ועדת השרים להצטיידות אישרה את תכנית משרד הביטחון וצה"ל להגדלה משמעותית של קצב ייצור טנקי המרכבה ונגמ"שי הנמר והאיתן, בהיקף של מעל ל-5 מיליארדי ש"ח. המטרה להגדיל מספר חיילות מתמרנים כלקח ממלחמת חרבות ברזל כאשר המרכזיים הם ההנדסה הקרבית, השריון, וכן הרמת חטיבת חי"ר חדשה.
שר הביטחון, ישראל כ"ץ ומנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, הביאו לאישור ועדת השרים להצטיידות את התכנית, שתאפשר להרחיב ולהאיץ את ייצור הרק"ם בעוד עשרות רבות של טנקים ונגמ"שים.
את פרויקט האצת הרק"ם מובילה מנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) במשרד הביטחון, בשיתוף עם מנהל הרכש הביטחוני, אגף התכנון, זרוע היבשה ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל. במסגרת תכנית ההאצה, משרד הביטחון יפעל להגדלת סד"כ הרק"ם תוך הגברת קצב ייצור טנקי ה'מרכבה ברק', את נגמ"ש הנמר ואת הנגמ"ש הגלגלי 'האיתן', כולל גרסת איתן עם צריח 30 מ"מ.
נגמ"ש (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
תכנית האצת הרק"ם כוללת הרחבה של תשתיות הייצור בתעשיות רבות ברחבי הארץ, שרבות מהן ממוקמות בפריפריה וכן תכלול את הרחבת תשתית הייצור במפעל המרכבה והרק"ם שבמרכז השיקום והאחזקה (מש"א). זאת כחלק מאסטרטגיית מנכ"ל משרד הביטחון להרחיב את בסיס הייצור הביטחוני הישראלי. התכנית צפויה להרחיב גם את מעגל ספקי מנה"ר, כדי לתמוך בצרכי הייצור הגדלים.
במשרד הביטחון אומרים כי ההחלטה להצטייד בטנקים ונגמ"שים נוספים מפיתוח ישראלי היא תוצאה ישירה של הצלחת הרק"ם המתקדם בלחימה וחלק ממהלך רחב לחיזוק יכולות התמרון של צה"ל, עם כלים שצברו למעלה ממיליון קילומטרים של נסיעה מבצעית מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל'. פרויקט האצת הרק"ם יועבר כעת לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון בכנסת, ולאחר אישורה יוכל משרד הביטחון להתקדם לחתימה על עסקאות רכש עם עשרות תעשיות בהיקף של מיליארדי ש"ח.
שר הביטחון, ישראל כ"ץ אמר כי "מלחמת ׳חרבות ברזל׳ הוכיחה עד כמה חיוניים טנקי המרכבה ונגמ"שי הנמר והאיתן להצלחת התמרון הקרקעי של צה"ל. פרויקט האצת הרק"מ שאישרנו היום, בהיקף של מעל 5 מיליארד ש"ח, הוא החלטה אסטרטגית שמבטיחה את המשך עליונותו של צה"ל ואת היכולת להכריע בכל זירה".
טנק מרכבה (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
עוד הוסיף: "הפרויקט יחזק לא רק את הכוח הלוחם של צה"ל, אלא גם את מאות התעשיות הביטחוניות ברחבי הארץ, רבות מהן בפריפריה – ויבטא את השותפות שבין הביטחון הלאומי לבין הצמיחה הכלכלית. לא נתפשר על ביטחון ישראל – ונמשיך להשקיע בכוח הלוחם שלנו כדי להבטיח את עתיד המדינה".
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אמיר ברעם הוסיף "במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ הוכיח צי הרק"מ המתקדם של צה"ל את חשיבותו המכרעת לתמרון. הישגי המרכבה, הנמר והאיתן בשדה הקרב הם בקנה מידה עולמי. האצת ייצור הרק"ם היא חלק מאסטרטגיית משרד הביטחון לתמיכה בצרכי צה"ל במערכה הנוכחית ולשיפור המוכנות לקראת עשור ביטחוני עצים. לצד זאת, אנחנו ממשיכים כל העת לשדרג את יכולות הכלים ולפתח את הדורות הבאים של הרק"ם המתקדם לצה"ל".
לאחרונה התעוררה מחאה של הורי חיילי גדוד 605 של ההנדסה הקרבית בדרישה להחליף את נגמשי הפומה הישנים המבוססים על טנקי הצנטוריון שנבנו במלחמת העולם השנייה והם משרתים כעת את לוחמי הגדוד בתמרון בעזה. לפני כשלושה חודשים נהרגו קצין ושישה מלוחמי הגדוד לאחר שמחבל ניצל את העובדה כי החיילים השאירו את פתח הצריח פתוח בשל תקלות בשמישות הכלי והשליך לתוך הכלי מטען שהתפוצץ והרג את הלוחמים.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.