לאחר המלחמה האחרונה בין ישראל לחיזבאללה, הדיון הציבורי חרג מעבר לשדה הקרב ולזירה הפוליטית. בלבנון התעוררה סערה פנימית סביב פרצות חסרות תקדים בתשתיות הביטחוניות של ארגון הטרור, שהובילו לפגיעה גם במתקנים מהסודיים והמבוצרים ביותר.
החשיפה הזו העלתה שאלות קשות לגבי אופי ושיטות החדירה. חלק מההסברים התבססו על פעילות סוכנים בשטח, אחרים על טכנולוגיות מעקב מתקדמות, אך אחת ההשערות המסקרנות ביותר נגעה לשימוש ישראלי בטכנולוגיה חדשנית: ראייה דרך אותות Wi-Fi.
בראיון לעיתון "אל-מודון" הסביר המהנדס והמומחה הטכני איימן חאטום כי התיאוריה פשוטה אך המימוש מורכב. נתבים וטלפונים פולטים אותות Wi-Fi המתפשטים בחלל ומשתקפים מקירות, רהיטים ואף מגוף האדם. כאשר אדם זז, ההשתקפויות משתנות – ושינויים אלה ניתנים לפיענוח מדויק.
וויפי, wifi (צילום: אינגאימג)
באמצעות ניתוח נתונים מתקדמים, מידע מצב ערוץ (CSI) ואלגוריתמים של בינה מלאכותית, ניתן לתרגם את השינויים ל"מפת שלד" תלת ממדית של תנועות הגוף. לעיתים אף אפשר לזהות אדם לפי אופן הליכתו.
הטכנולוגיה הזו כבר מיושמת באזרחות: ניטור קשישים בבית חכם, מעקב רפואי אחר חולים או שליטה במערכות תאורה וחימום לפי נוכחות. אולם הפוטנציאל השנוי במחלוקת ביותר נמצא בעולם הביטחון.
חאטום מסביר כי שימוש צבאי בטכנולוגיה יכול לאפשר לחיילים לזהות כמה אנשים נמצאים בתוך מבנה עוד לפני פריצה, ואף לזהות זהותם על סמך הליכתם. בנוסף, היא יכולה להחליף מצלמות תרמיות או אופטיות בסביבות קשות – לילה, עשן או אבק – ולשמש גם במשימות חיפוש והצלה.
כאמור, ישראל נחשבת לשחקנית בולטת בתחום. חברת Camero-Tech כבר פיתחה מערכות מכ"ם מתקדמות, המסוגלות "לראות" דרך קירות וזכו לשימוש מבצעי בעזה ובאיו"ש, ואף הוצגו בתערוכות בינלאומיות. ההבדל הוא שמערכות מכ"ם כאלה דורשות ציוד ייעודי, בעוד שטכנולוגיות Wi-Fi משתמשות באותות קיימים – זולים, זמינים וחשאיים יותר.
מומחים מעריכים כי שילוב בין שתי השיטות עשוי להעניק דיוק חסר תקדים במיפוי מיקומם של אנשים ובהצלבת נתונים לזיהוי אישי.
תקיפה בלבנון (צילום: רשתות ערביות)
אסלאם מוחמד סורור, מומחה לבינה מלאכותית וקיברנטיקה, מסביר כי הפיתוחים החדשים מאפשרים מיפוי תלת־ממדי של גוף האדם בדיוק גבוה באמצעות עיבוד פאזה ומשרעת של אותות אלחוטיים. טכניקות מתקדמות כמו רשתות עצביות ומודלים דוגמת Transformers כבר מסוגלות ליצור "טביעת הליכה" ייחודית לכל אדם.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם מגבלות: קירות עבים או סביבות מתכתיות מקשות על הדיוק, ועומס אותות בערים יוצר רעש והפרעות. למרות זאת, במזרח התיכון – ובעיקר בישראל – ההשקעה בתחום הולכת וגדלה.
האם ישראל השתמשה ביכולות אלו כדי לחדור לסודות חיזבאללה? התשובה הרשמית טרם ניתנה, אך עצם העלאת האפשרות ממחישה עד כמה מהפכת ה־Wi-Fi משנה את חוקי המשחק. בין אם לשימוש אזרחי ובין אם לצבאי, בשנים הקרובות צפוי שנראה את הטכנולוגיה הזו פורצת עוד גבולות – תרתי משמע.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.