דני קושמרו פתח את אולפן שישי באירוע הטראגי של השבוע האחרון שבו מתו 5 חיילי צה"ל ברצועת עזה. ואז הוסיף את האמירה המטלטלת של נתניהו מאחד מסרטוני הרשת שמשחרר ראש הממשלה "אני ישן עם מצפון נקי " קושמרו תהה איך ביבי יכול לישון בשקט בלי כל נקיפות מצפון.
גיא פלג מיהר לאפיין את ז'אנר הסרטונים השבועיים שנתניהו משחרר לרשתות על ידי עוזרו טופז לוק, שלא מתגלה כעיפרון הכי חד בקלמר אם הוא מאפשר לסרטונים הללו להשתחרר לעולם. ועל כך הביא פלג נאום מבריק "הסרטונים של נתניהו – לא ברור לאיזה ז'אנר זה שייך, סדרת פשע או קומדיה או טרגדיה או סדרה של מדע בדיוני, כי ברור שלא מדובר בסיפור אמיתי , ראש הממשלה שלנו חי בסרט ובסרט שהוא חי טראמפ סופר אותו ואת דרמר, ובסרט שהוא חי בו מדינת ישראל בדרך לניצחון מוחלט ,ובסרט שהוא חי שרה אישתו מעולם לא צעקה על עובדים בבית ראש הממשלה, מדובר בסרט אימה שאנחנו בסרט הזה ניצבים ורואים איך ראש הממשלה וממשלה כושלת ומשוחחת מדרדרים את כולנו במדרון לסוף האיום חלילה".
ואני אוסיף בנימה אישית, בסרט שראש הממשלה חי, הוא ישן עם מצפון נקי אחרי שמתו תחת הכהונה שלו כמעט 2000 אזרחים וחיילים, ועוד רבים פצועים וחסרי איברים, 59 מהם עדיין נמקים במנהרות, וכעת עם ההחלטה להרחבת המלחמה אחרי שנה וחצי, שלא נדע עוד כמה חללים עשויים ליפול במלחמה הזו, אבל נתניהו ישן עם מצפון נקי, שמישהו יסביר לבן אדם שאיבד כל כיוון, שהסרטון המנותק הזה רק מציג אי שפיות של מצבו.
נתניהו איך אתה ישן בלילה (צילום: לשכת ראש הממשלה)
ניר דבורי מצידו דיווח שלראשונה, מפקדים בצה"ל, פנו אליו ברצונם לדעת האם המלחמה העצימה שמתכננת הממשלה היא אמנם מחוייבת המציאות אחרי שמוצו כל הברירות האחרות. במילים אחרות, הם רוצים לדעת שהחיילים עליהם הם מופקדים להובילם ולשמור עליהם, לא עומדים לסכן את חייהם לשווא ושזו באמת מלחמת אין ברירה. ייתכן שאנחנו רואים פה ניצנים ראשונים של פקפוקים והרמת גבות מצד מפקדים בצה"ל שמבקשים לא לפעול בעצימת עיניים, אלא לדעת ולהבין לאן פניהם מועדות.
ובעוד מפקדים בצה"ל לא ממש בטוחים האם זו מלחמת אין ברירה כי הם חוששים לחיי חייליהם, ביבי ממשיך לישון שנת ישרים בלי כל נקיפות מצפון. גיא פלג דיווח על פרשת קטארגייט שמסתעפת ומסתבכת ויונתן אוריך, יועצו הקרוב של נתניהו, על פי הממצאים של חקירת המשטרה, קיבל כספים ממדינת האויב שמימנה את טבח השבעה באוקטובר, בעיצומה של המלחמה, שזה אירוע בטחוני הכי חמור שהיה פה בישראל וביבי, במקום לדרוש ולחקור מה מקולקל בלשכתו, הוא יוצא להגנתם של יועציו וממשיך לישון באין מפריע בלי כל נקיפות מצפון.
הנשיא טראמפ פועל מעל ראשו של ביבי ומראה סימנים שהוא מצפצף עליו צפצוף ארוך ועושה ככל העולה על רוחו ורק מה שטוב לארה"ב, ואפילו יסכים שסעודיה תפתח גרעין אזרחי, כשהוא משאיר את ישראל מחוץ לתמונה. דיווח מדאיג ומטריד, אולם ביבי יגיד בזחיחות ובנימה של שביעות רצון ששנתו לא נודדת בלילות ואין לו כל נקיפות מצפון, או מחשבה שנייה שמא כשל כשהוא מינה אדם לא יוצלח כמו דרמר שאמור היה להסדיר את המחלוקות עם ארה"ב.
