים".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים