חדשות בעולם
ביסמוט עובד על כלום, גדולי התורה צוחקים: גיוס החרדים לא ייפתר
לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות לשירות בצה"ל אין פתרון, וגם לא יהיה, גם בעתיד הלא נראה לעין. שני הצדדים המעורבים במאבק בעד ונגד גיוסם של תלמידי ישיבות לצבא מתנהלים באופן שמסכל מראש פתרון מיידי, מעשי ופרקטי שישביע ויספק את רצונם, שאיפתם ותקוותם של מי שמייצגים את הצדדים המעורבים.
הצד החותר למה שמוגדר "מסמך עקרונות לחוק הפטור מסיוג", שמייצג יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, לוקה בבורות, חוסר ידיעה והשכלה בחשיבותו, מרכזיותו וחיוניותו של ערך לימוד תורה. ביסמוט מעולם לא ראה מבפנים היכל ישיבה מלא לומדים, לא בטוח שראה אי פעם איך נראה דף גמרא, ובטוח שלא עיין אף פעם בספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים", שמסביר את ערכן של המצוות. התפקיד האמיתי של ביסמוט הוא למצוא ולנסח "מסמך עקרונות" שיבטיח את קיומה של הקואליציה וכמובן את הישרדות פטרונו נתניהו כראש ממשלה.
הצד של גדולי התורה, המזוהים כראשי הציבור הליטאי-חרדי, החדירו למאבק הכל-כך צודק מבחינתם מידה מופרזת של קיצוניות וקנאות, שמבטיחות כבר מראש אפס סיכוי ותקווה לכל ניסיון של פשרה, שפירושו המעשי המקובל הוא הסכם שהושג ומבוסס על ויתורים של המעורבים.
לגדולי התורה, ראשי המגזר הליטאי-חרדי הרב דב לנדו ולעמיתו הרב משה הלל הירש, המושג "פשרה" בכל הנוגע לערך לימוד התורה הוא לא רק פסול – אלא טמא. אם נוסח מתווה לחוק גיוס חדש יכלול הצעה או יוזמה לגיוס של תלמיד ישיבה אחד, הוא פסול, אסור, בלתי טהור וכמובן לא ניתן לביצוע.
עבור ובעיני בועז ביסמוט מדובר בבעיה, בקושי ומטרד שהם נושאים למשא ומתן, לוויכוח וכמובן לפשרה. לפי דיווחים, ביסמוט נפגש עם נציגים חרדיים ושמע את דעותיהם. מעניין, מי הם הנציגים החרדיים שאיתם נפגש ושוחח? מי שקובעים ויקבעו איך לקבל ואיך להגיב לנוסח "מסמך העקרונות" שביסמוט יפרסם הם גדולי התורה, הרב דב לנדו והרב משה הירש.
לא נראה שביסמוט פגש אותם. גם אין צורך ומיותר לפגוש אותם. הם מבטאים את התנגדותם הטוטאלית לגיוס תלמידי ישיבות באופן נחרץ. בעיני שני גדולי התורה אין מצבים כמו משא ומתן, ויתורים או פשרות בכל הנוגע לערך לימוד התורה והגשמתו המעשית, היום יומית. יו"ר ועדת חוץ וביטחון עובד על כלום. ביסמוט כמובן יתהדר בנוסח "מסמך עקרונות לחוק הפטור מגיוס". גדולי התורה ראשי המחנה הליטאי-חרדי יצחקו לו.
בדבר אחד טועים ומטעים גדולי התורה הליטאים. הם אינם מפעילים את השפעתם, אינם משתדלים לעצור ולמנוע מראש את ההפגנות שמאות בני ישיבות מקיימים, ליתר דיוק משתוללים. אלו הן הפגנות שחושפות ומבטאות יותר שנאה ואיבה למדינת ישראל, לצה"ל ולאזרחי המדינה מאשר חרדתם מגיוס לצבא. ההפגנות האלו הן חילול השם במלוא המובן של המונח.
הגאונים הרב לנדו ועמיתו הרב הירש, למרות גילם המופלג, טסו לניו יורק לאסוף כספים. להטיף מוסר לתלמידיהם ולמנוע השתוללות של מאות תלמידי ישיבות בהפגנות שמגלות תכלית שנאה, מה שבמקורות מוגדר שנאת-שאול, למדינה, לצה"ל ולכלל אזרחי המדינה – זה נראה תפקיד קשה מדי לגדולי התורה. אם תלמידי הישיבות רוצים להפגין את החשיבות של לימוד תורה, הם צריכים להסתגר בהיכלי הישיבות, ללמוד גמרא יותר שעות, גם לתוך הלילה.
בעת כתיבת שורות אלו, דווח על הצהרה שפרסם הרב משה מאיה, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס. הרב מאיה מבקש "שהתחייבות לשמירת שבת תעוגן בפקודת מטכ"ל". הרב מאיה לא מודע למציאות שבמחנות של צה"ל וביחידות, מפקדים לא דתיים מקפידים על שמירת שבת. במחנות של צה"ל שבת נשמרת הרבה-הרבה יותר מאשר בתל אביב וברמת גן.
גדולי התורה ראויים לכל ביטוי של כבוד והערכה. הם גאונים, עוסקים בתורה, מנהלים חיי יום יום צנועים. הם לא מנהיגים. ההשפעה המובילה שלהם מוגבלת לתחומי היכלי הישיבות. אין להם קשר לציבור הנרחב. הם אינם מודעים לבעיות ומצוקות של חלקי אוכלוסיה בארץ. העדר כישורי מנהיגות והנהגה ממי שמזוהים כראשי מחנה הליטאי-חרדי מונע ומסכל מראש פתרון מעשי וישים לסוגיית גיוס תלמידי ישיבות.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
