Connect with us

תרבות

ביקורת על "המקור" של רביב דרוקר

Published

on




"אף אחד בארצות הברית לא זוכר את ה-10 בספטמבר". המשפט הזה, נאמר אתמול (ראשון) כבדרך אגב בתוכנית "המקור" של רביב דרוקר. התוכנית, בה התראיינו דמויות מפתח ביחסי ישראל-ארצות הברית מהצד האמריקאי, הדהדה לאורך הצפייה בה שוב ושוב את המילים הזה. את העובדה שאירועים חריגים, טראומטיים או קשים לא מאפשרים למוח להיזכר שהיה משהו לפניהם. הבעיה היא שבמדינת ישראל של השנה וחצי האחרונות, היו לא מעט כאלה.

אחד הדברים שנשכחו כמעט לגמרי בשיח הציבורי (לפחות בישראל) היא העובדה שפעם, ממש לא מזמן, לנשיא ארצות הברית קראו ג'ו ביידן. הנשיא הנוכחי דונלד טראמפ לקח על עצמו להשכיח את המדיניות של קודמו כמעט לחלוטין. אפשר להתווכח על רמת ההצלחה שלו אבל דבר אחד ברור – הוא הצליח לגרום לכולם, כל הזמן, לדבר רק עליו. בזירה התקשורתית, מי שהיה האדם החזק ביותר בעולם עד לפני חודשים ספורים, נעלם כליל.

המקור (צילום: צילום מסך רשת 13)
המקור (צילום: צילום מסך רשת 13)

לכן, היה קצת מוזר לשמוע ב"המקור" כמה מבכירי הממשל הקודם מדברים על הזווית האמריקאית ביחס לשבעה באוקטובר והאירועים שבאו אחר כך. המרואיינים, כך היה נדמה לכל אורך הדרך, מנסים להגן על שמו של הנשיא שלהם סביב אירועים שבתודעה הציבורית נחשבים היסטוריה. אמברגו נשק? נורמליזציה עם סעודיה? ציר פילדלפי? לא עברה שנה מאז שהנושאים האלה קרעו את המדינה. כיום, כשהמשא ומתן של טראמפ עם איראן בעיצומו ומלחמת הסחר מקבלת בכל יום תפנית חדשה, אלה נראים כמו נושאים ששייכים לארכיון. אולי זה מה שהופך את הצפייה בתוכנית של רביב דרוקר למעניינת מצד עצמה – לדיון נינוח יותר וחף מהצעקות שליוו אותו בזמן אמת.

ג'ו ביידן, בנימין נתניהו (צילום: רויטרס)
ג'ו ביידן, בנימין נתניהו (צילום: רויטרס)

למרות שדרוקר הביא לתוכנית כמה מהשמות הבכירים בממשל ביידן (כולל היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן), לא היו בה יותר מדי חידושים ברמה העובדתית. אפשר להעריך בזהירות שאף דעה פוליטית לא תשתנה בעקבותיה. המרואיינים, כמעט תמיד, שמרו על איפוק וממלכתיות גם כשדיברו על נושאים שנגעו לליבם. רובם יהודים, חלקם דוברי עברית שגרו בארץ לתקופה והאהבה שלהם כלפי מדינת ישראל נראתה אותנטית. הם ניצבו מול המצלמה כדי לטהר את שמם ואת שמו של ביידן מהטענה לפיה פעל מתוך אינטרסים שנוגדים את טובת ישראל. הם ניסו לעשות את ההפרדה בין האהבה לישראל לבין ההסתייגות, על סף התסכול, מההנהגה שלה ובפרט מראש הממשלה.

המקור (צילום: צילום מסך רשת 13)
המקור (צילום: צילום מסך רשת 13)