ההכרזות המטרידות של טראמפ בימים האחרונים, היו מיועדות לנתניהו. האיש ידוע שהוא אוהב להתגרות באחר, ובהצהרותיו המדאיגות ניסה להתגרות בנתניהו ואף לאתגר אותו לחשוב על אופציה אחרת מאשר מלחמה בכל מחיר בעזה, שרק משבשבת לטראמפ את מטרותיו שלו. אולם ביבי ימשיך לישון בשקט ובאין מפריע, כי הוא בטוח שטראמפ מעריץ מספר אחד שלו וימלא את כל בקשותיו.
דני קושמרו בציניות נוקבת הודיע במילים כאלה או אחרות שאל לנו להלין, כי בכל זאת יש שינוי במצב. חשבנו שנשארו 24 חטופים חיים, אך המספר ירד ל 21. על פי טראמפ, השלושה עדיין היו בחיים לפני שבוע אולם שנתו של ביבי לא נודדת בלילות בגלל עסקה שהוחמצה ומצפונו נקי לגמרי.
אמנון אברמוביץ' היחיד שסיכם את נושא המלחמה שעומדת להתרחב ולהתעצם, באמירה ערכית, וקלע יותר מכולם לעצם המהות, כאשר אמר שאין לגיטימציה מוסרית לממשלה לשלוח חיילים לשדה הקרב ולהיהרג, בניגוד לרצון רוב העם שעל פי הסקרים אחוז גבוה ממנו תומך בשלושה נושאים הכי עיקריים שהם: החזרת החטופים בראש סדר העדיפויות, הקמת ועדת חקירה וגיוס חרדים. אולם ביבי לא מוטרד ממה שהעם רוצה, ולכן הוא ממשיך לישון בשקט ובשלווה. ואני שואלת. אדוני ראש הממשלה, אם מצפונך כל כך נקי, למה אתה כ"כ מפחד להקים ועדת חקירה ממלכתית?
עוד באולפן שישי אמש במרכז העלילה, ערפו סופית את ראשו של האיש הכי נלעג בפוליטיקה הישראלית, גדעון סער, "אחד הפליקלקים שלא יאמנו שהיו כאן, אמר ועשה הפוך, האם צריך להציג מושג חדש סעריזם", אמר קושמרו. "איך הוא יכול לחזור ליד שהיכתה אותו" תהה ברק סרי, "איך הפך גדעון לאיש ששני הצדדים רואים בו בוגד באמון. זה הסיפור על האיש המזגזג." ואני תוהה עם עצמי , בימים של הרחבת המלחמה, ושתי המילים הקשות שחזרו לחיינו, הותר לפרסום, וחטופים שנשכחו במנהרות, מה הייתה מטרת הכתבת הארוכה והממושכת הזו של אולפן שישי, האם כדי לבייש את סער שגם ככה כבר מבויש ונכלם ולא נספר בשום מקום, או אולי להיפך לשכנע אותו לפרוש מהממשלה, מה לא יקרה, בטח לא עכשיו אחרי שאולפן שישי צחק ועליו שהוא הפוליטיקאי הכי זגזגן.
גיא פלג @guypch2news הערב באולפן שישי על הפוליטיקאי הנכלולי, הזגזגן והאופורטוניסט חסר התחתית – גדעון סער (שההישג הכי מרשים שלו בקריירה זה שהוא הצליח לאחד את עם ישראל לגבי דבר אחד: כולם, מכל המחנות הפוליטיים, סולדים ממנו עמוקות, ולא יאמינו לאף מילה שתצא מפיו):
— Nava Rozolyo נאווה רוזוליו (@rozolyo) May 9, 2025
בעיקר צרם לי אמש תחושת ההרמוניה הנפלאה ששררה באולפנים, עם הסכמה רחבה של כל חברי הפאנל, על כל נושא שעלה. ולמה זה קרה? כי דדי שמחי נעדר מסיבות אישיות ובחדשות 12 שמרו לו עד כדי כך אמונים שלא דאגו להביא מחליף זמני וכך נוצר שיח לא מאתגר שהציג רק צד אחד של המפה הפוליטית. וחבל. אבל מה שחשוב שראש הממשלה שלנו דופק שינה שקטה ורגועה , חלומות פז שיהיו לו.
