ביטחון
בכירים בצבא: טענות הסניגוריה הצבאית לגבי נוהל בירור מנהלי שגויות
הרמטכ"ל, ראש אכ"א, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר והפרקליטה הצבאית הראשית הגיבו לעתירה חריגה שהגישה הסנגוריה הצבאית בדרישה לבטל את "נוהל בירור מנהלי" החדש של צה"ל בנוגע להטרדות מיניות, אשר הופעל ביוזמת יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. לטענת הסנגוריה, הנוהל מופעל תוך חריגה מסמכות, בניגוד לפקודות הצבא, ופוגע באופן חמור בזכות להליך הוגן.
לעמדת בכירי הצבא, "לצה"ל ולמפקדיו אחריות למניעת פגיעות מיניות ביחידות הצבא. אחריות זו מושתתת על ההכרה במאפיינים היחודיים של המערכת הצבאית, המגבירים סיכון להתרחשות פגיעות מיניות, מצד אחד, ומעצימים תופעה של תת דיווח מצד נפגעים ונפגעות מצד שני. לצה"ל כלים שונים הנועדו להתמודד עם התופעה, וביניהם ההליך הפלילי – חקירת מצ"ח, בחינת התיק בפרקליטות וקבלת החלטה על העמדה לדין".
מהתגובה שהוגשה לבג"ץ עולה כי עבודת מטה נרחבת שבוצעה בצה"ל בשנים 2023-2022 העלתה כי רבים מהדיווחים המוגשים ליוהל"ם על פגיעה מינית אינם מטופלים כראוי בשל חשש המתלוננים מהגשת תלונה למצ"ח, או מההליך הפלילי בכללותו. במצב כזה, אין דרך לקיים הליך פלילי. שנית, נמצא כי בהיעדר חקירה או בירור עובדתי, מפקדים מתקשים לממש את אחריותם ולקבל החלטו פיקודיות בהתאם לסמכויות שעומדות להם. על רקע ממצאים אלה, נקבע נוהל הבירור שמטרתו לאפשר בירורים עובדתיים בטרם קבלת החלטה פיקודית, על ידי מבררים בכירים, העוברים הכשרה מקצועית ייעודית לכך.
בצבא מסבירים כי להליך הבירור מספר תכליות מרכזיות: התמודדות עם תופעה ולפיה מקרים רבים של תלונות בדבר פגיעה מינית אינם מטופלים כלל בשל העובדה כי המתלוננים אינם מעוניינים בקידום הליכים במישור הפלילי; וגיבוש הליך פיקודי מותאם, שיאפשר טיפול הולם בדיווחים, וזאת במקרים מתאימים, ובאופן שיאפשר שמירה על הסדר והמשמעת בצבא, שימור תחושת מוגנות למשרתים, מתן כלים פיקודיים למפקדים לטיפול בתופעות בלתי הולמות, תוך איזון ושמירה על זכויות הנילונים ונפגעי העבירה כאחד. על פי התגובה, בקצה, הנוהל מאפשר הליך של בירור עובדתי, שעל בסיס ממצאיו, יוכל המפקד לקבל החלטה פיקודית ביחס לנילון, ובכך לממש את סמכויותיו לטיפול באירועים בלתי הולמים ביחידתו.
לגבי הנוהל עצמו, נטען כי הנוהל נקבע בהתאם לחוק, ובסמכות. בצה"ל סבורים כי הטענה לפיה הנוהל הוצא ללא סמכות היא שגויה. הנוהל נקבע במסגרת הסמכות החוקית שיש לרשויות הצבא- וזאת מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, פקודות הצבא העוסקות בטיפול בפגיעה מינית, ומכוח סמכותם של מפקדי צה"ל מעצם היותם מפקדים בצבא – לנקוט צעדים הנוגעים לטיפול בכשלים ערכיים ובנושאי ניהול כוח האדם שתחתם.
עוד מוסיפים בכירי הצבא כי הנוהל שומר על הזכות להליך הוגן ועל כללי הצדק. לדבריהם הטענות לפיהן הנוהל פוגע בזכויות המשרתים – שגויות. הנוהל גובש בהתאם לדין, ולפסיקה הנוהגת בנושא. הנוהל שומר על הגינות כלפי נילונים ומאפשר להם להתגונן כראוי ביחס לטענות שמועלות נגדם. כך, למשל, הנוהל קובע חובה להעביר מידע מהותי לנילון לגבי המעשים המיוחסים לו. הנוהל מחייב לפרט בפני הנילון את התשתית הראייתית הקיימת נגדו, בכדי לאפשר לו לטעון כנגדה ולהציג את גרסתו לאירועים. במסגרת הנוהל לא ניתן להביא לבחינה דיווחים אנונימיים. הסכמתם של המתלוננים להיחשף בפני המבררים היא תנאי שבלעדין לא יכול להתקיים הליך בירור.
עוד נכתב בתגובה כי המבררים המוסמכים מכוח הנוהל עוברים הכשרות ייעודיות ופועלים בעצמאות מלאה. ליוהל"ם או למי מטעמה אין נגיעה בהמלצות המבררים ובמסקנותיהם. המבררים פועלים בעצמאות, וזהותם נבחרת על ידי הגורם הפיקודי בחיל שבו מתבצע הבירור. המבררים ממונים לתפקיד לאחר הכשרה ייעודית מטעם יחידת היוהל"ם המקנה להם כלים וידע מקצועי לעריכת בירורים מעמיקים ומקיפים.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
