כושר
בדקנו: האם שעון הגלקסי אולטרה של סמסונג שווה את המחיר?
השעון לא מתמקד רק בביצועי ספורט, אלא גם בבריאות הכללית שלכם:
1. גילוי דום נשימה בשינה: תכונה חדשה זו שאפילו קיבלה את אישור ה-FDA, כבר הוכיחה עצמה פעמים רבות כמצילת חיים. השעון מנטר את רמות החמצן בדם במהלך השינה ומתריע על סימנים אפשריים לדום נשימה. לאחר שני לילות של ניטור, השעון מספק דו"ח מפורט על איכות השינה שלכם ומזהה אם יש סיכון לדום נשימה בשינה. אם מזוהה סיכון, השעון ממליץ להתייעץ עם רופא לבדיקה מקיפה יותר.
2. מדד אנרגיה: המדד הזה עוזר לכם לאזן בין פעילות ומנוחה. השעון מנתח את הפעילות היומית שלכם, איכות השינה, והסטרס כדי לתת לכם ציון אנרגיה יומי. בהתבסס על הציון, השעון מציע המלצות לגבי עצימות האימון המומלצת לאותו יום. לדוגמה, אם הציון נמוך, השעון עשוי להמליץ על יום מנוחה או על אימון קל יותר.
3. מדד AGEs: תכונה חדשה שמנסה למדוד את הבריאות המטבולית שלכם. AGEs, קיצור של Advanced Glycation End-products הן מולקולות שנוצרות כתוצאה מתהליכי חמצון בגוף ומקושרות להזדקנות ומחלות כרוניות. השעון משתמש בחיישן האופטי המתקדם שלו כדי לנסות ולהעריך את רמות ה-AGEs בגוף שלכם. אמנם התכונה עדיין בשלבים ראשוניים ומעט מבלבלת, אבל היא מבטיחה להיות כלי מעניין לניטור הבריאות המטבולית בעתיד.
4. ניטור סטרס ותרגילי נשימה: השעון מנטר את רמות הסטרס שלכם לאורך היום בהתבסס על שינויים בקצב הלב. כאשר מזוהות רמות סטרס גבוהות, השעון מציע תרגילי נשימה כדי לעזור לכם להירגע.
5. מעקב אחר מחזור הווסת: לנשים, השעון מאפשר מעקב מקיף אחר המחזור החודשי. ניתן להזין נתונים ידנית או לתת לשעון לנבא את המחזור בהתבסס על דפוסים קודמים. השעון אפילו מספק תחזיות לגבי מועד הביוץ ותקופת הווסת הבאה.
6. מדידת לחץ דם: באמצעות אפליקציית Samsung Health Monitor, השעון יכול למדוד אפילו את לחץ הדם שלכם מדי יום. חשוב לציין שנדרש כיול ראשוני מול מד לחץ דם רפואי אמיתי לפני השימוש הראשוני.
7. ניטור רמת חמצן בדם: השעון מסוגל למדוד את רמת החמצן בדם שלכם, מדד חשוב לבריאות הכללית. ניתן לבצע מדידות יזומות או להפעיל ניטור רציף במהלך השינה.
8. מעקב אחר הרכב גוף: באמצעות חיישן ה-BIA (Bioelectrical Impedance Analysis), השעון יכול להעריך את הרכב הגוף שלכם. הוא מספק נתונים על אחוז השומן בגוף, מסת השריר, ומסת העצם. פונקציה מעולה למעקב אחר שינויים בהרכב הגוף לאורך זמן, במיוחד עבור מי שעוסק באימוני כוח או שנמצא בדיאטה.
החוקרים גילו שרוב היתרונות הבריאותיים מושגים כבר ב-7,000 צעדים. מעבר לנקודה זו, השיפור מתמתן משמעותית. פרופ' דינג דינג מהמחקר מסבירה: "למרות ש-10,000 צעדים ביום עדיין יכולים להיות יעד מתאים למי שפעיל יותר, 7,000 צעדים ביום קשורים לשיפורים קליניים משמעותיים בתוצאות בריאותיות ועשויים להיות יעד יותר ריאלי וישים עבור רבים מאיתנו".
המחקר גילה הבדלים מעניינים בין גילאים שונים:
• מבוגרים צעירים (מתחת לגיל 65): נקודת המפנה הייתה ב-5,410 צעדים, אבל היתרונות המשיכו לעלות באופן ליניארי.