במהלך התוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 ששודרה אמש (חמישי) בהנחיית ינון מגל, הפאנליסט נועם פתחי תקף את האלוף במילואים נעם תיבון, וקרא לו לעבור עם משפחתו מנוחות תל אביב אל נחל עוז – מבלי לדעת שתיבון דווקא עשה זאת, ובנסיבות דרמטיות במיוחד.
פתחי אמר בשידור: "אני חייב רגע להגיד על נעם תיבון… אני הלכתי לבדוק, תמיד אני הולך לבדוק איפה הם גרים. אז נעם תיבון על סמך האינטרנט גר בצפון תל אביב. עכשיו, תמיד זה מבחן מאוד מאוד פשוט. נעם תיבון דיבר על ביטחון, ושאפשר לסיים וזה. נעם תיבון, קח את הילדים שלך, אולי גם את הנכדים שלך, ואת אשתך. לך תגור בניר עוז, בנחל עוז, מחר בבוקר, ומשם תגיד לסיים את המלחמה".
מדהימה אותי כל פעם מחדש הבורות של האנשים האלה. שמישהו יספר לגוואד הזה שאמיר תיבון, בנו של נעם תיבון גר בנחל עוז ושבבוקר של ה-7 באוקטובר, נסע נעם תיבון לחלץ את בנו ומשפחתו מהמקום. נזכיר שאמיר ומירי תיבון הסתגרו עשר שעות בממ"ד יחד עם בנותיהם הקטנות, בקיבוץ באותו היום.@amirtibonpic.twitter.com/rwzJU0QGrX
אלא שכמעט כל מי שעקב אחרי האירועים הדרמטיים של 7 באוקטובר יודע: נעם תיבון אכן הגיע לנחל עוז – כדי להציל את בנו אמיר, את כלתו מירי ואת נכדותיו, ששהו בממ"ד בביתם שבקיבוץ בזמן מתקפת חמאס. הוא פרץ לתוך האזור בזמן אמת, חילץ אותם ותושבים נוספים, וסיפור ההצלה הפך מאז לתופעה מתוקשרת שתועדה בכתבות.
הגולש ניר שיין שיתף את הקטע מהתוכנית ברשת החברתית X וכתב: "מדהימה אותי כל פעם מחדש הבורות של האנשים האלה… נזכיר שאמיר ומירי תיבון הסתגרו עשר שעות בממ"ד יחד עם בנותיהם הקטנות בקיבוץ באותו היום".
אמיר תיבון עצמו לא נשאר אדיש. הוא שיתף את הפוסט והגיב בחריפות: "יש הרבה אהבלים בערוץ 14, אבל טיפש כמו נעם פתחי עוד לא ראיתי. פתחי, אם היית טורח לבקר בנחל עוז אי פעם, הייתי מזמין אותך לקפה אצלי בבית. סיכוי גבוה שהיית פוגש שם את ההורים שלי שנמצאים יומיים-שלושה בשבוע בבית הזה. אבל אתה לא תטרח לבקר, או לברר את העובדות. זה מעבר לסל היכולות שלך".
מה בעצם עושה מרב מיכאליבימים האלה? היא יו"ר לשעבר של מפלגה שלא קיימת, נואמת בכנסת ובעיקר מצייצת. לאחרונה דווקא פעלה במלוא המרץ להעברת חוק עקרוני ואדיר להנצחתה של גולדה מאיר. כן, זה מה שחשוב עכשיו. כמו ההתעסקות שלה בזמנו, כשרת תחבורה, בטמפרטורת המזגן ברכבת. תמיד ידעה להתרכז בעיקר.
מיכאלי היא סמל נוסף ולא יחיד לכישלון האופוזיציה. זו שלא מצליחה לקבל אהדה מהציבור, שמתפרקת מתוכה ושבניגוד לכל היגיון בסיסי, חברי כנסת עוזבים אותה ועוברים לתמוך בממשלה. מדובר בהתפוררות גם של המבנה וגם של התוכן.
מרב מיכאלי (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
זו אופוזיציה שלא יודעת אפילו לקבוע מי יעמוד בראשה. לפי הסקרים האחרונים, היחיד שמקבל תמיכה ואהדה ציבורית הוא נפתלי בנט, מועמד שלא נמצא בה. האחריות רובצת כמובן על יאיר לפיד ובני גנץ, אבל מי שמצליחה לחמוק מתחת לרדאר היא מחוללת המחדל הפוליטי הגדול בכל הזמנים.
בקוצר ראייתה וביהירותה, סירבה מיכאלי להתאחד עם מר"צ, ובכך נתנה את השלטון לנתניהו במתנה. אם היו מתאחדות, סביר שלנתניהו היו 61 מנדטים בלבד, ולא ממשלה יציבה שתחזיק מעמד כנראה עד סוף הכהונה.
כמעט בכל דבר שהיא מאשימה את הממשלה, מיכאלי חטאה בו בעצמה. למשל בשינוי רדיקלי של עמדותיה. אחרי שהרימה את דגל הפמיניזם והאל־הורות, למיכאלי כבר ילד שלישי מפונדקאות. "האידיאולוגיה מתנגשת עם החיים עצמם", תירצה בזמנו. אבל כמובן שאין טעם להתעסק בעבר, אלא בהווה.
בימים אלה מיכאלי מחממת כיסא ומתפרנסת מהקופה הציבורית כלא עושה כלום. בעצם, סליחה, היא כן עשתה. לפני שלושה חודשים הקליטה פודקאסט לנקות את שמו של סבה, ישראל קסטנר, שהואשם בכך ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן השואה.
טענה נוספת שמופנית כלפי הממשלה: שרים מיותרים שמכהנים בתפקידים ריקים מתוכן ואף אחד לא חושב לוותר על משרתו ומשכורתו בימים קשים כלכלית אלו – אפשר להפנות גם אליה. במה היא תורמת עכשיו?
מרב מיכאלי (צילום: רמי זרנגר)
האם היא האדם הכי נכון והכי אפקטיבי שיכול לבקר את הממשלה בימים בלתי נסבלים אלה? מיכאלי כמעט לא זוכה לאהדה מהציבור. כל אדם יכול להבחין בכך שהיא משוללת האנרגיות והאופק הערכי־אידיאולוגי־ביצועי־ארגוני שנדרשים מאופוזיציה לוחמת.
אפשר לא לאהוב את יאיר גולן, אבל האיש מלא להט. אפשר להיבהל ממירב בן ארי, אבל מדובר בלוחמת. יש אחרים שבולטים, כמו ולדימיר בליאק, יוליה מלינובסקי, מירב כהן ועוד. משפיעים, מובילים, נוכחים.
אילו למיכאלי הייתה טיפת יושרה, הייתה מתפטרת מזמן ועושה לביתה, או לשני בתיה – לא ברור מהם סידורי הלינה שלה עם בן זוגה.
אפרופו בן זוגה ליאור שליין: בשל עודף חשיבות עצמית, הוא מחזיק מעצמו אדמו"ר החילוניות ומוביל דעה. אחרי שכל מיזם תקשורתי שנגע בו נכשל, התפרק ונסגר, כיום הוא עושה "סטנד־אפ" פוליטי. בריאיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" תקף את הציבור הליברלי שרואה בבנט ובליברמן מועמדים לגיטימיים לראשות הממשלה.
גם לפיד אינו אופציה לדידו. כלומר, כל מי שהוא לא הוא עצמו או בת זוגו או כזה שעומד על הבלטה האידיאולוגית הספציפית שעליה הוא דורך – פסול. מהריאיון עולה שלשליין יש פנטזיות פוליטיות. עמית סגל משוכנע שפניו לכנסת. בדיעבד, אולי בכלל הוא היה תמיד הפוליטיקאי והיא עשתה בידור וסאטירה.
ליאור שליין (צילום: יח"צ)
יש לו רעיונות, הוא יודע מה צריך לעשות. במופע שלו, למשל, הוא אומר שצריך לגייס את החרדים לא רק לצבא, אלא למאה ה־21. למה בעצם? מי אתה שתגיד לאנשים אחרים כיצד לחיות? מי הופך אותך ואת המאה שאתה חי בה לנכונה ואת העבר ואת הסגירות והפרישות לטעות?
תחושת הצדק האינסופית היא מחלה שמאלנית ידועה. ההרגשה שרק הם טובים, רק הם יודעים, רק הם מתקדמים, וכל האחרים פחות מוסריים, פחות מבינים – זו מחשבה שהיא לא רק לא נכונה, אלא גם מרחיקה מצביעים. אגב, גם הוא טען שמיכאלי טעתה שלא התאחדה עם מרצ, אבל ממנה, מן הסתם, אין לו שום תביעה.
כשתוקפים את הממשלה, צריך לבוא עם אלטרנטיבה ראויה. ההתנשאות המיכאלית־שליינית הזאת מסמלת שגם בצד השני צריך לעשות חשבון נפש אישי וגם תפיסתי. הזוג הזה מטיף לכל העולם, אך לרגע לא לעצמו. אף אחד מהם לא שואל איפה כשלתי, מה בגישה שלי לא נכון.
להגיד שביבי נכשל זה אולי נכון, אבל לא מספיק. גנץ ולפיד צריכים להבין מדוע הציבור בורח מהם, מיכאלי חייבת לדעת שהיא כבר אינה רלוונטית למזג הפוליטי העדכני. את הראשה – את גם אשמה.
חבר הכנסת לשעבר ושדרן הרדיו והטלוויזיה של "כאן 11" יגאל גואטה הגיע לתוכנית "פגישה עם רוני קובן", הפעם כדי לדבר על איך שמלחמת חרבות ברזל השפיעה עליו כשדרן ברדיו אבל גם כבן אדם פרטי. בשלב מסוים בריאיון הוא פרץ בבכי: "הותר לפרסום חמישה חיילים נהרגו, הותר לפרסום שישה חיילים נהרגו… די, חלאס, מספיק עם זה".
אחרי רגע ממושך של שקט הוא המשיך: "מאות משפחות שכולות ועוד משפחות שכולות ו-6,000 פצועים בבתי חולים, חלקם בלי ידיים ובלי רגליים. איך הגענו למצב שלקחו את משפחות החטופים והפכו את זה לעסק פוליטי? איך הגענו לדבר הזה? איך אפשר לרדת כזה נמוך?". לאחר המשפט הזה הוא גם ביקש הפסקה מהריאיון.
לאחר מכן הוא התעשת, והדבר הראשון שהיה לו לומר לרוני קובן – "סליחה". קובן חייך אליו וענה: "על מה סליחה?", ועל כך גואטה ענה: "שלא התאפקתי". קובן המשיך: "למה להתאפק?", וגואטה אמר: "אם לא היינו מתאפקים אז כל היום הייתי בוכה, ויש סיבה לבכות כל היום".
רוני קובן המשיך את הריאיון עם שאלה נוספת: "זה נכון שהיה רגע בזמן שידור ברדיו ששמעת אימהות של חטופים והתחלת לבכות?", והוא ענה: "כן, לא פעם אחת – כמה פעמים". קובן המשיך: "יש איזה חטוף שנכנס לך ללב במיוחד?" ותשובתו של גואטה: "כן, שם בכיתי הכי הרבה. ביבס". הוא המשיך לדבר בזמן שדמעות נקוו בעיניו וקולו נסדר: "זה לא יכול להיות, זה משהו שלא נתפס בשכל בכלל".
הוא עצר שוב כדי להוריד את המשקפיים ולמחות את הדמעות מעיניו, והמשיך בהלצה: "קובן, זה שזו תוכנית של תשעה באב לא אומר שאני צריך לבכות כל התוכנית". במקביל, קובן תהה אם "הלב שלו קהה" משום שהוא לא בוכה כשהוא נזכר במשפחת ביבס, שאיבדה את האם שירי ואת שני בניה הצעירים, אריאל וכפיר, לאחר שנחטפו לעזה מניר עוז בשבעה באוקטובר ונרצחו בשבי. ירדן ביבס, בעלה של שירי, נחטף גם הוא, ושוחרר ב-1 בפברואר השנה. גופותיהם של כפיר, אריאל ושירי הוחזרו לישראל ב-20 וב-22 בפברואר.
קובן סיפר לגואטה: "הייתי בניר עוז ונותנים לך להסתובב בין הבתים חופשי, ואז אתה בא לבית של הביבסים" – כאן גם קולו של קובן נסדק והוא מבין שגם הוא עומד לבכות – "ואתה רואה את הבימבות הקטנות של השניים המתוקים האלה, והפצע עוד מדמם ופתוח". בהמשך הריאיון אמר יגאל גואטה: "בחיים לא קרה לי שהצטערתי ובכיתי כל כך הרבה ימים ולילות על ילדים שאני לא מכיר בכלל".