חדשות בעולם
ארדואן כורת ברית עם מעצמת הטכנולוגיה: ימכור את הנשק הסודי שלו?
אנקרה וטוקיו מחזקות קשרים, במיוחד בהגנה: על פי דיווח שפורסם בכלי התקשורת היפני, "the japan times", שר הביטחון היפני, הגנרל נקאטאני, קיים השבוע ביקור מדיני היסטורי בטורקיה, כשנפגש עם מקבילו הטורקי, יאסר גולאר, באנקרה ביום שלישי. הביקור, שנחשב לנסיעה הרשמית הראשונה של שר ביטחון יפני לטורקיה, מצביע על פתיחת דף חדש בקשרים הביטחוניים בין שתי המדינות.
הפגישה בין שני השרים, שנמשכה כ-100 דקות (יותר מ-60 הדקות שתוכננו בתחילה), הובילה להסכמות מקיפות על הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני. השרים קבעו לקיים התייעצויות בין בכירי הביטחון על הפוטנציאל לשיתוף פעולה בציוד ובטכנולוגיה ביטחונית.
מל"טים במרכז הדיונים
למרות שמל"טים לא הוזכרו במפורש על ידי מי מהצדדים בסיכומי הפגישה הרשמיים, הם נחשבו כנושא העומד במרכז העניינים. זאת כאשר הביקור ברקע תוכנית השקעות אדירה שמכינה יפן בתחום המל"טים. משרד הביטחון היפני שוקל להשתמש בעד 200 מיליארד ין, שהם כ-1.4 מיליארד דולר, מתוך תקציב שיא של 8.8 טריליון ין לשנת הכספים 2026, כאשר המטרה היא פריסה המונית של מל"טים הגנתיים.
התוכנית הזו מגיעה כחלק ממדיניות ביטחונית חדשה שיפן נוקטת – מדיניות של "כמות על פני איכות" בתוך מה שהיא מכנה "סביבה ביטחונית אזורית קשה יותר ויותר". המשרד צפוי להגיש את בקשת התקציב לשנת הכספים הבאה עד סוף אוגוסט. עסקה לרכישת מל"טים תוצרת טורקיה, עם זאת, לא הייתה צפויה להיות מוכרזת בשלב זה, על אף הפגישה בין הכירים.
נקאטאני תוכנן להמשיך את ביקורו באיסטנבול ביום רביעי לסיורים במתקנים צבאיים ובחברות ביטחון מובילות, כולל יצרנית המל"טים המפורסמת בייקאר. הביקור כלל גם עצירה בחברת הביטחון הגדולה Turkish Aerospace Industries. הדחיפה לרכישת מל"טים באה כתגובה ישירה למהלכים הנחרצים יותר ויותר של סין באוויר ובמים סביב יפן. מהלכים אלו עוררו קריאות מחברי הפרלמנט היפני להשתמש במל"טים כדי להגיב ולהרתיע טוב יותר חדירות למרחב האווירי, כמו גם למים הטריטוריאליים של יפן.
כדי להכניס במהירות מל"טים אוויריים, ימיים ותת-מימיים לכוחות ההגנה העצמית עד סוף שנת הכספים 2027, יפן בוחנת רכישה פוטנציאלית של הנכסים הבלתי מאוישים מטורקיה, אוסטרליה, ארצות הברית ומדינות נוספות. צבירת מל"טים במהירות הייתה יעד מרכזי למשרד הביטחון, דחיפה שהודגשה בתוכנית הבנייה הביטחונית של יפן משנת 2022. על פי התוכנית, כוחות ההגנה העצמית "ירכשו במהירות סוגים שונים של נכסים בלתי מאוישים".
כחלק מהתוכנית האסטרטגית, יפן שואפת להוציא כטריליון ין על רכישת מל"טים ועלויות מחקר ופיתוח עד סיום תוכנית ההוצאות שלה, של 43 טריליון ין לחמש שנים, עד שנת 2027. המל"טים ברשימת הקניות של יפן כוללים כלי טיס בלתי מאוישים לטווח ארוך וכלי מעקב וסיור בלתי מאוישים הנישאים בספינות, כמו גם כלי טיס בלתי מאוישים "להובלה מהירה של אספקה ליחידות פרוסות באזורים נרחבים, בסיסים מרוחקים וכלי שיט חיל הים".
רכישות קיימות ופעילות נוכחית
יפן כבר נקטה בצעדים קונקרטיים למילוי צרכיה הביטחוניים. בתקציב הנוכחי לשנת הכספים 2025, משרד הביטחון הקציב 41.5 מיליארד ין לפריסת מל"טי MQ-9B SeaGuardian גדולים תוצרת ארה"ב במטרה לשפר פעולות מעקב. נוסף על כך, הקציב המשרד 3.2 מיליארד ין לקנות עשרות מל"טי תקיפה קטנים המסוגלים לפגוע ברכבים, ספינות וכלי טיס של האויב.
פיתוח התעשייה המקומית
בעוד שיפן מבקשת לקנות מל"טים זרים זולים יחסית שצפויים להיכנס לשירות כמה שיותר מוקדם, התוכניות ארוכות הטווח של משרד הביטחון בטוקיו מתמקדות בעזרה לקדם ייצור מקומי של הנשקים. קידום הייצור המקומי, כולל על ידי חיזוק שרשראות האספקה של חלקים נדרשים, יהיה חיוני במאמץ זה.
חברות יפניות גדולות כבר הביעו עניין במהלך זה: Mitsubishi Heavy Industries, יצרנית האופנועים Kawasaki Motors ויצרנית הרכב Subaru כולן הציגו תערוכות הכוללות מל"טים, או רכיבים בתערוכת הציוד הביטחוני DSEI Japan במאי.
לקחים ממלחמת אוקראינה
המשרד הקים כוח משימה באפריל לחקר השימוש בבינה מלאכותית ומל"טים בלחימה. הלקחים שנלמדו במלחמת אוקראינה, שבה השימוש במל"טים בקרב שינה למעשה את אופי הלחימה, הדגישו את הצורך לרכוש במהירות את הנשקים. הניסיון מאוקראינה הפך למקור השראה מרכזי לתכנון האסטרטגי של יפן, והוביל להבנה שמל"טים הם כלי לחימה משמעותי שיכול לשנות את מאזן הכוחות באזור.
תוכניות יצוא עתידיות
משרד החוץ היפני גם החל לבחון את יכולותיהן של חברות יפניות לייצור מל"טים שונים בעלי שימוש כפול לייצוא. הדבר מגיע כאשר מספר גדל של מדינות המעורבות בתוכנית הסיוע הצבאי של יפן מביעות עניין במערכות הבלתי מאוישות. הצעד הזה מסמן שינוי נוסף במדיניות היפנית, שמעבירה אותה ממדינה הסתמכת על יבוא ביטחוני למדינה שעשויה להפך לייצואנית של טכנולוגיות ביטחון מתקדמות. הביקור של נקאטאני בטורקיה מסמן צעד משמעותי בתהליך הרחב יותר של חיזוק הכוחות הביטחוניים של יפן מול איומים אזוריים, תוך יצירת בריתות חדשות ופיתוח יכולות טכנולוגיות מתקדמות.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
