יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל השנה שיצוין בשבוע הבא נושא משמעות עמוקה מתמיד. בעקבות האסון הכבד של 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל איבדה מאות מאזרחיה וחייליה, ורבים אחרים עדיין מחרפים את נפשם בקרבות ובמאמצים להשבת החטופים.
ארצנו הקטנה רוויה באתרי זיכרון והנצחה – מצפורים, אנדרטאות ושבילי טבע שהוקמו לזכר הנופלים. השנה, כשהכאב טרי ומורגש היטב, הביקור באתרים אלה מקבל משמעות כפולה: זיכרון אישי וקולקטיבי, לצד תקווה והתחדשות. הנה כמה אתרי הנצחה ותיקים וחדשים, המשלבים טבע ונוף מרהיב, מקומות שבהם אפשר לזכור ולהתחבר לסיפורי הגבורה.
תצפית "נוף צופר"
אובדן ותקווה בנופי הערבה: על גבעת "הר צופר" בערבה התיכונה, הוקמה תצפית מיוחדת ביוזמתו של ששון אליאס, ממקימי מושב צופר. התצפית קיבלה משמעות טרגית לאחר נפילתם של שלושה מבני המושב בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל: סמ"ר עידו אפל, סמ"ר גלי רועי שקותאי וסמ"ר רואי אליאס. מהתצפית נשקף מבט פנורמי על מדבר הערבה, שטחי החקלאות של מושב צופר, מצוק הצינים ו"מובלעת צופר" ההיסטורית מעבר לגבול. המקום עוצב בטעם רב, עם פינות ישיבה מוצלות ואבני חול נוביות בגוני האש, ומאפשר התחברות לסיפור המקומי של התיישבות, חקלאות ושכול.
איך מגיעים: נוסעים על כביש 90, ולפני שער הכניסה למושב צופר פונים ימינה בהתאם לשלט פסיפס ונוסעים במשך כקילומטר. לאחר מכן פונים שמאלה בהתאם לשילוט ונוסעים עוד כ־2 ק"מ.
תצפית נוף צופר (צילום: מועצה אזורית הערבה התיכונה)
אנדרטת אוגדת הפלדה
מבט אל משולש הגבולות: בנקודה אסטרטגית המשקיפה על משולש הגבולות ישראל־מצרים־עזה, ניצבת אנדרטה מרשימה לזכר נופלי אוגדת הפלדה בקרבות רצועת עזה וסיני במלחמת ששת הימים. המקום מספק הזדמנות ייחודית להבנת סיפור הגבול והמאבק ארוך השנים על ביטחון תושבי הדרום.
למרפסת התצפית מובילות כ־180 מדרגות בתוך האנדרטה, והנוף הנשקף ממנה מציג את המהפך שחוללו המתיישבים בחבל ארץ צחיח שהפך לאזור חקלאי פורח. בעת הביקור באנדרטה, קשה שלא לחשוב על המציאות המורכבת של התושבים באזור זה, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר. איך מגיעים: כתבו בווייז "אנדרטת אוגדת הפלדה".
אנדרטת אוגדת הפלדה (צילום: אייל בריברם)
העץ של לירן
צל וזיכרון במרחבי המדבר: בנוף המדברי עוצר הנשימה של פתחת ניצנה, ניצב עץ שיטה עתיק ומרשים שהפך לאנדרטה חיה לזכרו של לירן אלמוסנינו, שנפל ב־7 באוקטובר בהגנה על קיבוץ חולית.
לירן, חבר מושב כמהין וחלק מצוות הכוננות של לוט"ר ניצנה, היה קשור למקום הזה עוד בחייו והביא לכאן קבוצות רבות של מטיילים. הוא היה נוקד שגידל כבשים, פעיל בארגון "השומר החדש", תיירן אהוב ודמות מעוררת השראה לנערים רבים. לצד העץ המרשים מוצב שולחן קק"ל גדול המוקף בנוף מדברי פתוח ושומם, המשרה תחושה של מרחב ושלווה – מקום מושלם להתחבר לדמותו ולסיפורו של לירן.
איך מגיעים: מומלץ דרך טיולי איזיריידר מקדש ברנע. ניתן גם להגיע ברכב שטח דרך ביר מלגה לאורך נחל ניצנה, או בהליכה של כ־15 דקות מהשער של מושב באר מילכה.
העץ של לירןש (צילום: חן בירון)
מצפה איתי מורנו
תצפית לעמק האלה: בכניסה ליישוב אדרת שבחבל עדולם הוקם מצפה המנציח את זכרו של רס"ר (במיל') איתי שלמה מורנו, בן המושב שנפל בקרב זיקים במהלך מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, בן 24 בלבד.
איתי התגייס ליחידת מגלן ולאחר שחרורו המשיך לשרת במשרד הביטחון. ב־7 באוקטובר קיבל שני צווי גיוס במקביל ובחר להתייצב למילואים בצה"ל. ארבעה ימים לאחר מכן נהרג בקרב בזיקים תוך הגנה על חבריו. הוריו של איתי וגרעין הנוער של היישוב הובילו את יוזמת המצפה בשיתוף עם פרויקט "אבן הפינה". מהמצפה נשקף נוף מרהיב הכולל את עמק האלה, בית שמש, הרי ירושלים וחברון, ויישובי הסביבה.
איך מגיעים: המצפה נמצא בכניסה ליישוב אדרת בצד שמאל. המקום פתוח לקהל הרחב ללא עלות.
מצפה מורנו (צילום: אופירה איאש)
מצפה עידו בהראל
נוף ילדותו ואדמתו: בקיבוץ הראל שבהרי יהודה הוקם מצפה לזכרו של רס"ר עידו קסלסי, לוחם מילואים במגלן, שנפל ב־11 באוקטובר 23', בקרב עם מחבלים. המצפה משקיף אל השטחים החקלאיים שעידו עיבד, ובמיוחד אל החלקה האחרונה שעבד בה שלושה ימים לפני המלחמה. סיפורו של עידו מרגש במיוחד – בבוקר השבת השחורה שהה בביתו עם שני אחיו, שגם הם לוחמים. עם הגעת הידיעות הראשונות מיישובי העוטף, אסף ציוד ויצא להגן על המדינה ללא המתנה לצו, ראשון מבין האחים.
עידו היה חקלאי בנשמתו ועבד בגידולי שדה בקיבוץ הראל. במקביל, הקים פוד־טראק אהוב, וגילה רגישות מיוחדת לילדים שנזקקו להעצמה. למרגלות המצפה מתפתל "המשעול של עידו" – שביל קצר בחורש טבעי המספר את סיפורו. איך מגיעים: המצפה ממוקם בקיבוץ הראל, חפשו "מצפה עידו קסלסי" בווייז.
גבעת רועי
תצפית לזכר גיבור ישראל: בראש חורבת אבימור, המשקיפה על דרך בורמה ההיסטורית, הוקם אתר הנצחה לאל"ם רועי לוי, מפקד היחידה הרב־ממדית, שנפל בשבת השחורה בקרב בקיבוץ רעים. האתר, שנחנך במאי 2024, מציע תצפית מרהיבה אל עבר מצפה הראל, גבעות שפלת יהודה, הים התיכון ועד צפון עזה. במקום סלעי הנצחה חרוטים, דגל ישראל מתנוסס, ומסבירן קולי המספר את סיפורו של רועי.
רועי, יליד ארצות הברית שעלה לישראל ב־1982, בנה קריירה צבאית מפוארת. הוא נפצע אנושות במבצע צוק איתן אך התאושש וחזר לשירות פעיל. ב־2018 הדליק משואה לרגל יום העצמאות ה־70, ואמר משפט שחקוק כיום באתר: "לזכר אלו שנותרו בשדה הקרב ואלו ששדה הקרב נותר עמם". איך מגיעים: האתר ממוקם בסמוך למצפה הראל, על דרך בורמה.
"השביל הרטוב"
לזכר צביקה קפלן: בעמק המעיינות, מסלול הליכה קצר ורטוב המחבר בין עין שוקק לבריכת הטחנה נפרץ לזכרו של סרן צביקה קפלן, קצין אג"ם בגדס"ר גולני, שנהרג במבצע צוק איתן ב־2014. חבריו ומשפחתו הקימו את עמותת כח צביקה ויצרו את השביל להנציח את זכרו ולחבר את הציבור לטבע ולערכים שייצג. המסלול, באורך כ־300 מטר, מוביל בתוך מי נחל שוקק, בין צמחיית קנה ופטל, ומתאים למשפחות וילדים. למי שחושש מהמים, יש שביל יבש מקביל ויציאות ביניים. הליכה בשביל היא חוויה רעננה ומרגשת, במיוחד בימים חמים, עם ידיעה שמאחוריה עומדת הנצחה משמעותית. משך ההליכה: 10־15 דקות – בתוך פארק המעיינות. איך מגיעים: כתבו בווייז "פארק המעיינות".
השביל הרטוב (צילום: אורן גבאי גולן)
הר מירון
מצפור אוריאל פרץ: בפסגת הר מירון (1,208 מטר), הוקם מצפור לזכרו של סגן אוריאל פרץ, שנפל בקרב בדרום לבנון. מהמצפור, שהוא חלק משביל הטיול בהר, ניתן להשקיף על פנורמה מרהיבה של הגליל והגולן, כולל אזור דרום לבנון שבו נפל. המצפור מספר גם את סיפורה הייחודי של משפחת פרץ – משפחה שהקריבה קורבן כבד למען המדינה. בסמוך ישנה אנדרטה לזכר סמל סאלח טאפש, בן העדה הדרוזית, שנפל ב־1992 בעת מתן טיפול רפואי לחיילים שנקלעו למארב. כדאי לדעת: הכניסה למצפור ללא תשלום. שביל הפסגה בהר מירון נחשב לאחד המסלולים היפים בישראל. איך מגיעים: פונים דרומה מכביש 89 ממערב לסאסא, חניה בחניון הגדול והליכה ב"שביל הפסגה".
שביל אלי כהן בגולן
בעקבות הגיבור החשאי: בגולן מתפתל שביל מיוחד המנציח את אחד מהמרגלים הגדולים בתולדות המדינה – אלי כהן. השביל, פרי יוזמתו של מדריך הטיולים גיל ברנר, כולל שמונה נקודות עצירה לאורך כביש 98, כשבכל נקודה מוצבים שלטי זיכרון ויצירות אומנות מרשימות של האומן יובל לופן.
אלי כהן, שפעל בדמשק בשנים 1962־1965 בזהות בדויה בשם כאמל אמין ת'אבת, תרם תרומה מכרעת לביטחון ישראל ולניצחונה במלחמת ששת הימים. המידע שהעביר על פעילות הצבא הסורי בגולן אפשר שליטה אסטרטגית, שליטה במקורות המים והקמת התיישבות יהודית באזור. המסע מתחיל בחמת גדר, שם מוצב סלע עם חריטת אשכול ענבים הנישא בידי שני אנשים, ומסתיים במרום גולן עם פסל המתאר את ציפייתה של משפחתו – אשתו נדיה ושלושת ילדיו – לשובו. בין לבין תוכלו לראות את אישורי המעבר החקוקים של אלי כהן, פסל בצורת ראש אדם הצופה לארבעה כיוונים, מבנה ששימש כמועדון קצינים סורי, אבן גזר הדין עם חריטת תיאור תלייתו, ופסל מנעול המדמה את הצצתו לסודות סוריה. ללא קבר וציון פיזי בישראל, שביל אלי כהן מציע דרך מרגשת להתחבר לדמותו, לסיפורו ולתרומתו האדירה לביטחון המדינה – סיפור של תעוזה, מסירות והקרבה שנחרט בהיסטוריה הישראלית. איך מטיילים: מומלץ לנסוע לאורך כביש 98 מדרום לצפון ולעצור בנקודות המסומנות. למידע מדויק על כל נקודה, מומלץ להיעזר במפת השביל או בהסברים שמופיעים באתר אלי כהן (elicohen.org.il).
בעיצומו של החופש הגדול, כאשר אלפי משפחות ישראליות כבר הזמינו טיסות ומלונות בדובאי ואבו דאבי, הגיעה אתמול (חמישי) הודעה מהמטה לביטחון לאומי שחידדה את אזהרת הנסיעה למדינה הפופולרית. אבל התגובות ברשתות החברתיות מעידות: הישראלים לא בדיוק מתרגשים.
“לא מפחיד כלום, סיימנו תשעה ימים בדובאי והיום עוברים לחמישה ימים לאבו דאבי, לא ניתקלנו בשום אנטישמיות ודיברנו עברית חופשי. תסעו ותהנו”, כותב אחד הגולשים שנמצא כרגע במקום. תגובה אחרת מבהירה: “לא לבטל, שקרנים הכל פיקס, שם יותר בטוח מפה”.
