בדיון ועדת ביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי היום (שני) הציגו קצינים בכירים בצה"ל תמונת מצב מורכבת: שיעור ההתייצבות למילואים אמנם נותר גבוה יחסית, אך הכשירות נשחקת. היעד לגיוס חרדים – רחוק מלהתממש.
תא"ל רמי אבודרהם, רמ"ט זרוע היבשה, אמר: "יותר משנה וחצי של מערכה גוזר עלינו אתגרים גדולים מאוד בהיקפי כוח האדם וכשירותו. יש שחיקה מאוד גדולה גם בגוף וגם מנטלית, משום שלא מעט יחידות סדירות נמצאות ברצף לחימה מאז השביעי באוקטובר". לדבריו, כל הסד"כ הלוחם והתומך של צה"ל מופעל במערכה הנוכחית. "יחידות לא עשו אימונים במהלך השנה וחצי, והכשירות שנשמרת היא מהפעילות העצימה", ציין.
הכשרות כמעט ואינן מתקיימות: "ממוצע ההכשרה התקצר ב-80%. חייל לוחם ייכנס לעזה ב-05 – זה קורה כבר חצי שנה אחרי הגיוס. מאז השבעה באוקטובר כבר לא עושים אימון לפני תעסוקה, אלא אימון לפני לחימה", הסביר. לדבריו, כל אימון מותאם למשימה הספציפית: "על כל גדוד סדיר שמקימים, מפנים שבעה גדודי מילואים".
על אף השחיקה, שיעור ההתגייסות למילואים נותר גבוה: "היקף המתגייסים למילואים היה 130% בהתחלה, וכיום מעל 75% התייצבות. כדי לעמוד במשימה יש השלמות. זה יותר מנס גלוי", אמר אבודרהם.
גם תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל, הציג תמונת מצב מורכבת. לדבריו, צה"ל זקוק כיום ל-12,000 חיילים – מתוכם 7,000 לוחמים, והיתר תומכי לחימה. הוא ציין כי "כיום יש צורך ב-25 גדודי מילואים סדירים. הכוונה היא להגיע לשירות של 42 ימי מילואים בשנה. עד כה, הממוצע עמד על 70 ימים – והמטרה היא להפחית את זה ב-28 ימים".
אחד מהיעדים המרכזיים שהצבא לא צפוי לעמוד בהם – הוא גיוס החרדים. "הצבנו יעד שנתי של 4,800 מתגייסים חרדים – כבר עכשיו ברור שלא נעמוד בו, ונגיע לקצת יותר מ־50% מכך", אמר טייב. לדבריו, מאז חודש יולי ועד פברואר 2025 גויסו כ־1,700 חרדים. בצה"ל מעריכים כי עד תום השנה יגיעו לכ־2,800 מתגייסים חרדים בלבד.
לדבריו, המנגנון האזרחי־משפטי איננו תומך ביכולת לזַהות באופן מדויק מי נחשב לחרדי. "מאז שפקעה החלטת הממשלה, נער חרדי מקבל צו ככל נער אחר במדינה, ואינו מזוהה עוד אוטומטית כחרדי", אמר. "הצווים יוצאים לכולם יחד, ומי שמגיע – נדרש לעשות צו ראשון מלא. בעבר, די היה בכך שהנער הצהיר 'אני חרדי' כדי לקבל דחיית שירות – היום הוא חייב להתייצב ולעבור את ההליך המלא".
הצבא פועל בשיתוף משרדי הממשלה לקבלת נתונים עדכניים על זכאי דיחוי, אך נכון לעכשיו – "הנתונים שיש בידינו הם מדוחות בני שנה וחצי לפחות". חלק מהצווים, לדברי טייב, נשלחו לאוכלוסייה שאינה חרדית בפועל: "ייתכן שמי שרשום במוסדות תורניים – כלל אינו חרדי".
מתוך 24,000 צווים שהוצאו עד כה לציבור החרדי, הצבא רשם שיעורי היענות נמוכים: מתוך 3,000 צווים בפעימה הראשונה, התייצבו 650 איש (100% מהם טורגטו מראש). מתוך 7,000 צווים בפעימה השנייה, התייצבו 392 בלבד (35% מהם טורגטו). מתוך 14,000 בפעימה השלישית, הופצו 8,900 צווים, מהם פחות מ־30 התייצבו בפועל – כאשר איש מהם לא טורגט מראש.
על פי טייב, ישנה "קורלציה גבוהה בין מי שהתייצב – לבין כאלה שכבר היו מחוץ למעגל הישיבתי והשתלבו בחיים הכלליים". לדבריו, הדבר "מגביר את שיתוף הפעולה".
טייב הדגיש כי "המאמץ בצד של ה'מקל' עדיין לא אפקטיבי מספיק – דווקא הרתימה מניבה תוצאות טובות יותר". הוא הדגיש כי "יש מגמה חיובית, אך לא מספקת. צה"ל ייצר יכולת קליטה גבוהה יותר, אך לא נגיע ליעדים שהצבנו".
לבסוף, טייב התייחס גם לעיכובי יציאה של מלש"בים מהארץ: "מינואר היו כ־340 עיכובים בנתב"ג – מתוכם כ־50 שייכים לפוטנציאל הגיוס. הערכנו שלקראת פסח תהיה יציאה משמעותית, ונערכנו לכך – אך בפועל המספרים לא היו חריגים".