Connect with us

חדשות בעולם

בג"ץ קבע: היועמ"שית גלי בהרב מיארה תסביר את אופן פעולותיה

Published

on




בית המשפט העליון קבע היום כי תתקיים ישיבה "בהקדם" בעתירה שהגיש פורום המשפחות השכולות ונפגעי הטרור “בוחרים בחיים” נגד היועצת המשפטית לממשלה. בעתירה דורשים העותרים לחקור שורת הדלפות ביטחוניות שיצאו מתוך מערכת הביטחון והועברו לתקשורת, ואשר לטענתם גרמו נזק ממשי לביטחון המדינה. בג"ץ הורה ליועצת להשיב לעתירה בתוך ארבעה-עשר יום לפני מועד הדיון.

העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ד”ר איתמר מירון ועו”ד ירין ראובן ממשרד מירון, בן ציון ופריבס, טוענת לאוזלת יד ממושכת מצד רשויות האכיפה בטיפול בהדלפות שהובילו לחשיפת תוכניות מבצעיות, מקורות מודיעיניים וסודות מדינה. בנוסח העתירה נכתב כי “מדובר בהדלפות שעשויות להיחשב כריגול הגובל בבגידה במדינת ישראל”.

העותרים מצביעים על ארבע הדלפות עיקריות שנחשפו בתקשורת: בספטמבר, פורסמה התרעה מפורטת על כוונות מבצעיות של צה"ל בגבול הצפון – התרעה שהתבררה למחרת כמתייחסת לפעולה שבוצעה בפועל.

באוקטובר, פורסמה כתבה על תוכניות תקיפה באיראן, תוך אזכור מטרות מוגדרות, על בסיס מידע שהועבר מארבעה גורמים ישראליים. בתקופת מתקפת השבעה באוקטובר, נחשפו מסמכים מתוך תוכנית "חומת יריחו", הן בכלי תקשורת זרים והן בכתבה ששודרה בתוכנית "עובדה". בינואר, באותו ראיון מצולם, תואר כיצד נמסרה תוכנית המערכה בצפון על ידי יועץ אסטרטגי של בכיר מודיעין.

בעתירה נטען כי חרף חומרת הדברים – לא נפתחה כל חקירה, לא נעשה ניסיון לאתר את המדליפים, ולא התקבלה תשובה לפניות חוזרות ליועצת המשפטית ולגורמים נוספים.

העותרים מזכירים את אופן הטיפול בפרשת ההדלפה לעיתון הגרמני ‘בילד’, שם ננקטו צעדים דרמטיים: הרמטכ”ל הגיש תלונה, השב”כ פתח בחקירה, נעצרו חשודים ואף נמנע מהם להיפגש עם עורכי דינם. “הפער בין שני המקרים לא משאיר מקום לספק”, נאמר בעתירה, “מדובר במדיניות בררנית שמסכנת את ביטחון המדינה”.

לטענת העותרים, האכיפה הסלקטיבית אינה רק עניין ציבורי אלא סכנה ממשית. העתירה נסמכת גם על מכתב של 26 קציני מודיעין ונגדים, שבו התריעו: “דווקא במקרים החמורים ביותר לא נפתחה חקירה”.

ראש הממשלה עצמו התייחס לנושא בנובמבר ואמר: “הדלפות פליליות מתוך הפורומים הביטחוניים הרגישים ביותר במדינת ישראל… נתנו מידע בעל ערך עצום לאויבים שלנו – לאיראן, לחיזבאללה, לחמאס. דרשתי אינספור פעמים לחקור – ולא נעניתי”.

בין הסעדים שדורש הפורום: פתיחת חקירה מיידית על ידי גוף חיצוני, תחקיר צבאי להפקת לקחים, בדיקות פוליגרף לבעלי תפקידים רלוונטיים, והשלמת ההליך הפלילי במהירות האפשרית. העותרים מציינים כי מדובר בעבירות חמורות לפי חוק העונשין, ובהן סיוע לאויב בשעת מלחמה, ריגול, וגילוי ידיעה סודית מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה.

ד"ר איתמר מירון, המייצג את העותרים, מסר: “זה לא רק עניין של חוק ושלטון – זה עניין של חיי לוחמים. כל יום שעובר בלי חקירה זה עוד יום שבו צינור ההדלפות ממשיך לפעול. לא ייתכן שמי שמדליף מידע ביטחוני רגיש זוכה לחסינות, בזמן שבמקרים אחרים ננקטים צעדים קשים, כולל כליאה ומניעת ייצוג. הגיע הזמן לשאול: האם החוק באמת שווה לכולם?”





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים