ביטחון
אתגרים מבית ומחוץ: גם בעזה וגם בבני ברק משקשקים מצה"ל
בעוד כמה ימים יסתיים חודש אוגוסט. ביום שני הקרוב תיפתח שנת הלימודים באופן רשמי. מיד למחרת צה"ל יחל לגייס את 60 אלף חיילי מילואים. בשבועות הקרובים עומדים בפני צה"ל כמה אתגרים משמעותיים במסגרת השלמת ההכנות לקראת תמרון בעיר עזה.
לשם כך צה"ל נדרש להזיז הרבה כוחות סדירים מגזרות הלחימה השונות ולהעמיד אותם לקראת המערכה בעיר עזה. במקביל להכנות האופרטיביות, צה"ל נדרש לפנות כמיליון עזתים מבתיהם. ההערכה כי מחצית יתחילו להתפנות בימים ובשבועות הקרובים. החצי השני יתפנה רק אחרי שישמעו את קולות הפיצוצים ואת רשרוש שרשראות הטנקים.
אתמול החל דובר צה"ל בערבית אל"מ אביחי אדרעי בסדנאות "פיתוח הקול" שלו ושיגר לתושבי עזה קדימון: "בימים האחרונים מופצות שמועות שקריות מטעם חמאס כי אין מקום בדרום הרצועה. לקראת השלב הבא במלחמה, אני רוצה להבהיר כי בדרום הרצועה ישנם מרחבים שלמים פנויים. כך גם במחנות המרכז וכך גם במואסי. אזורים אלה ריקים מאוהלים. בצה"ל מיפו את המרחבים הללו והם מוצגים לפניכם כדי לסייע ככל הניתן למתפנים".
אדרעי המשיך ומסר: "פינוי העיר עזה הוא בלתי נמנע, ועל כן כל משפחה שתעבור לדרום, תוכל לקבל את מירב הסיוע האזרחי עליו עומלים בימים אלה. צה"ל כבר החל לפעול להכנסת אוהלים, הכשרת שטחים למתחמי חלוקת סיוע הומניטרי, פריסת צינור מים ועוד". ככל שצהל יתקרב לשעת הפקודה תכיפות המסרים של אל"מ אדרעי תגדל ותופץ בתדירות גבוהה.
המשימה השנייה, וגם היא קשורה למצב בעזה, נוגעת בניסיון של חמאס, ג׳אהד איסלאמי וארגונים שונים כמו גם התארגנויות טרור מקומיות באיו"ש, לאתגר את צה"ל כבר לקראת תחילת שנת הלימודים ולאורך חגי תשרי. המוטיבציה קיימת, הכסף האיראני זורם לאיו"ש והדבר היחיד שעוצר את הפיגועים זאת העבודה הסיזיפית של השב"כ וצה"ל ברחבי איו"ש. היקף הכוחות באיו"ש יגדל משמעותית בימים הקרובים. בצה"ל לא מוכנים לקחת כל סיכון.
והאתגר השלישי העומד בפני צה"ל הוא הפעולה של צה"ל בנתב"ג. צה"ל נחוש להמתין לחרדים בשערי היציאה בנתב"ג. בצה"ל לא מתכוונים למצמץ או להתקפל מול הלחץ החרדי. צה"ל מעמיד פלוגת כליאה נוספת המורכבת משוטרים צבאים במילואים. כרגע בנתב"ג בכל שעות היממה מוצבים שלושה צוותים של שוטרים צבאים, אשר ערוכים לבצע גל של מעצרי עריקים חרדים וחילונים כאחד.
הרבנים וראשי הציבור החרדי יודעים זאת ולמרות ההצהרות הלוחמניות בתקשורת, הם כרגע משקשים מפחד. הם מזיעים והם יודעים שלא ביבי וגם לא היושב במרומים יחלץ את בני הישיבות ממעצרים בנתב"ג. זאת הסיבה שהם נתנו הוראה לבני הישיבות שביקשו לצאת בשבועיים האחרונים בתקופת "בין הזמנים" שלא להתקרב לנתב"ג. הם קבעו כי הגעה לנתב"ג כמוה כלהסגיר את עצמך לידי שלטונות הצבא.
