ביטחון
אלפים התייחדו עם זכר הנופלים בטקסי יום הזיכרון: "פצע שאינו מגליד"
הבוקר נערכו בבית העלמין הצבאיים ברחבי הצפון טקסים מרגשים לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. אלפים פקדו את בתי העלמין הצבאיים בחיפה, נהריה, עפולה, צפת, עוספיא, כרמיאל ובמוקדים נוספים, בהם, חיילים, נציגי צה"ל, נציגי ממשלה, משפחות שכולות ואזרחים שהגיעו לחלוק כבוד לגיבורי ישראל.
בחיפה, התקיים בבית העלמין הצבאי טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, בהשתתפות משפחות שכולות, ראש העיר יונה יהב, חבר הכנסת אריאל קלנר, אישי ציבור, מפקדים בכירים מצה"ל וממשטרת ישראל, תלמידים מבתי ספר שונים בחיפה וקהל רב.
במקביל נערך טקס בשער "הדס" בבית העלמין בעיר לזכר חללי פעולות האיבה, בהשתתפות משפחות שכולות, חבר הכנסת אוהד טל וסגן ומ"מ ראש העיר אביהו האן, תלמידים, אישי ציבור וקהל רב שהגיע.
בעוספיא, שר החינוך יואב קיש השתתף כנציג הממשלה בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. לצד השר נכחו ראש העדה הדרוזית מוואפק טריף, ראשי המועצות של דלית אל כרמל ועספיא, רפיק חלבי ומוניב סאבא, וכן, נפתלי בנט ואהוד אולמרט.
בראשית דבריו שר החינוך התייחס למצב הדרוזים בגבול סוריה: “ביום זה, נישא גם את מבטנו אל אחינו הדרוזים שמעבר לגבול, בסוריה. מדינת ישראל לא שוכחת את המחויבות המוסרית והערכית שלה לעמוד לימינם של הדרוזים שם – אחינו לדם ולגורל – ולפעול ככל יכולתה לשמירה על ביטחונם ושלומם.
עוד אמר קיש: "ביום זה אנחנו מתכנסים כאן כדי לזכור לכאוב ולהביע תודה לבני העדה הדרוזית גיבורי ישראל. הברית שנוצרה בין העדה לישראל היא ברית של נאמנות, אהבת הארץ ומסירות שאין לה גבולות".
בעפולה, סגן השר יעקב טסלר השתתף כנציג הממשלה בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בבית העלמין הצבאי בעפולה, שם נשא דברי הספד ואמר: "עם ישראל כולו זוכר ומתייחד ביום הזה עם זכר אחינו ואחיותינו שנפלו על קידוש ה'. קדושים וטהורים שמסרו נפשם למען הזולת, למען העם והאומה. מאז יום הזיכרון האחרון נוספו, בכאב נורא, 319 חללים. העיר עפולה שילמה מחיר כבד מנשוא במלחמה הזו – שנים עשר מבניה נפלו בקרב, ושלושה מתושביה נרצחו במסיבה בנובה".
עוד הוסיף: "משפחות יקרות, מאותו רגע נורא ועד היום, אתם נושאים בלב כאב שאינו מרפה, פצע שאינו מגליד לעולם. כאבכם הוא כאב האומה, יגונכם הוא בלב הציבור כולו. היום הזה בו אנו כואבים וזוכרים את יקירנו שנפלו, הוא גם יום של מחשבה לעתיד. עלינו להביט אל המחבר לעומת המפריד. אויבנו כידוע, אינם מבחינים ביננו ואסור שהאויבים יזכירו לנו שאנחנו אחים".
בקריית שמונה נערך בטקס יום הזיכרון בבית העלמין הצבאי בו נכחו מאות משתתפים, הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי ושר העלייה והקליטה, אופיר סופר: "עודנו בעיצומה של מלחמה, מלחמה שטלטלה הכול, חווים את כאב השכול והאובדן, מחויבים להשבת אחינו הנתונים בצרה ובשביה. הנופלים כולם הותירו אחריהם מורשת של ערבות הדדית גבורה וניצחון. קיר הברזל – הוא קודם לכל רוחו של העם, זו אינה פלדת הטנק או המטוס, ואנו מצווים כי הקיר יעמוד יצוק איתן, כי רוחנו תהיה מאוחדת, חדה ונחושה, כיציקת המנורה מקשה אחת זהב".
בנהריה, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, השר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית), התייחס בנאומו בטקס יום הזיכרון בבית העלמין הצבאי לגיוס לצה"ל. "קיבלנו מהנופלים צוואה של אהבה ונתינה. ובעיקר, אחריות. אחריות לגורלנו", אמר השר וסרלאוף.
הוא הוסיף: "אנו שולחים את מיטב בנינו ובנותינו לשדה הקרב. זירות הקרב הן קשות, מורכבות, והיום הן בעיקר רבות. אין לנו מישהו אחר שיעשה את העבודה. האחריות המוטלת על כתפינו היא שניכנס כולנו מתחת לאותה אלונקה כבדה, למען העם הזה, למען המוסר, הצדק והיהדות. זעקת 'מי לה׳ אלי' העתיקה, מקבלת משמעות מחודשת בימים אלו, בצו ההתגייסות של כולנו למערכה על גורלנו".
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
