במדינה מתוקנת, בכזה אירוע, לא שואלים שאלות. על דברים הרבה-הרבה-הרבה יותר פעוטים (הולכים הביתה), זה הכי בייסיק שיש. רק אנחנו בכזאת מציאות שהכול פה מותר – תראה איך תופסים משפחות של חטופים, תראה איך מתנהגים פה לכל האנשים, תראה מה קורה פה. אתה כאילו בהלם".
כך נפתחה בערוץ 12 חשיפת החלק השני של ההקלטות של ראש אמ"ן לשעבר אהרון חליוה. חליוה, שהתגלה כמי שלוקח אחריות על מחדל ה-7 באוקטובר אך גם לא מהסס להאשים אחרים, ממשיך לומר בשפה בוטה את דעתו על ההתנהלות במלחמה והאירועים המרכזיים שהתרחשו בה.
בנימין נתניהו (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
גם הפעם משתמש חליוה בשפה בוטה כדי להביע את דעתו: "אין, מדינת ישראל זה בורדל, המל"ל זה בורדל, זה בורדל. אני בעוונותיי עשיתי שלושה תפקידי אלוף – ראש אט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסיטיקה) שזה תפקיד מרתק ויפה אבל המשכתי בקבינט כרח"ט מבצעים, אפרופו רח"ט מבצעים והאחריות האדירה שלו, כראש אמ"ץ (אגף מבצעים)".
חליוה דיבר על המידע שזורם באופן רציף מאמ"ן הישר ללשכות הדרגים הבכירים: "אנחנו חיים מאז (ימי) אביב כוכבי כראש אמ"ן בעולם שתומס פרידמן קרא לו 'העולם הוא שטוח'. כלומר במערכות מודיעין (לגבי) ראש הממשלה – לא ראש אמ"ן מחליט אם הוא יראה או לא יראה. הכול זורם במערכות, גם לראש המוסד, שלא יתחבא, וגם לראש השב"כ – הכול מפורסם".
לדבריו, נתניהו היה אמור להיפגש איתו אחת לשבוע ונמנע מלעשות זאת: "בעבר היה מקובל שראש הממשלה היה עושה פ.ע. (פגישת עבודה) עם ראש אמ"ן פעם בשבוע. אחר כך זה ירד לפעם בחודש, אחר כך זה ירד לפעם בחודשיים". כשנשאל למה, השיב: "יש עוזר למודיעין אז הוא רואה את כל המודיעין, לא צריך. שתיים – לא תמיד הוא מסכים עם מה שאתה אומר לו, אז למה לשמוע את זה? הוא לא צריך להגיד את זה (שהוא לא מסכים), הוא לא חוזר לפגישה, הוא אומר 'אל תביאו לי יותר, לא, לא, לא, אני שמעתי".
בג"ץ בדיון בחוק ביטול עילת הסבירות (צילום: אלכס קולומויסקי)
בנוגע לסוגיית הגרעין של איראן, הוא טוען כי מדובר במחדל הגדול ביותר שידברו עליו בעתיד בנוגע לתקופה הנוכחית: "איראן תהיה גרעינית. זו ועדת חקירה ממלכתית לא פחות דרמטית מאשר 7 באוקטובר. אם יום אחד יפתחו את הספרים על 20 השנים האחרונות בהתנהלות שלנו מול הגרעין, על הכסף שהשקענו שם, בניית המכשול בעזה תהיה פינאטס לעומת המיליארדים שהשקיעו שם על כלום ושום דבר. כישלון קולוסאלי מטורף, זו הגישה שלי".
על ההתנקשות בנסראללה, חליוה טוען כי הוא היה בין אלה שטענו כי יש לעשות זאת כבר ב 11 באוקטובר: "נסראללה עשה טעות שהוא הצטרף אליו (לסינוואר). הוא לא ידע שיום אחד זה יעלה לנו על העצבים ונהרוג אותו. רק בשביל הפרוטוקול אני חשבתי שנכון להרוג אותו כבר ב-11 באוקטובר. אני חושב שזה מה שהיה צריך לעשות באותו לילה, לגמור עם כל הסיפור הזה".
ביולי 2023, בהצבעה על ביטול עילת הסבירות, נשלח חליוה לכנסת על ידי הרמטכ"ל כדי שיתריע בפני חברי הכנסת על הסכנות שבשסע הקיים בעם. לדבריו, כמעט אף אחד לא רצה להקשיב לו: "אני זה ששלחו אותו לכנסת להסביר ביום ההצבעה, אני הייתי בכנסת ביום ההצבעה. הגעתי לחדר, הגיעו שני אנשים, הציגו להם את הדברים, אלה שני אנשים לא רלוונטיים ודי, פה זה נגמר. אחד איחר, אחד לא הקשיב, אחד שאל שאלות, זה מביך, עזוב אותך".
הלווית נסראללה (צילום: רשתות ערביות)
חליוה המשיך ואמר כי נתניהו ידע הכל: "הרמטכ"ל נתן לי הנחיה ואמר 'סיכמתי עם שר הביטחון שסיכם עם ראש הממשלה שיתכוונו להציג עוד פעם את המשמעויות יחד עם ראש אמ"ן. ראש הממשלה מכיר את הכול, ראש הממשלה ישב לנו בחדרים בצעקות ובצרחות ומה שאתה רוצה. הכול ידוע, הכול על השולחן – יש מכתבים ברורים של הערכת מחקר, הם הרי מופצים באישור שלי, שאומרים 'אנחנו נותנים לך התרעה אסטרטגית', זה אומר שמשהו יקרה".
כשהתייחס לשאלת ה"קונספציה" אמר: "קונספציה היא לא מילה רעה. היא נתפסת פה אחרי מלחמת יום הכיפורים כמשהו רע, אבל היא לא רעה. לאנשים פה יש לנו תפיסות שלמות, אנחנו מתנהלים בתפיסות. מה זה קונספציה? אתה נשוי, אתה חושב שעכשיו אשתך בבית עם שני גברים זרים? יש מערכת הבנות. אתה מכיר אותה? אתה סומך עליה? יש לך איזה מוסר ערכי, הוא עמד בכמה מבחנים. אל תתקשר הביתה עכשיו בגללי, ואתה חי במצב מסוים – זאת אומרת שמערכת ההבנות זה משהו מאוד עמוק שהשתרר פה מהרמה הלאומית ועד למטה".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".