ביטחון
אל ג'ולאני הבטיח לטראמפ שסוריה לא תהווה איום על ישראל – בתנאי אחד
סוריה הגיבה בכתב לרשימת התנאים האמריקאית להקלה אפשרית בסנקציות, וטענה כי פעלה בהתאם לרוב הדרישות אך אחרות דורשות "הבנות הדדיות" עם וושינגטון, כך דווח היום (שבת) בסוכנות הידיעות רויטרס שהשיגה עותק של המכתב.
בחודש שעבר העבירה ארה"ב לסוריה רשימה של שמונה תנאים, ביניהם השמדת מאגרי נשק כימי שנותרו והבטחה שזרים לא יקבלו תפקידים בכירים בממשל של הנשיא הזמני אחמד אל-שראע, המוכר גם כאבו מוחמד אל-ג'ולאני. בתמורה למילוי כל הדרישות, וושינגטון תאריך את ההשעיה הזמנית של חלק מהסנקציות (שהוכרזה בינואר) לשנתיים, ואולי אף תעניק פטורים נוספים.
במסמך בן ארבעה עמודים, סוריה מתחייבת להקים משרד קישור לחיפוש אחר העיתונאי האמריקאי הנעדר אוסטין טייס ומפרטת את פעולותיה להתמודדות עם מאגרי נשק כימי. אולם, המכתב מתייחס באופן מצומצם לדרישות מפתח אחרות, כולל הסרת לוחמים זרים והענקת אישור לארה"ב לבצע מתקפות נגד טרור.
בנושא הלוחמים הזרים, המכתב מציין כי "הנפקת דרגות צבאיות הושעתה", אך לא מפרט אם דרגות שכבר הוענקו הוסרו. לגבי מבצעים אמריקאיים נגד טרור, סוריה מציינת שהנושא "דורש הבנות הדדיות" ומבטיחה שלא תסבול איומים על אינטרסים מערביים בשטחה.
גורמים המכירים את המכתב אמרו לרויטרס כי הוא מתייחס באופן מלא לחמש מהדרישות האמריקאיות, אך מותיר את השאר "פתוחות". המכתב נשלח ב-14 באפריל, עשרה ימים לפני ששר החוץ הסורי שיבאני הגיע לניו יורק לנאום במועצת הביטחון.
בנושא ישראל, המכתב מבטיח כי "לא נאפשר לסוריה להפוך למקור איום לאף צד, כולל ישראל". המסמך גם חושף לראשונה קיומה של "תקשורת מתמשכת" בין רשויות המאבק בטרור של סוריה לבין נציגים אמריקאים בעמאן בנושא המאבק בדאעש, ומציין שסוריה מעוניינת להרחיב שיתוף פעולה זה.
בתוך כך, אל-ג'ולאני אירח בלשכתו בדמשק את חבר הקונגרס הרפובליקני קורי מילס מפלורידה – ודיבר על נורמליזציה עם ישראל. לפי בלומברג, מילס (44), ותיק מלחמת עיראק ומקורבו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ביקר השבוע בסוריה במשלחת לא רשמית שאורגנה על ידי קבוצת סורים-אמריקנים.
במהלך ביקורו נפגש עם א-שרע לשיחה של 90 דקות, ולטענתו – קיבל ממנו מכתב אישי למסור לטראמפ. השניים דנו על התנאים האפשריים להסרת הסנקציות הכלכליות הכבדות שממשל טראמפ הטיל על דמשק בתקופת בשאר אסד. בין הדרישות שהעלה מילס: השמדה מלאה של הנשק הכימי שנותר ממורשת אסד, שיתוף פעולה ביטחוני עם עיראק וארה"ב – ובעיקר, ערבויות שירגיעו את ישראל, שלא מחבבת את הרעיון של סוריה עם גישה חופשית לכסף מהמפרץ.
כמו כן, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לנחות בקרוב בבאקו, בירת אזרבייג'ן, לביקור מדיני שיתמקד בשני נושאים מרכזיים: שילובה של אזרבייג'ן במסגרת "הסכמי אברהם", וניסיון לתווך בין ירושלים לאנקרה לנוכח חילוקי הדעות סביב הנעשה בסוריה.
במהלך החודשים האחרונים דווח כי נתניהו ושר החוץ גדעון סער הביעו עניין בהרחבת "הסכמי אברהם" גם למדינות שאינן חלק מהעולם הסוני. אזרבייג'ן, מדינה חילונית בעלת רוב מוסלמי שיעי, נתפסת כשותפה טבעית למהלך. הקשרים האסטרטגיים בין ירושלים לבאקו – בתחומי הביטחון, האנרגיה והמודיעין – נמשכים כבר עשרות שנים.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