יאס איילנד, אבו דאבי (צילום: יאס איילנד)
האזהרה המעודכנת של המל״ל, מבססת את החששות על הערכות מודיעיניות לפיהן ארגוני הטרור מגבירים את מאמציהם לפגוע בישראלים ויהודים ברחבי העולם. במרכז החשש: איראן וזרועותיה, לצד ארגונים כמו חמאס וחזבאללה, שלפי הערכות הביטחון מחפשים דרכים לבצע נקמה.
רקע לחששות המתגברים
גורמי הביטחון מציינים כי החידוד בא על רקע שורה של התפתחויות אחרונות. לדבריהם, קיימת “מוטיבציה גוברת לממש נקמה” בעקבות פעילות צבאית ישראלית, בצירוף להסתה אנטי-ישראלית מתגברת שהחלה עם פרוץ המלחמה והלכה והתעצמה.
המטה מזכיר כי ניסיון העבר מלמד שארגוני טרור נוטים לכוון את מבצעיהם למדינות הנמצאות בקרבה גיאוגרפית אליהם. החשש המרכזי הוא מפיגועים מכוונים נגד יעדים ישראליים ויהודיים, במיוחד במועדים יהודיים מסוימים, בחגים ובימי שבת.
מה זה אומר לתיירים הישראליים?
האמירויות נמצאת כבר זמן רב תחת רמת אזהרה 3 – המלצה להימנע מנסיעות שאינן חיוניות. עכשיו, עם החידוד, הרשויות מדגישות את החשיבות של “שקילה בכובד ראש” לפני קבלת החלטה על נסיעה.
בקבוצות הפייסבוק של ישראלים המתכננים נסיעות לאמירויות, התמונה מעורבת. חלק מהחברים מביעים חששות ושואלים מה לעשות עם ההזמנות שכבר שילמו עליהן. אחרים טוענים שהם מרגישים בטוחים בדובאי ומתכוונים להמשיך עם התוכניות.
בקבוצות הפייסבוק של ישראלים המתכננים נסיעות לאמירויות, התמונה מורכבת ומעניינת. יש כאלה שנוקטים בזהירות מתוחכמת: “טסים קצת לפני… בנתיים לא מבטלים אבל כן שינינו קצת תכניות להישאר באיזורי קניונים ופארקים בלבד. פחות ללכת לשוק, עיר עתיקה ומקומות כאלה ובכללי להצניע סממנים כמה שאפשר”.
חלק מהגולשים מתייחסים לכך שרמת האזהרה לא השתנתה בפועל: “אזהרת המסע היא עדיין 3 ולא 4 ככה שבפועל אין שינוי. אם יהיו החמרות ושינויים נוספים נשקול לבטל”. כרגע חברות התיירות הישראלי תן לא מזהות מגמה של ביטולים למרות המצב.
ההנחיות הקפדניות
המטה לביטחון לאומי פרסם רשימת המלצות מפורטת לישראלים השוהים באמירויות: ערנות מוגברת – שימת לב מתמדת למתרחש בסביבה הקרובה ולשינויים חריגים.
מלון אטלנטיס, דובאי (צילום: אינג אימג')
הסתרת זהות – הימנעות מהחצנת סממנים ישראליים או יהודיים במרחב הציבורי, כולל בגדים עם כיתובים בעברית או סמלים המעידים על מוצא או דת.
הימנעות מהתכנסויות – שלא להשתתף בהתקהלויות ישראליות במקומות ציבוריים. בכל מקרה של חשד לאירוע חריג, לפנות מיד לגורמי הביטחון המקומיים.
תוצאות מפתיעות ומעודדות, שתי הערים הבולטות בישראל זוכות לגילוי מחדש מצד תיירים בינלאומיים. בסקר נרחב שנערך על ידי פרסומי הנסיעות האמריקניים, ירושלים מדורגת כעיר השלישית הטובה ביותר ותל אביב כחמישית במזרח התיכון ואפריקה לשנת 2025.
הדירוג מתבסס על דעותיהם של מטיילים רבים מכל רחבי העולם, שהעריכו יעדים שונים לפי מגוון רחב של פקטורים. בין הקריטריונים שנבחנו: עושר תרבותי, איכות המטבח המקומי, רמת השירות התיירותי, תחושת הביטחון בעיר ועוד היבטים שמשפיעים על חוויית הביקור.
ביטחון כפקטור מכריע
מה שמעניין במיוחד הוא שביטחון אישי התגלה כאחד הנושאים החשובים בעיני המצביעים. בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, הדירוג הגבוה מלמד על אמון רב מצד המטיילים הבינלאומיים.