• מבוגרים מעל 65: הקשר היה ליניארי ללא נקודת רוויה, כלומר כל צעד נוסף המשיך לתרום לבריאות.
• בקרב צעירים יותר: נקודת המפנה למחלות לב הייתה גבוהה יותר – 7,802 צעדים, לעומת 5,386 בקרב מבוגרים.
במציאות הישראלית, שבה אורח החיים הופך יותר ויותר יושבני, הממצאים האלה חשובים במיוחד. הישראלי הממוצע צועד כ-5,000-6,000 צעדים ביום, כלומר הוא קרוב למטרה החדשה.
המחקר הזה חשוב מאוד למערכת הבריאות הישראלית. במקום לדרוש מהאנשים לחתור ל-10,000 צעדים יומיים, שזה יעד שמרבית האנשים לא מצליחים להשיג, אנחנו יכולים להתמקד ביעד מעשי יותר של 7,000 צעדים.
אחד הממצאים החשובים ביותר: גם עלייה קטנה בצעדים יומיים מביאה יתרונות משמעותיים. השוואה בין 2,000 ל-4,000 צעדים ביום הראתה הפחתה של 36% בסיכון למוות כללי.
"המסר שכל צעד נחשב צריך להיות מודגש כמסר מרכזי לבריאות הציבור, ללא קשר ליעד הכמותי הספציפי", כותבים החוקרים.
מחקר חדש מצא כי תרגול יוגה, טאי צ'י, ריצה קלה או אפילו הליכה פשוטה – עשויים להיות מהשיטות היעילות ביותר להתמודדות עם נדודי שינה. המחקר פורסם בכתב העת הרפואי BMJ Evidence Based Medicine.
החוקרים מדגישים כי היתרונות של הפעילויות הללו נעוצים בזמינותן, בעלותן הנמוכה ובסיכוי הנמוך לתופעות לוואי, מה שהופך אותן למתאימות במיוחד להמלצה במערכות בריאות ובקהילה.
נדודי שינה מוגדרים כקושי מתמשך להירדם, לישון ברציפות או התעוררויות מרובות בלילה. מצב זה עלול לפגוע משמעותית באיכות החיים, ולגרום לעייפות, חוסר ריכוז, עצבנות ועוד.
כדי לבחון אילו סוגי פעילות גופנית משפיעים ביותר על איכות השינה, ביצעו חוקרים מסין סקירה שיטתית של 22 מחקרים, בהם השתתפו 1,348 אנשים שסבלו מנדודי שינה. המחקר בחן 13 שיטות טיפול שונות, כולל שבעה סוגים של פעילות גופנית: יוגה, טאי צ'י, הליכה או ריצה קלה, שילוב של פעילות אירובית ואימוני כוח, אימוני כוח בלבד, פעילות אירובית יחד עם טיפול רגשי, ופעילות אירובית מעורבת.
חשוב להבין שההסברים עד כה עסקו במקור האנרגיה בזמן הפעילות עצמה – כלומר, מאיפה הגוף שואב את האנרגיה במהלך האימון. אבל כשמדברים על ירידה באחוזי שומן בגוף – התמונה רחבה יותר.
גם אם במהלך אימון עצים הגוף השתמש בעיקר בפחמימות, במהלך השעות שלאחר האימון, כשהגוף חוזר לאיזון, הוא עשוי לעבור ולשרוף יותר שומן, כדי להשלים את המאזן האנרגטי. אבל, שימו לב – זה כבר תלוי בכמות הקלוריות שצרכנו במהלך היום, ובאיזון הכללי בין הוצאה לצריכה:
אם אכלנו יותר קלוריות ממה ששרפנו – הגוף יאגור את העודף (גם אם התאמנו קשה).
היינו בגרעון קלורי יומי – הגוף יפנה למאגרי השומן לשימוש אנרגטי, גם מחוץ לשעות הפעילות.
לכן, כשמדובר בתהליך של ירידה במשקל או בהפחתת שומן – מה שחשוב באמת זה מאזן הקלוריות היומי או השבועי, ולא רק סוג האימון.
פעילות גופנית עוזרת מאוד ביצירת הגרעון הקלורי – אבל התוצאה תגיע מהשילוב בין תנועה, תזונה ומנוחה.