בצה"ל מבינים שהצימאון הצבאי חייב לבוא אחרי ראש השנה ואולי גם אחרי כיפור וסוכות. לכך יש כמה סיבות טקטיות. אחת מהן, אגב, היא שצה"ל יתקשה לקלות בו זמנית עשרות חרדים עצורים מנתב"ג במקביל לקליטת מאות עזתים שיעצרו בתמרון.
אתמול ביקר הרמטכ"ל בעזה ונפגש עם לוחמי חטיבת המילואים "עציוני" שפועלים בדרום הרצועה. הדברים של רא"ל אייל זמיר היו ברורים והם כוונו לדרג המדיני ולעסקנים של קבוצות המשתמטים והסרבנים החרדיים: "המאמץ המרכזי שלנו בעת הזו הוא בהעמקת הפעולה בעיר עזה. אנו מתמקדים בכך כרגע, וממשיכים במהלכים המבצעיים בשטח. אנחנו מחויבים להחזיר את החטופים, להכריע את חמאס, ולדאוג שלא יתרחש שוב אירוע כמו השבעה באוקטובר".
רא"ל זמיר והוסיף: "בזכות אנשי המילואים ישראל עומדת זקופה מול כל אויב – ההקרבה שלכם היא השראה לכולנו. חיילי החובה, אנשי הקבע ועשרות אלפי משרתי המילואים נקראים לדגל ומקריבים את חייהם האישיים, הם ובני משפחותיהם, למען בטחון המדינה. אתם מגלמים את הביטוי העמוק ביותר של סולידריות ישראלית ושל מחויבות לעתיד המדינה. נעשה הכל כדי ליצור יציבות ולצמצם את העומס על משרתי המילואים, מתוך הבנה שזהו משאב לאומי יקר ערך".
עוד אמר הרמטכ"ל: "ברקע האתגרים בכלל הזירות, לא ניתן להשלים עם מצב שבו לא כל חלקי החברה נושאים בנטל. בטחון ישראל מחייב שותפות מלאה של כל חלקי העם. זוהי חובה אזרחית ומצווה לאומית. אני קורא לכולם להתגייס ולתרום את חלקם באופן שיוויני – זהו צו השעה ועל כולנו להיענות לו".
רא"ל זמיר שונה בנוף שמקיף את ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא היום היחיד מבין השרים, ראשי מערכת הביטחון והצמרת המקצועית הממשלתית שמאתגר את ראש הממשלה ואת העסקנים הפוליטיים הנסמכים על סביבת הממשלה. זאת אולי הסיבה לפרסומים אתמול כי ראש הממשלה שוחח עם רא"ל זמיר וניסה "ליישר אותו". הועלתה טענה כי הוא מתדרך עיתונאים נגדו ונגד ההחלטות שלו, למשל באי מכנותו של ראש הממשלה לנהל משא ומתן לשחרור החטופים במתווה שמונח כעת. נתניהו ציפה לעת הזמיר. אך נראה כי הציוצים העולים כלל אינם דומים למצופה מציפור השיר.
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
סביר להניח כאשר הטקסט הזה יראה אור בשעות הבוקר, מרבית כוחות צה״ל שפעלו בשבועות האחרונים במרחב רצועת עזה יסוגו ויתארגנו מחדש ב-53 האחוזים משטח רצועת עזה. סביר להניח כי צה״ל ידרש להקים קו מוצבים סביב הרצועה ובאזורים המוגדרים על ידי צה״ל ומערכת הביטחון כאזורים שולטים בתצפית ובאש.
אומנם ההסכם קובע שלבים אבל הוא אינו תוחם זמנים. וכאימרת המדרש הישן: ״כל דבר זמני הופך עם הזמן לקבוע״. ובמזרח התיכון זה נכון שבעתיים. למהלך הזה יש משמעויות נרחבות על מדינת ישראל, על החברה, הכלכלה של ישראל ועל צה״ל. הדגש המיידי לאופן בו צה״ל נדרש לפעול החל מהבוקר בעזה, לצד אימוץ תפיסת אבטחה של הכוחות במרחב.
חמאס מנהל כרגע לחימת גרילה וכבר הוא לא באמת מערך סדור. הדיון לגבי פירוק נשקו ונכסיו הוא לא יותר משיח חובבני של שני נערים צעירים שטרם הצטיידו בידע וניסיון חיים. הרי איש אינו יודע או יכול להציג מידע באשר לכמות כלי הנשק, הסוגים שנצברו בעזה, ונשארו בידי החמאס והג׳אהד האיסלאמי, כמו גם לא ניתן לקבוע את היקף המנהרות שעדיין מופעלות בעזה על ידי ארגוני הטרור. לכן המשמעות של קווי הנסיגה הם חשובים אבל הם כלל לא סלע קיומו של בטחון ישראל. מה כן ישפיע? היקף ואופן התגובה והמניעה שתבצע ישראל מול החמאס והג׳אהד האיסלאמי בעזה ובמקומות אחרים בעולם. האם ישראל תפעל כפי שהיא פועלת בלבנון ובסוריה?
חמאס מהבוקר לא הופך מנמר לכבש. הוא היה ויהיה ארגון טרור אכזר חסר ערכים אנושים. על כן ישראל חייבת כל הזמן לבצע פעולות פיקוח ואכיפה. ״לקטום״ את ראשו ולקטוע את רגליו. אסור להגיע למהלך שבו חמאס ידחוק את קו ההגנה הישראלי בעזה. זה דורש מצה״ל לבצע שורה של פעולות. ראשית לבצע סבבי קווים כדי שהלוחמים לא ישחקו על מנת יהיו ערניים ומקצועיים, אבל אסור כי חמאס ישחוק את קווי ההגנה הישראלית ומבחן התגובה והמניעה חייב להתבצע באישור דרגי השטח ולא רק על ידי אישורים של דרג מדיני. ה-7 באוקטובר לימד את ישראל כי אסור לזלזל באויב וביכולות שלו.
זה לא יקח הרבה זמן כאשר נראה את התרחישים של אזרחים עזתיים מתוסכלים, שיצאו לרחובות או לפחות ממה שנשאר מהם לאחר הפעילות של צה״ל. גם כאן צה״ל ידרש לעמוד במבחן התגובה מול אירועי הפרות סדר או פגיעה בריבונות הישראלית כמו למשל בהצתות שדות חקלאיים.
המהלך שיצא לדרך אתמול לפנות בוקר סוגר את אחד הפרקים הכואבים והקשים שספגה ישראל והציבור הישראלי. אבל הוא פותח שורה של הזדמנויות: החל מרענון כלל הכוחות של צה״ל. בניית הכח של הצבא בדגש על המערכים: חיל האוויר, צבא היבשה, חיל הים, המודיעין, ומערך ההגנה האווירית והגנת הגבולות.
הוא גם עוצר את הסחף הציבורי והמדיני נגד ישראל אותו הוביל נשיא צרפת עמנואל מקרון, ועשוי לתת תמריץ לתעשיות הביטחוניות הישראליות שממתינים ללקוחות בעולם שמעוניינות לקנות מוצרי הגנה ״כחול לבן״ אבל לחוצים מדעת הקהל המושפעת מהנרטיב של הפלסטינים ושל החמאס. בעסקאות המכירה הפוטנציאליות יש בהן כדי לסייע לישראל בשיקום הכלכלי של המלחמה הארוכה והקשה, שהשבוע כבר נכנסה לשנתה השלישית.
להסכם יש פוטנציאל לסדר חדש במזרח התיכון, בין היתר הרחבת ״הסכמי אברהם״, אבל הוא גם פותח מחדש מערכות יחסים בין ישראל למדינות כמו טורקיה, ספרד ואף שוויץ שציננו עד ניתקו את הקשרים עם ישראל בשנתיים האחרונות, על רקע הלחימה הארוכה בעזה. וכן עוד דבר אחד שהוא לא פחות חשוב, המהלך הזה העלה סוף סוף את מפלס השמחה והאופטימיות של הישראלים שאחרי שנתיים ניתן היה לראות חיוך על פניו של כל אדם שני ברחוב הישראלי.
