בעוד ממשל טראמפ ממשיך להתמודד עם פרשת הדלפת מידע רגיש בקבוצת צ'אט, מתברר כי בעיית האבטחה עמוקה יותר: לפי דיווח חדש של "וושינגטון פוסט" היום (רביעי), יועץ הביטחון הלאומי מייקל וולץ וחברים נוספים במועצת הביטחון הלאומי השתמשו בחשבונות ג'ימייל פרטיים לניהול ענייני ממשל רגישים.
על פי התחקיר, שהתבסס על מסמכים וראיונות עם שלושה גורמים רשמיים אמריקאים, עוזר בכיר של וולץ השתמש בחשבון ג'ימייל פרטי לשיחות טכניות מפורטות עם עמיתים בסוכנויות ממשלתיות אחרות, שעסקו בעמדות צבאיות רגישות ומערכות נשק. במקביל, לוולץ עצמו נשלח מידע פחות רגיש אך עדיין בעל פוטנציאל לניצול – כגון לוח זמנים ומסמכי עבודה, לחשבון הג'ימייל האישי שלו.
מומחי אבטחה מזהירים בפני ה"פוסט" כי השימוש בדואר אלקטרוני אישי, אפילו עבור חומרים לא מסווגים, מהווה סיכון משמעותי נוכח העניין הרב ששירותי מודיעין זרים מגלים בתקשורת ובלוחות זמנים של בכירי ממשל.
מייקל וולץ (צילום: רשתות חברתיות)
דובר מועצת הביטחון הלאומי, בריאן יוז, הכחיש את הטענות ואמר כי "וולץ לא שלח ולא היה שולח מידע מסווג בחשבון פתוח". לטענתו, במקרים שבהם "אנשי קשר מהעבר" שלחו לוולץ חומרים הקשורים לעבודה, הוא מקפיד לשלוח העתק לדואר האלקטרוני הממשלתי שלו כדי להבטיח ציות לחוקי הרשומות הפדרליים.
הדיווח החדש מתווסף לפרשה שנחשפה לפני כשבוע בתחקיר מטלטל של ה"אטלנטיק", שבו חשף העורך הראשי של המגזין, ג'פרי גולדברג, כי נכלל בטעות בקבוצת צ'אט מאובטחת בה דנו בכירי ממשל טראמפ בתקיפות נגד המורדים החות'ים בתימן. גולדברג, שהוא מבקר בולט של טראמפ, נחשף לתוכנית המלחמה המדויקת, כולל מידע על חבילות נשק, מטרות ועיתוי התקיפה, שעתיים לפני ביצוע ההפצצות הראשונות ב-15 במרץ.
וולץ, שלקח אחריות על יצירת קבוצת הצ'אט, טען בהמשך כי מספר הטלפון של גולדברג "נשאב" לטלפון שלו באופן לא מכוון, וכי מעולם לא פגש או דיבר עם העיתונאי. גולדברג, מצדו, הכחיש זאת בתוקף ואמר ל"מיט דה פרס": "הוא אומר לכולם שהוא מעולם לא פגש אותי או דיבר איתי. זה פשוט לא נכון. זה לא 'המטריקס'. מספרי טלפון לא פשוט נשאבים לטלפונים אחרים".
לפי המדווח, בנוסף לקבוצת הצ'אט שבה נכלל גולדברג, וולץ יצר ואירח צ'אטים נוספים בסיגנל עם חברי קבינט בנושאים רגישים, כולל על סומליה ומלחמת רוסיה באוקראינה. מומחי אבטחת מידע הביעו דאגה מכך שאנשי ביטחון לאומי אמריקאים אינם משתמשים במערכות הממשלתיות המאובטחות לתקשורת עבודה, כגון מערכת התקשורת המודיעינית העולמית המשותפת (JWICS).
למרות התקרית, טראמפ החליט להשאיר את וולץ בתפקידו. על פי גורם בכיר בממשל, ההחלטה נבעה בעיקר מרצון להימנע ממתן "קרבן לתקשורת הליברלית". "התקרית הזו פגעה קשות בוולץ", אמר גורם ל"וושינגטון פוסט", והוסיף כי ליועץ הביטחון הלאומי נאמר בעקבות הפרשה כי עליו להיות יותר כנוע כלפי ראש הסגל סוזי ויילס.
בתוך כך, מומחי ביטחון לאומי הביעו דאגה מהכחשת הממשל כי הצ'אט שדלף הכיל מידע מסווג. בקבוצת הצ'אט שדלפה, וולץ הציג דוח מפורט לאחר התקיפות, כולל חשיפה שלצבא היה "זיהוי חיובי" של מנהיג חות'י בכיר – מידע שמצביע על יכולות מעקב ישראליות שהועברו לארצות הברית. גורמים ישראליים הביעו תסכול מכך שהיכולות שלהם נחשפו.
"הדבר היחיד שמציל את העבודה שלו הוא שטראמפ לא רוצה לתת לג'ף גולדברג קרבן", אמר גורם ממשלתי נוסף. "למרות כל ההתקפות של טראמפ על 'החדשות המזויפות', הוא עדיין קורא את העיתונים, והוא לא אוהב לראות את הדברים האלה".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".