כלכלה
אנרגיה מתחדשת: מדינת ישראל מפגרת מאחור – "יש כאן מחדל"
יוני חנציס, משנה למנכ"ל דוראל, שייכנס בקרוב לתפקיד מנכ"ל החברה, היה בין הדוברים המרכזיים בוועידה הכלכלית 2025 של "מעריב" ו־וואלה, שנערכה במלון קרלטון בת"א. בריאיון מיוחד הוא מדבר על השנה המאתגרת בתחום האנרגיה, המחדלים במשק החשמל והתוכניות לעתיד ירוק יותר.
“צריך לדבר קודם כל על אנרגיה רגילה", אומר חנציס. “יש כאן מחדל. משק החשמל הישראלי מתבסס על מיעוט מקורות ייצור של תחנות כוח ישנות, וזה לא סביר במדינה שתרחיש הייחוס המרכזי שלה הוא טילים ממזרח, צפון ודרום. “אני מאמין שהפתרון הוא ביזור במרחב – שאפשרי בייצור אנרגיה מתחדשת. ביטחון אנרגטי הוא המשימה הכי חשובה כרגע למדינת ישראל, וצריך לתעדף אותו בהתאם".
ישראל נשארת מאחור באנרגיות מתחדשות
חנציס מדגיש כי המעבר לאנרגיות מתחדשות הוא הכרחי. “יש מגמות חיוביות ויעדים שהציבה הממשלה, אבל המדינה עדיין מאחור", לדבריו, “בעוד יש מדינות רבות שעברו אותנו בהקשר הזה. יש שני חסמים עיקריים. האחד זה הרשת – ישראל בנויה בצורה ארוכה, עיקר הצריכה במרכז אבל השטח הוא מצומצם, ולכן צריך לייצר עוד מתקנים בפריפריה. הרשת כיום לא ערוכה לכך. החסם השני הוא קרקע – אין הרבה שטח במדינה. יש כאן הרבה שמש, אך משאב הקרקע הוא מוגבל".
חנציס מסביר כיצד ניתן לנצל את הקרקע בצורה חכמה יותר: “לפיכך צריך לעשות שימוש דואלי בקרקעות. אנו משלבים בין שדה חקלאי לשדה של פאנלים סולאריים. הרעיון הוא לקחת שטח חקלאי, כמו מטע אבוקדו או כרם ענבים, ובין השורות לייצר קונסטרוקציה עם פאנלים עליה. סקטור החקלאות מרוויח מזה, שכן נוצרת להם הכנסה נוספת, מתאפשרת גמישות פיננסית ונוצרת הזדמנות לשלב בחקלאות טכנולוגיות חדשות".
דוראל היא חברת אנרגיה מתחדשת שפועלת בשלושה שווקים עיקריים: ישראל, ארצות הברית ואירופה. “בישראל דוראל מחזיקה בצבר הפרויקטים המחוברים הגדול ביותר בארץ, ואנחנו מובילים את פעילות האנרגיה המתחדשת", אומר חנציס. “בארצות הברית אנחנו מדורגים בין 10 החברות המובילות, ובונים את הפרויקט הסולארי הכי גדול בארה"ב – 1,600 מגהוואט, שהשליש הראשון שלו כבר חובר. החברה שלנו בארה"ב גייסה עד היום למעלה משני מיליארד דולר".
חנציס מסביר כי משק החשמל הישראלי לא נמצא במקום טוב בתחום האנרגיות המתחדשות. “כיום רק 13%־14% מהחשמל במדינה מיוצר ממקורות ירוקים. היעד היה להגיע ל־20% עד 2025 ול־30% עד 2030, אך איני בטוח שנעמוד ביעד הבא. הפרדוקס הוא שאנרגיה מתחדשת היא גם היעילה ביותר, גם הזולה ביותר וגם הבטוחה ביותר. ככל שיהיו יותר מתקנים של אנרגיה מתחדשת, המחיר שאנחנו כצרכנים נשלם יהיה נמוך יותר".
בארה"ב יזמים יכולים גם להקים את תשתיות ההולכה בעצמם. בישראל המצב שונה. “אנחנו מקימים את המתקן עצמו, אבל חברת החשמל מחויבת לחבר אותנו. זהו צוואר בקבוק משמעותי כי הרשת חסומה ופקוקה, מה שמעכב את חיבור המתקנים החדשים". לפני שנה וחצי רשות החשמל פתחה את השוק לתחרות. עד אז מכרנו את החשמל רק לחברת החשמל דרך מכרזים, אבל כיום אנחנו מוכרים באופן פרטי. דוראל בחרה להתמקד בשוק העסקי, עם לקוחות ענק כמו מליסרון, מגדל, כיל, דקטלון ובנק לאומי".
חשיבות לאומית
חנציס מדגיש את החשיבות של ביטחון אנרגטי, במיוחד במשק מאוים כמו ישראל, שצריכה להתמודד עם ירי רקטי מכל כיוון. “כאשר מרבית החשמל במדינה מיוצר על ידי מספר מצומצם של תחנות כוח גדולות, שממוקמות במקומות ספציפיים ומעטים יחסית, קל מאוד לפגוע בהן", מסביר חנציס. “פגיעה בתחנת כוח כזו – משמעותה שיתוק של אזור שלם מבחינת אספקת החשמל. זהו בדיוק תרחיש האימה שהמדינה מתמודדת איתו, ואנחנו רואים את זה בבירור בתקופה של השנה וחצי האחרונות.
