חדשות בעולם
איראן סובלת משקיעת קרקעות ושוקלת להעביר את הבירה מטהראן
בין המגעים להסכם גרעין, האיומים מצד ישראל והמצב הכלכלי הקשה בעקבות הסנקציות והבידוד: איראן מתמודדת עם בעיה נוספת וקריטית מכולן.
איראן סובלת מתופעה חמורה של שקיעת הקרקע, דבר שמכרסם בתשתיות ומאיים על בטיחות הציבור: סדקים בקרקע התגלו בסמוך לשדה התעופה המרכזי בטהראן, ובאתרי אונסקו דוגמת העיר העתיקה בפרספוליס, לצד עשרות בתי ספר שפונו בשנה שעברה מחשש לקריסה. תופעה גיאולוגית זו נעשית חמורה יותר בשל תקופות בצורת ומשבר האקלים, אך גם גורמי אנוש כמו ניהול עגום של משאבי המים.
התופעה חריפה במיוחד באזור הבירה טהראן, שבה שקיעת הקרקע גרמה לנזק ליסודות בתים ולמסילות רכבת. הסכנה כה חמורה, עד כי לאחרונה הציף מחדש הנשיא מסעוד פזשכיאן את הרעיון של העתקת הבירה למיקום חדש. "בשילוב המחסור במים והבצורת", הצהיר פזשכיאן. "טהראן נעשית בלתי ראויה למגורים".
בחודש ינואר הודיעה דוברת הממשלה האיראנית, פאטמה מוהג'ראני, כי איראן מתכננת להעביר את בירתה מטהראן לאזור מקראן שבדרום המדינה, וחשפה תוכנית שאפתנית שנועדה להתמודד עם בעיות הצפיפות, המחסור במים, ותשתיות החשמל הכושלות בבירה הנוכחית.
"הבירה החדשה תהיה בוודאות בדרום, באזור מקראן", הדגישה מוהג'ראני בדבריה לסוכנות הידיעות טהרן טיימס. על פי הדוברת, שני צוותים מיוחדים הוקמו כדי לבחון את היתכנות המהלך ולפתח כלכלה ימית באזור מקראן, השוכן לחופי מפרץ עומאן. "אנו מבקשים את עזרתם של אנשי אקדמיה, מומחים, מהנדסים, סוציולוגים וכלכלנים", אמרה מוהג'ראני, תוך שהדגישה כי בשלב זה מדובר בבחינה ראשונית של התוכנית ואין בה דחיפות מיידית.
אזור מקראן נבחר בשל יתרונותיו האסטרטגיים, הכוללים קו חוף באורך אלף קילומטרים. האזור כולל את אזור הסחר החופשי צ'אבהאר, המפותח מאז 2003 במטרה להפוך למסדרון סחר בינלאומי המחבר בין מרכז אסיה לאוקיינוס ההודי.
הרעיון להעביר את בירת איראן עלה מספר פעמים מאז המהפכה האסלאמית ב-1979. התוכנית צברה תאוצה בתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, בעיקר בשל החשש מפגיעותה של טהרן לרעידות אדמה. באמצע שנות ה-2010, הנשיא לשעבר חסן רוחאני העלה את הנושא מחדש, על רקע בעיות סביבתיות והתרחבות בלתי מבוקרת של העיר.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
