תרבות
בזמן שחבריו מגדלים כרס בירה: מה גורם לערן זהבי לבעור בגיל 37
זהבי, יס דוקו: בדור האחרון ערן זהבי הוא המייקל ג'ורדן המקומי. היכולות הספורטיביות, ובעיקר הרעב הכמעט אלים לנצח, הם שגורמים לו להמשיך להתרוצץ על מגרשים בגיל 37 – כשחבריו כבר מגדלים כרס ופימה. רע למכבי תל אביב, שהניחה למאמן חלש לעצור אותו.
אני חושב שהדבר הקרוב ביותר לנס שראיתי אי פעם היה מייקל ג'ורדן. נס, אני מזכיר, לא חייב להיות ים שנקרע לשניים או מים שיוצאים מסלע. נס יכול להיות כל אירוע ששונה במובהק – לטובה – מהתנהלות האירועים הרגילה, גם למשל על הפרקט. בכדורסל, כצופה או כשחקן, אתה יודע פחות או יותר אילו כישורים הטבע סיפק לשחקנים שלפניך ומה צפוי מהם לעשות: הם ינתרו גבוה מאוד, ימסרו נהדר בלי להביט, יטביעו בסל כדור מעל ראש של שחקנים, ואתה יודע גם דבר נוסף – הם לא מייקל ג'ורדן.
ג‘ורדן עשה את הדברים שלא ידעת או האמנת שניתן לעשות. הוא ראה את המגרש והבין את האפשרויות שהוא מספק עמוק הרבה יותר מכל שחקן אחר לפניו ובינתיים גם אחריו. ה־DNA שלו חלק לו תכונות גופניות נדירות יותר מכל שחקן אחר לפניו, ובינתיים גם אחריו. ויותר מכל – הוא נטע בו דרייב שתלטני ואלים לנצח. מייקל ג'ורדן קם בבוקר והיה חייב לנצח מישהו במשהו – קלפים, גולף, הימורים, העיקר לנצח. סך כל אלה יצרו דמות שרחוקה בפער ענק משאר בני התמותה ששיחקו כדורסל סביבו, דמות שהייתה ענקית בין גמדים. וזה החומר, אם תשאלו אותי, שממנו בוראים ניסים.
ועכשיו ערן זהבי. אני לא טוען כמובן שזהבי התקיים במרחב הפלאי שג'ורדן חי בו. ג'ורדן יש אחד בכל העולם. גם זהבי יש אחד, אבל ניתן למצוא אותו בפינה הספורטיבית הקטנטנה וחסרת החשיבות של העולם שנקראת ישראל. הפער בין היכולות של שניהם הוא עצום – זהבי אף פעם לא היה שחקן מושלם. לא הייתה לו פיזיות, לא הייתה לו יכולת דריבל, הוא לא הועיל יותר מדי במשחק ההגנה. היו לו כמובן – ועדיין יש לו – תכונות נפלאות על המגרש: הוא היה חכם מאוד, בעל יכולת בעיטה נהדרת בשתי רגליים, קרוב או רחוב מהשער, ובדומה לקוסם מאמריקה הוא רצה לנצח. עמוק בקישקעס בער בו כור גרעיני של רצון לנצח, להשתפר וללמוד ולהיות יותר טוב, ויותר טוב, כדי שיוכל לנצח עוד ועוד.
לך תדע אילו שדים פנימיים מניעים אנשים לבעור ככה מבפנים. אבל העובדה היא שבגיל 37, שנים אחרי ששחקנים בגילו כבר מגדלים פימה וכרס מול הטלוויזיה, זהבי ממשיך להתרוצץ על מגרשים וכולו בוער בניסיון להבקיע את השער הבא. בקנה מידה מוקטן מאוד, בשני העשורים האחרונים ערן זהבי הוא המייקל ג'ורדן שלנו. יש שחקנים שטובים ממנו באספקטים שונים של המשחק. אין אחד כמוהו שמרכז כמות דומה של תכונות נהדרות, עטופות בתאווה בוערת להבקיע ולנצח. מכל השחקנים סביבו, ערן זהבי פשוט יכול יותר, ולפעמים גם באופן פלאי, ומה יותר מייקל ג'ורדן מזה.
מיותר כמובן להשוות את “זהבי" ל"ריקוד האחרון" – מעבר לים הכל גדול ונוצץ יותר, ומייקל ג'ורדן הוא האדם השני המפורסם ביותר בעולם אחרי האפיפיור. סיפור ערן זהבי הוא קטן, עטוף הילה מקומית צנועה, אבל יש לו בהחלט מקום על המסך. הרעיון לייצר סדרת דוקו על גדול השחקנים הישראלים בדור האחרון הוא מבורך, והלוואי שירבו עוד סדרות דוקו ספורט כאלה.
לא הכל חדש ומרתק בפרק הראשון של “זהבי", אבל יש בו כמה תמונות נוגעות ללב. זהבי הילד, הדומע כי לא התירו לו להתאמן, היא אחת מהן. הבדידות של הזוג זהבי ביציאה הכושלת לפלרמו היא עוד אחת. ספק אם יימצא ישראלי אחד שייסע אחרי הפרק הזה לתייר את פלרמו הקלאסית.
בעונת 2013/2014 התקיים משחק דרבי בין הפועל תל אביב למכבי תל אביב.
בדקה ה־87 עלתה הפועל ליתרון של 2-1 והייתה רחוקה שלוש דקות מניצחון. שלוש דקות היו בדיוק הזמן שהספיק לזהבי (שכבש את הראשון של מכבי) לעשות את ההוקוס־פוקוס ופשוט לחטוף מהפועל את המשחק. בדקה ה־89 הוא השווה ל־2-2. בזמן הפציעות, לפני שריקת הסיום, הוא הבקיע את ה־3-2. ראיתי את המשחק בטלוויזיה, ואני זוכר את עצמי עומד מול המסך בפה פעור, פשוט לא מאמין שראיתי את מה שראיתי עכשיו. חבר, אוהד הפועל שהיה במשחק עם שני בניו, סיפר לי מאוחר יותר שבדרך הביתה בניו בכו באוטו. אני לא שמח לאידם.
בזמן הזה אני עצוב לעצמי. מאמן בינוני ומטה חיסל בדם קר את זהבי בעונה הקודמת, והעונה המאמן הבינוני נשאר וזהבי עזב. אוי הנהלת מכבי תל אביב, כמה איוולת מגושמת, חסרת טאץ' עדין, חסרת הבנה למשחק וללב האוהדים, הצלחתם לעשות.
בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות
Source link