“במלחמה האחרונה למדנו עד כמה אנרגיה מתחדשת חשובה לא רק מההיבט הסביבתי או הכלכלי, אלא גם מההיבט הביטחוני. כשיש לך תחנות כוח כמו אלו של דוראל, שמבוססות על אנרגיה ירוקה ופרושות במרחב, אתה מייצר יציבות. במקום תחנת כוח אחת גדולה שמרוכזת באתר בודד יש לך אלף מגהוואט שמתפרשים על פני 1,000 אתרים שונים. במצב כזה, סטטיסטית, הפגיעה במערכת כולה הופכת כמעט לבלתי אפשרית, והביזור הזה משפר באופן משמעותי את רמת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.
“למעשה, מבחינתנו זה מחדל ביטחוני שלא קיימת כיום כמות הרבה יותר גדולה של אנרגיה מתחדשת במדינת ישראל כדי לתת מענה לאיום הזה. דוראל מפעילה מתקנים בפריסה גיאוגרפית רחבה מאוד, מקיבוץ יטבתה בדרום ועד קיבוץ דן בצפון. אין כמעט נקודה בארץ שבה אין לנו מערכות פעילות. "למעלה מ־1,000 מערכות מפוזרות על פני אזורים רבים, כולל אזור חיפה והקריות. ההשקעה באנרגיה מתחדשת היא קריטית, לא רק מהבחינה הכלכלית אלא גם הביטחונית, וזה מה שמניע אותנו להמשיך ולפתח את התחום הזה.
"דוראל היא ספקית חשמל חיוני, ולכן גם בזמן הלחימה פעלנו לשמור על אספקה סדירה. קיבוצים בעוטף עזה – כמו נירים, ניר עוז וכרם שלום – הם שותפים עסקיים שלנו וספגו פגיעות קשות. אך למרות הפגיעות המתקנים שלנו המשיכו לפעול. בסך הכל, הפגיעות גרמו לנזק מצטבר של פחות מחצי אחוז – תוצאה מדהימה למדינה תחת לחימה".
שיתוף פעולה אזורי
חנציס מוסיף כי ליכולות שישראל אוספת בתחום האנרגיה יש השלכות אזוריות על שיתופי פעולה אפשריים וחיזוק קשרים מדיניים. “ישראל היא אי אנרגטי, אך לשכנותינו יש אתגרים משמעותיים בתחום החשמל. לנו יש את הידע והטכנולוגיה להקים מתקנים, ולהן יש שטח. שיתופי פעולה עם מדינות כמו ירדן ומצרים יכולים להיות קריטיים, אך כרגע המצב הפוליטי מקשה על כך".
הוא מדגיש עוד כי שינוי התקופה מחייב גם שינוי בניהול וביכולות הטכנולוגיות. “בעבר שדה סולארי היה פשוט – היו שוטפים אותו ארבע פעמים בשנה והוא עבד. היום אנחנו נדרשים לנהל מלאי חשמל, להבין את תחזיות הצריכה, לעקוב אחרי מזג האוויר ולשלב אגירת אנרגיה חכמה. דוראל משלבת טכנולוגיות כמו AI ותוכנות ניהול חכמות לניהול יעיל של האנרגיה".
“יש אור בקצה המנהרה", אומר חנציס. “המדינה מתחילה להפנים שישראל היא שוק אנרגיה משמעותי, עם ביקוש גבוה לחשמל, ושיש היגיון כלכלי וסביבתי בהשקעה באנרגיה סולארית ואגירת חשמל. אומנם מדובר במדינה קטנה, וזהו אתגר בפני עצמו, אך הפתרון שמסתמן הוא מעבר לשימוש כפול בקרקע – מה שמכונה דו־שימוש.
“עד היום מרבית המתקנים הסולאריים הוקמו על קרקעות ייעודיות, כלומר שדות סולאריים שנעשה בהם שימוש בלעדי להפקת חשמל. כיום המדינה מאותתת על שינוי כיוון, ודוראל הייתה החלוצה שפרצה את הדרך עם יוזמות של דו־שימוש בקרקע: גישה שנקראת אגרו־וולטאי, שמשלבת בין חקלאות לפרויקטים סולאריים. במקום להקצות, למשל, 150 דונם בקיבוץ לשדה סולארי בלבד, המודל החדש מאפשר לשלב את הפאנלים הסולאריים בין השורות של גידולים חקלאיים כמו מטעי אבוקדו.
כך מתקבל ניצול מיטבי של הקרקע – גם לחקלאות וגם לייצור חשמל. “במדינה קטנה, שבה לכל דונם יש ביקוש מצד אינטרסים שונים, הפתרון הזה הוא לא רק חכם אלא גם קריטי", הוא מסביר. “לאחרונה רשות מקרקעי ישראל הקצתה מסות גדולות של קרקעות למיזמים מסוג זה, וצפויים לקום אלפי מגהוואט של מתקנים סולאריים דו־שימושיים בשנים הקרובות. לדוראל יש כבר ארבעה מתקנים מסחריים פעילים, שהשלימו את שלב ההקמה.
"למעשה אין כיום אף שחקן אחר בשוק עם מתקן פעיל כזה, ולנו כבר יש ארבעה. זהו מהלך פורץ דרך. מדובר במודל חדשני, שממחיש כיצד אפשר לייצר אנרגיה נקייה תוך ניצול חכם של הקרקע. אנחנו בעיצומו של מהפך. עם יותר מתקני אנרגיה מבוזרים, אגירה מתקדמת ושיתופי פעולה חכמים, ישראל יכולה להפוך למובילה עולמית בתחום האנרגיה הירוקה".
הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם חברת דוראל
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