לאחר כמה שבועות בהם היה נראה כי המחלוקות בין ירושלים לוושינגטון מהתקופה של לפני המלחמה נעלמו, התחילו הפערים להתגלות שוב. ממשל ביידן לכל אורך הדרך התעקש על שלושה נושאים – הסיוע ההומניטרי, החשיבה האסטרטגית והחזרת החטופים. המרואיינים מזכירים שוב ושוב את הניסיון האמריקאי במלחמה בטרור ומזכירים שוב ושוב את נושא "היום שאחרי" וניהול הרצועה לאחר המלחמה. בתוכנית הם חושפים כי כבר בשבועות הראשונים הוקמו צוותים שהעלו כל מיני רעיונות – החל משיתוף פעולה עם מצרים וכלה באימון כוחות מהרשות הפלסטינית לשליטה ברצועת עזה – רעיונות שנדחו שוב ושוב על ידי נתניהו. השיא הגיע כשנפתח פתח להסכם שיכלול נורמליזציה עם סעודיה ויהווה, לטענתם ניצחון גדול יותר מכל הישג צבאי שישראל תשיג. "ההיסטוריה מראה שבין ישראל לחמאס לא חסרים תירוצים להתחיל מלחמה" אמר למצלמה עמוס הוכשטיין, שליח ארה"ב ללבנון בממשל ביידן, ומיד מוסיף – "כשמדובר בחטופים יש לך חלון הזדמנויות צר מאוד".

המבט שלהם עזה, שלא הודגש מספיק בתוכנית, מעניין מאוד. עבורם, ישראל היא דווקא זאת שלא הבינה באמת את האויב שנמצא מולה ואת הסיטואציה הייחודית של עזה. "בסוריה אנשים היו יכולים לברוח, היו המון פליטים. נדיר מאוד למצוא מלחמה שבה לאנשים אין לאן ללכת". הם מסבירים באופן כמעט חד משמעי שהעיכובים במשא ומתן לאורך הדרך היו רובם של החמאס ושלא היה במסדרונות הבית הלבן מי שהאשים באופן עקבי את ישראל בנושא הזה.את האמירה המפוכחת ביותר סיפק דווקא אחד המרואיינים האחרונים, מי שבשבילו שווה לראות את כל הפרק – רוג'ר קרסטנס.קרסטנס הוא אחד המרואיינים היחידים שעבד תחת ממשל טראמפ וממשל ביידן. הוא אמון על החזרת בני ערובה אמריקאיים מכל העולם ובדרך לשם היה צריך לנהל משא ומתן מול ארגוני הטרור הרצחניים ביותר. כשהוא אומר למצלמה שחמאס הוא אחד הארגונים הקשוחים ביותר שפגש, הסיפור כולו מובן קצת אחרת.

המקור (צילום: צילום מסך רשת 13)
המקור (צילום: צילום מסך רשת 13)

כל המרואיינים, למעט אולי בסוף, מצליחים לשמור את הרגשות שלהם לעצמם. קרסטנס, שראה דבר או שניים בחייו, הוא היחיד שמונע אך ורק על ידי האמוציות שלו. במקרה של ישראל הוא היה אחראי על הקשר עם משפחות החטופים ועודד אותם להשמיע את קולם בכל מחיר. כשמשפחות באו אליו ורצו לקדם ראיון עם ה CNN הוא אמר להם בלי למצמץ – "תגידו להם שאני לא עושה עבודה טובה, זה ידרבן אותם לשמוע אתכם". בעוד המרואיינים האחרים היו צריכים לברור את המילים שלהם ולהיזהר לא לדרוך על מוקשים, קרסטנס הראה לכל אורך הדרך שפיו ולבו שווים. הרגע שבו הוא מדבר על עידן אלכסנדר היה שווה הכל.

"המקור" סיפק מעט מאוד תשובות ובעיקר העלה הרבה מאוד שאלות. האם היו ניסיונות אופרטיביים של ממשל ביידן להשפיע על הפוליטיקה בישראל? מדוע אף אחד לא התייחס למלחמה החשובה מול לבנון ולהשפעות שלה על היחסים בין המדינות? מה היה המקום של הלחצים משמאל על ביידן בהחלטות שלו? התוכנית כמעט ולא נוגעת בכל אלה ובעוד נושאים שהיו בליבת היחסים העכורים בין המנהיגים. דבר אחד היה ברור לכל אורכה של התוכנית – לסיטואציה כמו זאת שחוותה וחווה ישראל, אין כמעט תקדים. נראה היה שכולם מגששים באפלה מול ארגון טרור רצחני ששולט על רצועת שטח קטנה ומבודדת. מול הממשלה הימנית ביותר בישראל עם מעט מאוד מרחב תמרון. ובעיקר, עם נשיא שהעלה לא פעם את השאלה "מה היה קורה אילו". איך המציאות שבה אנו נמצאים הייתה נראית אם בחדר הסגלגל היה יושב אדם אחר. מה שכן עלה בתוכנית והיה משכנע מאוד, היא העובדה שלכל הנוגעים בדבר, היו כוונות טובות.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרבות

עשור למותו של יוסי פיאמנטה: האיש שהפך גיטרה לכלי קודש

Published

on




עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.


הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.

https://www.youtube.com/watch?v=xqxhsGTw-co

בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.

נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.

עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.





Source link

Continue Reading

תרבות

דויד גרוסמן לעיתון איטלקי: "בעזה מתרחש רצח עם. הלב שלי נשבר, אבל אני חייב לומר זאת"

Published

on


הפגנה נגד הממשלה בקפלן, תל אביב

בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות



Source link

Continue Reading

תרבות

מי יכול על גידי גוב? 75 סיבות לאהוב אותו מחדש

Published

on




יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.

את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.

על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.


מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.

מחבר להקה לסולן 

במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.

לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון'  והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.

שנות ה-80 העליזות

בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.

עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.

בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.

בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית

לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.

גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.

לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!

רשימת השירים בעריכה המיוחדת

  • יעלה ויבוא 
  • נתתי לה חיי (להקת כוורת) 
  • גן סגור (הכבש השישה עשר)
  • תשע בכיכר (גזוז)
  • שטח ההפקר 
  • רחוב סומסום 
  • הופה היי
  • היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
  • הא או (גזוז)
  • אני שוב מתאהב
  • לידיה הלוהטת (דודה)
  • לוליטה
  • יו יה (כוורת)
  • הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
  • טוב שבאת
  • אלף כבאים (דודה)
  • למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
  • טנגו צפרדעים (כוורת)
  • חורף
  • לכבוד הקיץ (גזוז)
  • והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
  • בואי נישאר 
  • בלעדייך
  • הו מה יהיה 
  • חייך וחיי (עם ריטה)
  • יש אי שם
  • פרח 
  • אני אוהב אותך חזק 
  • אין עוד יום
  • שלל שרב 
  • רוני (גזוז)
  • כלים שלובים
  • פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי) 
  • נגיעה אחת רכה
  • נערה במשקפיים
  • הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
  • אני אוהב (הכבש השישה עשר)
  • תנו לגדול בשקט 
  • אמא ודני (גזוז)
  • סוס עץ
  • שירות עצמי (כוורת)
  • ציפי פרימו (גזוז) 
  • שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל) 
  • שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • ילד מזדקן (כוורת)
  • נאחז באוויר
  • מה אתה בכלל יודע על אהבה 
  • לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
  • עדיין מחכה לך 
  • יורם 
  • מסע אלונקות (עם ששת)
  • שירי סוף הדרך 
  • עד הבוקר (כשנולדתי)
  • העיקר זה הרומנטיקה
  • ככה היא באמצע (כוורת)
  • שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
  • מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
  • בשדה ירוק 
  • כמעט סתיו
  • עניין של זמן
  • סימן שאתה צעיר 
  • ערב אבוד
  • היא לא תדע (גזוז)
  • לך ספר לסבתא (כוורת)
  • איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
  • הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
  • אין לי כסף
  • הכל פתוח
  • נם לא נם
  • חללית (גזוז)
  • שיר מלחים (כוורת)
  • אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • תקלה מהתחלה (גזוז)
  • דרך ארץ
  • גובינא (גזוז)
  • צל עץ תמר (זהו זה)
  • ריקוד ירח 
  • עדן
  • אני אומר מילה (עם רונה קינן)
  • מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
  • מי תרצי
  • סורו מני
  • אל הגבים 
  • זמר לספינה 
  • בין שלוש ובין ארבע 
  • זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
  • נובמבר
  • בקצה ההר 
  • הו איזה לילה 
  • אם יוולד לי ילד
  • כשאת מחייכת 
  • אם היינו
  • עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
  • שיר לשירה (זהו זה)
  • בבוקר 
  • שלושה בלילה בעיר 
  • אחלה עולם (עם מאור כהן)
  • נחמד (כוורת)

'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.

'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים