ביטחון
אלוף במיל איל בן ראובן בראיון נוקב לאודי סגל וענת דוידוב ב-103FM
מאז 7 באוקטובר הוגדרו שתי מטרות מרכזיות למלחמה: החזרת החטופים משבי חמאס, והכרעת הארגון ברצועת עזה. אלוף (מיל') איל בן ראובן, לשעבר מפקד הגיס הצפוני, התייחס בעקביות ובחריפות לעיוות שנוצר לדבריו בהבנת מטרות הלחימה, בעקבות סבב גיוס המילואים הנוסף.
"אל תתנו קרדיט גדול מדי לממשלה שהביאה אותנו לאסון של 7 באוקטובר, וכרגע ממשיכה לעבר אסונות נוספים, בעיקר בכל הסיפור שנקרא 'המהלך הגדול' שבשבילו מגייסים מילואים – והרבה מילואים. אנחנו פועלים על אדי הערכים שאיתם גדלנו ואיתם נלחמנו, ועליהם רצנו ב־7 באוקטובר ובמלחמות הקודמות", אומר בן ראובן ומפרט, "הם הולכים ונמוגים בגלל חוסר אמון מוחלט בממשלה הנוכחית. המשתמטים חוגגים כי הממשלה פועלת לחיזוקם. אנחנו נמצאים בסיטואציה קשה ביותר של הליכה לקראת אסון, מהלך צבאי גדול שהתוצאות הברורות ממנו הן: אין יותר חטופים בחיים, ובתי הקברות הצבאיים ובתי החולים ימשיכו להתמלא – כל זה ללא שום תכלית מדינית. כלום, שום דבר".
"ככה אי אפשר לעשות מלחמה. אם רוצים מהלך גדול, המושג הזה 'ניצחון מוחלט' הזוי. אנחנו כבר שנה וחצי תחת המושג הזה, ואנחנו רואים שלא קורה שום דבר עם המושג הזה. למהלך צבאי חייב להיות מהלך משלים מדיני – אחרת זה מהלך לא מוסרי". לגבי ראש הממשלה נתניהו בן ראובן טוען, "מה שרוצה היום ראש הממשלה הוא שרידות השלטון שלו, ודחיית משפטו וכל מה שנובע מהדבר הזה. סביבתו רוצה בכיבוש עזה, בממשל צבאי ובהתיישבות בעזה – הדבר הזה ברור מאליו כרגע".
בהקשר של החטופים אומר בן ראובן, "אלה האנשים שאומרים שאפשר לוותר על החטופים. החטופים הם לא עניין ביטחוני – זה עניין ערכי מהמעלה העליונה. שברנו ואנחנו ממשיכים לשבור את הקוד העיקרי של צה"ל, של ההורים ששולחים את הילדים שלהם לסיירות – יש חוזה בינינו לביניכם: נביא אתכם בכל מצב. הדבר הזה שבור לרסיסים, וחלק גדול מחברי הממשלה אומרים את זה בפה מלא: 'לא מעניין אותנו הדבר הזה'".
"זה עושה רע לצבא. תראו את מכתבי המילואימניקים. מיהם המילואימניקים? אנשים שכותבים מדם לבם, שאומרים: 'נתנו את חיינו לצבא הזה, ואנחנו חוטפים מהמדינה בוקסים בראש, ואנחנו לא מוכנים יותר להמשיך עם הדבר הזה'. לשלוח סגן אלוף בחיל האוויר לתת־אלוף שמודיע לו בטלפון: הודחת מהמילואים – הפגיעה באנשים האלה משליכה על רוחב ענק של אוכלוסייה. אנחנו על אדי הדלק. אייל זמיר היה חניך שלי וקצין מצוין, הוא מכיר במציאות הזאת – אני מקווה שהוא אומר את הדברים שצריך לומר אותם. הם לובשי מדים והם חיים על ערכים שעליהם הם חונכו. אם לא נטפל בזה – נלך לאסון נורא. מדינת ישראל לא הכינה את עצמה מבחינת חקיקה לסיוט כזה", כך מזהיר בן ראובן.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
