חדשות בעולם
ביום ראשון: המהלך של צה"ל נגד חרדים שלא מתגייסים
ועדת החוץ והביטחון קיימה היום (רביעי) דיון בהטלת סנקציות אישיות על חרדים המשתמטים משירות צבאי בניגוד לחוק. במקביל, הממשלה עובדת על חוק גיוס אשר יסדיר את ההשתמטות ההמונית. על פי ההערכות, כעת יש כ-80,000 חייבי גיוס חרדים אשר משתמטים מחובתם לשרת בצה"ל.
לקראת הדיון, מרכז המחקר ומידע של הכנסת ביצע מחקר מעמיק אודות ההטבות אותן מקבלים החרדים מהמדינה. מתוך 18 הטבות אותן מקבלים החרדים, 17 הן בעלות שווי כספי ישיר. 7 מההטבות מסווגות כהטבות אישיות-פרטיות לחרדים ו-11 כהטבות אישיות-משפחתיות לחרדים. רק ב-8 מההטבות קיים מבחן הכנסה אישי או משפחתי וב-10 מההטבות קיים תבחין אחד או יותר הקשור למצב המשפחתי של מקבל ההטבה.
עוד עלה כי במחצית מתוך 18 ההטבות לחרדים שנבדקו, קיים תבחין האם מקבל ההטבה הינו חרדי או לא. במרכז המידע והמחקר של הכנסת מציינים כי מרבית ההטבות העונות על התבחין "חרדי", ניתנות גם לקבוצות אוכלוסיות ייחודיות נוספות כדוגמת עולים, ערבים, סטודנטים ועוד.
רשימת ההטבות לחרדים מונה כאמור 18 הטבות. ההטבה היחידה שאינה בעלת שווי כספי ישיר הינה העדפה מתקנת בקבלה לעבודה בשירות המדינה, במסגרתה ישנם תקנים בשירות המדינה המיועדים לחרדים בלבד ללא קשר לשאלה האם הם שירתו או לא – ובכך מי שמשתמט מקבל העדפה בכניסה לשירות המדינה.
בנוסף לכך, החרדים מקבלים סיוע בשווי כספי ישיר בתחומים הבאים: דמי ביטוח לאומי מופחתים, הכשרות מקצועיות, קבלה ללימודים אקדמאים בתנאים מקלים, מכינות קדם אקדמאיות, סיוע כלכלי לסטודנטים, תחבורה ציבורית, מענקי עבודה, דירה בהנחה, שכירות ארוכת טווח, סיוע בשכר דירה, דיור ציבורי, משכנתא לזכאים, הנחות בארנונה, מעונות יום ומשפחתונים, מסגרות חינוך משלימות, צהרוני משרד העבודה וסיוע כלכלי ללומדי התורה.
במהלך הדיון בוועדת חוץ וביטחון, התקבלו נתונים עדכניים על ידי נציג הצבא, סא״ל אביגדור דיקשטיין, לפיהם מתוך עשרת אלפים הצווים שיצאו מאז יולי 2024, גויסו 205 איש בלבד. 5,000 צווים יצאו מתוך 14,000 לשלישון השלישי והאחרון. ביום ראשון הקרוב תצא פעימה של עוד 5,000 צווים. ח״כ מירב כהן זעמה בתגובה: ״נתוני הגיוס הם כישלון. שליחת אלפי צווים כדי לעשות כאילו מנסים לגייס לא שווה כלום בלי שלילת הטבות למשתמטים״.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
