חדשות בעולם
באמצע משחק כדורגל בחולון: בן 15 מורדם ומונשם לאחר שהתמוטט
לא פעם אנו שומעים על מקרים טרגיים וקשים של אנשים, לעתים וכמו במקרה זה, אפילו צעירים, אשר ליבם לפתע חדל מלפעום והם מתמוטטים במקום. מקרה כואב שכזה בדיוק התרחש הערב (חמישי), כאשר במוקד מד"א התקבל דיווח על נער שהתמוטט במהלך משחק כדורגל בעיר חולון.
הנער, שהתמוטט ואיבד את הכרתו על רקע לבבי, טופל במקום על ידי חובשים ופראמדיקים של מד"א, שכחלק מהטיפול הראשוני ומציל החיים, השתמשו גם במכת חשמל ממכשיר המפעם (דפיברילטור). לאחר מכן, כאשר ליבו של הנער שב לפעום, הוא פונה לבית החולים וולפסון בעיר, כשהוא מורדם ומונשם.
פאראמדיק מד"א, דוב'לה שחור וחובשי רפואת חירום במד"א, שירה מזרחי, ישראל צאידי וליאור פז סיפרו: "כשהגענו למגרש הכדורגל עוברי אורח רצו אלינו וסיפרו לנו שנער התמוטט במגרש. בסמוך ראינו את הנער כבן 16, שוכב על הדשא כשעובר אורח מבצע בו פעולות החייאה בסיסיות בהדרכה של חובש במוקד 101 של מד"א, כשהוא ללא דופק וללא נשימה".
עוד סיפרו הפראמדיקים שהגיעו לזירה: "המשכנו בפעולות החייאה מתקדמות שכללו עיסויים והנשמות וחיברנו במהירות מפעם שמיד איבחן את הפרעת הקצב בליבו ונתן מכת חשמל. המשכנו בהחייאה עוד זמן קצר וליבו של הנער חזר לפעום והוא פונה בניידת טיפול נמרץ של מד"א לבית החולים כשהוא מורדם ומונשם ומצבו יציב".
״התמוטטות פתאומית של שחקן כדורגל צעיר מדום לב היא תרחיש מזעזע שלא ניתן לשכוח״ אומר למעריב ד״ר דן הדס, מומחה לקרדיולוגיית ילדים ורפואת ספורט, ״מוות לבבי פתאומי בספורטאים צעירים נגרם לרוב ממצבים לבביים מבניים או חשמליים תורשתיים כמו קרדיומיופתיה היפרטרופית, קרדיומיופתיה ארטימוגנית של חדר ימין, תסמונות הפרעות קצב כמו הארכת מקטע QT או תסמונת ברוגדה. במקרים רבים, ספורטאי עם מצב כזה עשוי להיות א-סימפטומטי עד לאירוע הטרגי. אך המעודד הוא שבדיקות סקר קרדיולוגיות בפרוטוקול ספורטאים יכולות לזהות את רוב המצבים הללו.
הערכה קרדיולוגית מקיפה הכוללת אנמנזה משפחתית מפורטת, בדיקה גופנית, אק"ג, ,אקו לב ומבחני מאמץ, עשויה לזהות את מרבית המצבים המסכנים חיים. יישום תוכניות סקר מסודרות לספורטאים צעירים והפניה מהירה לבדיקות מקיפות במקרה של תסמינים מחשידים או היסטוריה משפחתית רלוונטית, היא המפתח למניעת טרגדיות אלו ולשמירה על בטיחות הספורטאים״.
מכשיר המפעם (דפיברילטור), הצליח להציל מאות אלפים ברחבי העולם באמצעות העברת זרם חשמלי שמחזיר את הלב לפעילות תקינה בזמן החייאה הוא מכשיר פשוט להפעלה שכל אחד, ילדים ומבוגרים, גם ללא ידע רפואי מוקדם או ניסיון, יכולים להשתמש בו ולהציל חיים. כאשר פותחים אותו, הוא נותן הנחיות מוקלטות על דרך תפעולו, ועל פעולות ההחייאה שיש לבצע. שימוש במפעם הוא הגורם העיקרי להישרדות במקרה של דום לב, בלעדיו – סיכויי ההישרדות נמוכים.
הדפיברילטור הוא מכשיר שמאבחן הפרעות קצב לב – פרפור חדרים או טכיקרדיה חדרית, בהן קיימת הפרעה חמורה בפעילות החשמלית של הלב. כתוצאה מכך הלב "מפרפר" במהירות, אינו מצליח להתכווץ ואינו מספק דם מחומצן לגוף ולמוח. המצב הזה למעשה דומה למצב של דום לב, משום שאיברי הגוף אינם מקבלים את הדם והחמצן הנחוץ לפעילותם.
במצב כזה של פרפור חדרים, או טכיקרדיה חדרית, הדרך היחידה להציל את הנפגע היא בהחייאה הכוללת עיסויי לב ומתן שוק חשמלי. מכשיר הדפיברילטור מאבחן בעצמו את הפרעות הקצב הללו, ושולח מכות חשמל ללב במטרה לשתק את ההפרעה החשמלית, כך שהלב ישוב לפעימות לב סדירות.
המדריך המלא לשימוש בדפיברילטור – למדו להציל חיים
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
