על רקע הבצורת וגלי הקור, היקף הנזקים שנגרמו לחקלאים בחורף האחרון שבר שיא של יותר מחמש שנים. כך עולה מסיכום נתוני קנט – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות.
מהנתונים עולה כי עבור נזקי חורף 2025-2024 (דצמבר 24-אפריל 25), תפצה קנט את החקלאים ביותר מ-250 מיליון שקל. בחורף הקודם פיצתה קנט את החקלאים בכ-150 מיליון שקל, ובחורף 2023-2022 היקף הפיצוי עמד על כ-165 מיליון שקל. בחורפים קודמים הסכומים עמדו על כ-140-130 מיליון שקל.
חקלאות בצפון (צילום: עומר פישמן, פלאש 90)
הנזקים העצומים בחורף האחרון באו לידי ביטי גם בהיקף דיווחי הנזק שהתקבלו בקנט מהמגדלים: יותר מ-4,600 דיווחים על נזקים בחורף האחרון לעומת כ-3,200 דיווחים בחורף אשתקד. בקנט ציינו כי החורף האחרון התאפיין בבצורת נרחבת באזורים רבים בארץ, ומרבית הגידולים סבלו ממיעוט משקעים קיצוני. בחלק מהמקומות נרשמה ירידה של עשרות אחוזים ביחס לממוצע.
במקביל, אירעו במהלך החורף כמה אירועי קרה וגלי קור, אשר פגעו קשות בגידולים בכל הארץ. הקרה פוגעת, בזמן קצר, לא רק בפירות או הירקות אלא גם בצמח עצמו, ובחלק מהמקרים גורמת למותו. הבעיה המרכזית באירועי קרה היא שבדרך כלל מדובר בפגיעה בשטחים נרחבים מאוד, כאשר לחקלאי אין למעשה דרך להתמודד איתה.
לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, משבר האקלים לא בא לידי ביטוי רק בתופעות כמו גלי חום או קור. "ההשלכות על החקלאות הן נרחבות הרבה יותר, באופן ישיר ובאופן עקיף, כמו שראינו בחורף האחרון", הוא התריע.
"מעבר לצורך להשקות את הגידולים בשל מיעוט הגשמים, דבר המגדיל את הוצאות החקלאים ואינו ישים בכלל הגידולים, ההשלכות של מיעוט המשקעים בחורף האחרון באות לידי ביטוי גם בתופעה של התפרצות מזיקים וכנימות הפוגעים בגידולים, לצד התפרצות מחלות כמו שפעת העופות הפוגעת בלולים. חלק ניכר מהפגיעות בגידולים בחורף האחרון נבע ממזיקים, תופעה שלא ראינו בהיקפים שכאלה בשנים קודמות".
מפילוח הסיכום של נתוני קנט עולה כי הענף שספג את הפגיעה הקשה ביותר בחורף – יותר מ-61 מיליון שקל פיצויים – היה ענף הירקות. גידולי הירקות נפגעו בעיקר מהחורף השחון, מאירוע קרה שהתרחש בפברואר שפגע בגידולים והשפיע על המשך העונה, וכן מריבוי מזיקי חורף וכנימות בעקבות מיעוט הגשמים. בין השאר, נרשמה פגיעה בגידולי האבטיחים שבחלק מהשטחים לא הניבו כלל, וכן לגידולי הבצל, הפלפל ועוד.
את מגדלי הפירות תפצה קנט בסכום של יותר מ-39 מיליון שקל, בעיקר עקב מיעוט המשקעים ואירוע הקרה בפברואר, שפגע קשות בפריחה, וכן גל קור בחודש מרץ שפגע בעיקר בגידולי השזיף והשקד.
את מגדלי הפלחה קנט תפצה בהיקף שיא של יותר מ-30 מיליון שקל, בשל הנזקים ובשל אובדן הכנסה. זאת בעיקר בשל מיעוט הגשמים לאורך כל העונה, שאילץ את המגדלים לזרוע מחדש שטחים בהיקפים של עשרות אלפי דונמים בצפון הארץ ובדרומה, וכן בשל אירוע הקרה בפברואר.
מגדלי האבוקדו יפוצו בכ-29 מיליון שקל, בעיקר בשל נזקי ברד בחודש דצמבר שפגע בגידולים, וכן בשל נזקי הקרה בפברואר שפגעה בפריחה ובפרי העתידי. מגדלי הבננות יפוצו ביותר מ-20 מיליון שקל, בעיקר בגלל נזקי הקרה שפגעה בצמחים ובפירות. מגדלי ההדרים יפוצו בקרוב ל-10 מיליון שקל. גם במקרה זה עיקר הנזק נובע מהקרה בפברואר, בשלב הפריחה, שהשפיעה על הייבול העתידי.
נזק חסר תקדים נגרם בחורף האחרון גם לדבוראים ולכוורות. בשל מיעוט הגשמים חלה ירידה חדה בהיקף הפריחה, ובעקבות זאת בהיקף תוצרת הדבש. הפיצוי לדבוראים יעמוד על שיא של כשמונה מיליוני שקלים. מגדלי הפרחים יפוצו בכ-5 מיליון שקל, בעיקר בגלל נזקי הקרה בפברואר ופגיעה מווירוסים שנבעו ממזג האוויר.
גם מגדלי הלול, ובכללם מגדלי התרנגולות ותרנגולי ההודו, יפוצו בהיקפים עצומים של יותר מ-35 מיליון שקל עבור נזקי החורף בלבד, בעיקר בעקבות התפרצות מחלות כמו שפעת העופות הנוטות להתפרץ כשיש מיעוט משקעים.
תורג'מן סבור שעל רקע הנזקים העצומים בחורף האחרון ובשנה החולפת, הדרך הנכונה והיעילה ביותר להבטיח רמת מחירים יציבה, אספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה ושמירה על עצמאות המזון כחול-לבן, היא באמצעות הגדלת התמיכה הישירה בחקלאים. "תמיכה זו תאפשר לחקלאים המקומיים להגדיל את היקפי התוצרת, למרות הסיכונים הכלכליים הגדולים הטמונים בכך, ההשקעות הגדולות הנדרשות מהם ולמרות הגידול המתמיד בהיקף נזקי מזג האוויר לגידולים", הוא הסביר.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.