בבית הלבן משדרים אופטימיות לגבי הצעה חדשה של שליחו טראמפ במזרח התיכון, סטיב ויטקוף, שתוכל לסייע לגשר על הפערים שנותרו בין ישראל לחמאס ותביא בקרוב להסכם הפסקת אש ועסקה לשחרור החטופים בעזה, כך מסרו שלושה מקורות המעורבים במשא ומתן לאתר "אקסיוס".
"אם כל צד יזוז רק מעט, נוכל להגיע להסכם תוך ימים", אמר מקור אמריקאי. בתמונה הגדולה, הנשיא טראמפ הבהיר שהוא רוצה לסיים מלחמה שהרגה יותר מ-54,000 פלסטינים ויותר מ-1,600 ישראלים – כך על פי גורמי ממשל רלוונטיים – אך השיחות נתקעו במשך שבועות, וישראל מבצעת מבצע ענק להשטחה וכיבוש של רצועת עזה.
דונלד טראמפ בנאום בסעודיה (צילום: רויטרס)
במהלך השבועיים האחרונים ניהל ויטקוף משא ומתן עם ראש הממשלה נתניהו ויועצו הבכיר רון דרמר, ועם מנהיגי חמאס בדוחא באמצעות איש העסקים הפלסטיני-אמריקאי בשארה בהבה. עכשיו בבית הלבן מאמינים כי העסקה שהוצעה עשויה בסופו של דבר להוביל לסיום המלחמה היא במרחק נגיעה, אם כי בתחילה היא תהיה זמנית.
ביום שני, לאחר סבב שיחות נוסף עם בהבה, הודיע חמאס כי הסכים להצעה אמריקאית לעסקה הכוללת הפסקת אש של 60 יום ושחרור חמישה בני ערובה חיים ביום הראשון וחמישה ביום האחרון. ישראל דחתה את ההצעה במהירות. גם ויטקוף התנגד, ואמר ל"אקסיוס" כי חמאס מציג באופן שגוי את ההצעה האמריקאית וכי עמדת הארגון "מאכזבת ובלתי מקובלת". המקור המעורב בשיחות הסביר כי המחלוקת ביום שני נבעה מחוסר תקשורת שהוביל את חמאס, ישראל וארה"ב לפרש את ההצעה הנדונה בצורה שונה.
למרות המכשול, חודשו השיחות ביום שלישי במאמץ להגיע לפשרה. בהבה קיים פגישות נוספות עם בכירי חמאס בדוחא, וויטקוף נפגש עם רון דרמר בוושינגטון, כך מסרו המקורות. ביום רביעי פרסם חמאס הצהרה בה הדגיש כי הוא מנסה להגיע להסכם עם ויטקוף על "מסגרת כללית" הכוללת הפסקת אש קבועה, נסיגה צבאית ישראלית מלאה מעזה, חידוש הסיוע ההומניטרי והקמת ועדה טכנוקרטית לניהול הרצועה.
פתרון ארוך טווח
חמאס טען כי המסגרת כללה שחרור של עשרה בני ערובה חיים ושרידיהם של כמה בני ערובה שמתו, בתמורה למספר מוסכם של אסירים פלסטינים – יחד עם ערבויות מצד ארה"ב, מצרים וקטאר. שעתיים לאחר מכן, הופיע ויטקוף לצד הנשיא טראמפ בחדר הסגלגל והודיע כי ניסח "טקסט חדש" לאישורו של הנשיא טראמפ.
"יש לי תחושה טובה מאוד לגבי הגעה להפסקת אש זמנית ולפתרון ארוך טווח, פתרון של שלום לסכסוך הזה", אמר ויטקוף. גורם ישראלי בכיר אמר כי הבנתם היא שהטיוטה החדשה של הבית הלבן אינה שונה באופן מהותי מגרסאות קודמות, אך כוללת כמה "ניסוחים" בניסיון להשיג את הסכמת ישראל וחמאס כאחד.
סטיב וויטקוף (צילום: שמוליק עלמני)
השינויים המרכזיים מתמקדים בסעיף הנוגע לערבויות שחמאס רוצה על מנת להבטיח כי יתקיים משא ומתן רציני על הפסקת אש קבועה במהלך הפסקת האש הזמנית בת 60 הימים, וכי כל עוד שיחות כאלה נמשכות ישראל לא תפר באופן חד צדדי את הפסקת האש, כפי שעשתה במרץ.
הבכיר הישראלי אמר כי ארה"ב ניסתה למצוא ניסוח שיעניק לחמאס מספיק ביטחון בכך שהפסקת האש הזמנית תוביל להפסקת אש קבועה – ובמקביל יאפשר לישראל להרגיש בטוחה שהיא לא מתחייבת מראש לסיים את המלחמה. מחלוקת נוספת שלא נפתרה נוגעת לסדר ולוח הזמנים של שחרור בני הערובה.
ישראל רוצה את שחרור כל עשרת בני הערובה החיים ביום הראשון של הפסקת האש, מחשש שחמאס עלול לא לעמוד בהתחייבויותיו בהמשך. חמאס, מצידו, רוצה לשחרר את בני הערובה בשלבים כדי להבטיח שישראל לא תפר את ההסכם ותחזור ללחימה לפני תום תקופת 60 הימים.
"אין הרבה מרווח גמישות עם הניסוח. התקווה היא שחמאס, תחת לחץ, יהיה מוכן להתפשר על הערבויות שהוא מבקש, ושראש הממשלה נתניהו יסכים להתפשר על לוח הזמנים לשחרור בני הערובה. המבחן עדיין לפנינו", אמר הגורם הישראלי. בכירים בישראל מאמינים שאחד הגורמים שעשוי להגביר את הנטייה של חמאס לחתום על הסכם הוא מנגנון הסיוע ההומניטרי החדש שישראל ניסתה להשיק השבוע.
חלוקת סיוע הומניטרי בעזה (צילום: רויטרס)
"חמאס מודאג מאוד מכך שהוא כבר לא שולט בחלק גדול מהסיוע ההומניטרי. אם יושג הסכם, חלוקת הסיוע תחזור למודל הישן שבו לחמאס הייתה שליטה רבה הרבה יותר", אמר בכיר ישראלי. בעוד שהסכם על עקרונות העסקה יהווה פריצת דרך דרמטית לאחר חודשיים של כישלון השיחות, הצדדים עדיין יצטרכו לנהל משא ומתן נוסף כדי להסכים על פרטים, כמו שמות בני הערובה הישראלים והאסירים הפלסטינים שישוחררו, ונסיגה מדורגת של כוחות ישראליים מרוב רצועת עזה.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".