גורמי התיירות הרשמיים מביעים שביעות רצון רבה מהתוצאות. לדבריהם, “בזמן שהמצב המקומי יוצר קשיים לענף התיירות, אנו רואים כיצד המטיילים מכל העולם עדיין רואים בישראל יעד מועדף”. ההכרה הזאת מגיעה כאשר הפעילות לעידוד תיירות נכנסת פועלת במתכונת מופחתת.
בית ביאליק בתל אביב (צילום: ברק ברינקר)כיכר דיזינגוף, תל אביב (צילום: אבשלום ששוני)
מבט על המתחרים
בראש הדירוג השנתי עמדה העיר קייפטאון מדרום אפריקה, שקיבלה את הציון הגבוה ביותר. המטיילים העריכו במיוחד את השילוב בין נופים טבעיים מרהיבים לבין תרבות עירונית מפותחת.
דובאי באמירויות זכתה למקום השני, כאשר המצביעים הדגישו את החדשנות האדריכלית המרשימה ואת רמת הביטחון המעולה. ירושלים הישראלית ניצבת ממש אחריה במקום השלישי, מה שמעיד על העמדה החזקה שלה במפת התיירות האזורית.
בדירוג השנתי נכללו: מקום ראשון: קייפטאון, דרום אפריקה מקום שני: דובאי, איחוד האמירויות מקום שלישי: ירושלים, ישראל מקום רביעי: מרקש, מרוקו מקום חמישי: תל אביב, ישראל מקום שישי: פאס, מרוקו מקום שביעי: לוקסור, מצרים מקום שמיני: פטרה, ירדן מקום תשיעי: דוחא, קטר מקום עשירי: אבו דאבי, איחוד האמירויות
מה מושך את התיירים?
הניתוח של תוצאות הסקר מגלה דפוסים מעניינים. מטיילים מעדיפים יעדים המשלבים היסטוריה עמוקה עם חיי עיר מודרניים. ערים עתיקות הידועות באתריהן הארכיאולוגיים המרשימים – דוגמת לוקסור ופטרה – מופיעות יחד עם מרכזים עירוניים עכשוויים כדובאי ודוחא.
העמדות שעלו מהסקר מדגישות שמטיילים מחפשים יעדים המציעים חוויות תרבותיות עשירות, מטבח איכותי ומגוון, אך מעל הכל – תחושת ביטחון אישי בזמן הביקור.
לאחר תקופה ארוכה של השבתה, טרמינל 1 בנתב”ג חוזר הלילה לפעילות מלאה. השינוי המשמעותי מגיע על רקע הגידול בתנועת הנוסעים בנתב”ג והחזרה של חברות תעופה בינלאומיות לפעילות בישראל, כאשר הטרמינל יפתח בלילה שבין יום שבת לראשון (3 באוגוסט), והטיסה הראשונה צפויה להמריא ממנו ביום ראשון בשעה 5:15 בבוקר.
במסגרת הפתיחה המחודשת, כל הטיסות מנתב”ג לאילת ישובו לטרמינל 1, וכן חלק מהטיסות הבינלאומיות. בשלב הראשון יפעלו מהטרמינל החברות הישראליות אל על, ארקיע וישראייר, ובהמשך החודש, עם חזרתה הצפויה לפעילות בישראל, גם חברת וויז. בספטמבר צפויות לפעול מהטרמינל חברות בינלאומיות נוספות.
על פי נתוני רשות שדות התעופה, במהלך אוגוסט צפויות לעבור בטרמינל 1 כ-800 טיסות וכ-140,000 נוסעים. עם הפתיחה המחודשת של הטרמינל יחזרו לפעול במסגרתו גם חנויות הדיוטי פרי, שחלקן הורחבו לאחרונה, וכן חנות צעצועים חדשה, בתי קפה ומסעדות.
המלצות לטסים: צ’ק אין מהבית והגעה 3 שעות לפני הטיסה
רש”ת ממליצה לנוסעים לבצע רישום לטיסה (צ’ק אין) מהבית, לוודא קבלת כרטיס עליה למטוס, להגיע לנתב”ג 3 שעות בלבד לפני ההמראה ולוודא היטב, ומראש, מאיזה טרמינל ומאיזו קומה יוצאת הטיסה.
נוסעים שביצעו רישום לטיסה מהבית, והמגיעים עם כבודה יד בלבד, יכולים לגשת ישירות לאזור W בטרמינל 1 או בטרמינל 3, מבלי לעמוד בדלפקי הצ’ק אין.