חיזבאללה נמצא במצוקה הגדולה בהיסטוריה שלו מאז היווסדו לפני כארבעה עשורים. המצוקה הכלכלית שהחלה לפני המלחמה, ההתערבות במלחמה בעזה שהביאה להרס כפרי השיעים בדרום ובבקעת הלבנון, וחיסול חסן נסראללה יחד עם רוב הנהגת הארגון ואלפי לוחמים.

לכך נוסיף כי בפברואר מונתה בלבנון ממשלתו של נואף סלאם, בה איבד "הצמד השיעי" של חיזבאללה ואמ"ל את "השליש החוסם"  בקבינט שאפשר להם להטיל ווטו על כל החלטה של הממשלה ואף להפילה. כעת ממשלה זו מקדמת את היוזמה לאיסוף הנשק מכל המיליציות בלבנון ובכלל זה גם מחיזבאללה. 

"מלחמת אזרחים"

ביום שישי ה-14 באוגוסט נשא נעים קאסם נאום טלוויזיוני שחולל רעידת אדמה. מקולו נשמע איום ברור על שלומה של מדינת הארזים. קאסם אמר שארגונו לא ימסור את נשקו והאשים את ממשלת לבנון כי יוזמתה משרתת את ישראל וארה"ב – סוג של האשמה בבגידה.

הנאום המאיים היה בעיתוי לא מקרי בכלל, ימים בודדים אחרי ביקורה של המשלחת איראנית בראשותו של עלי לריג'אני בביירות והדרישה של רה"מ נואף סלאם והנשיא ג'וזף עאון שאיראן לא תתערב בענייניה הפנימיים של לבנון. אחרי הפגישה המנומסת בין הדיפלומטים, הוציא לריג'אני את השד מהבקבוק. כבר בחמישי ערב נאומו של קאסם, יצאה שיירת אופנוענים של חיזבאללה בשיירה ברחובותיה של הבירה ביירות. המסר ברור: חיזבאללה עדיין כאן, דירוּ בַּאלכֹּם! 

דבריו של מזכ"ל הארגון בשישי בבוקר הזכירו את נאומיו התוקפניים של נסראללה. הפעם קאסם לא איים על ישראל אלא על ממשלת לבנון. הוא איים במלחמת אזרחים, ש"לא יהיו חיים בלבנון", ושארגונו יהיה מוכן למערכה, אם ינסה הצבא לאסוף את הנשק של ארגונו.

הוא הסביר כי יהיה מוכן ל"חַרְבּ כַּרְבַּלַאִיַה" (מלחמה בסגנון כרבלא). פרוש הדבר מלחמה בסגנון יציאתו של האמאם השיעי חוסיין, נכדו של מחמד נביא האסלאם, לכרבלא בעיראק בשנת 680 לספירה, למלחמה אבודה מראש בה הקריב את חייו. משמעות הדבר, שחיזבאללה יילחם עד חורמה בלי קשר לתוצאות העימות, מלחמת התאבדות. 

יחסי הכוחות

למחרת האיום של קאסם, הסבירו רוב הפרשנים בתקשורת הערבית כי למעשה מדובר במסר איראני לא רק לממשלת לבנון, אלא גם לארה"ב. איראן מעוניינת לאותת כי יש לה עדיין דריסת רגל בלבנון וכי סוגיית הנשק של חיזבאללה מהווה קלף במו"מ עם האמריקאים על הגרעין.

פרשנים לבנונים טענו כי יצא המרצע מן השק – האמת יצאה לאור והיא שחיזבאללה אינו באמת  ארגון "מֻקַאוַּמַה" (התנגדות) נגד ישראל, אלא ארגון שכל מטרתו היא להשתלט על לבנון, וליישם אג'נדה איראנית זרה. 

לאף אחד מהפרשנים לא הייתה תשובה לשאלה החשובה, האם יכול חיזבאללה באמת לממש את איומיו ומהם יחסי הכוחות בינו לבין צבא לבנון. חשוב לשים לב לכמה נתונים חשובים, כאשר באים להעריך את תוצאותיו של עימות כזה: אמנם חיזבאללה חטף מכות קשות מאד מידי צה"ל, אך צבא לבנון לא נלחם כלל שנים רבות.

לעומת זאת, לחיזבאללה ניסיון ארוך במלחמות, במלחמת האזרחים בסוריה לפני כעשור ולאחרונה במערכה נגד ישראל. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי חלקים משמעותיים בצבא לבנון, כולל קצינים בדרגות גבוהות, משתייכים לעדה השיעית. מלחמת אזרחים יכולה בהחלט להביא להתפרקותו של הצבא על בסיס עדתי, כפי שכבר ארע במלחמת האזרחים ב-1975.

עם זאת, לאיראן יהיה קשה לתמוך בחיזבאללה אם תפרוץ מלחמה, בעקבות חסימת המעבר היבשתי, אחרי נפילתו של משטר אסד בסוריה ועלייתו של שלטון עוין מאד בדמשק. 

איראן מאחורי הקלעים

אין ספק כי הצדדים בלבנון במסלול התנגשות כמעט וודאי: נשיא לבנון, רה"מ וגם שרים בכירים חוזרים בראיונות לתקשורת כי החלטת איסוף הנשק היא סופית ואין דרך חזרה ממנה.

מנגד, קאסם מסרב בכל תוקף ומאיים במלחמה. ממשלת לבנון מצויה בלחץ כבד של ארה"ב להמשיך ביוזמתה וגם זוכה לתמיכת העולם הערבי. אך עד כה אין מדינה ערבית שהציעה לסייע צבאית ללבנון לממש את הצעד הקשה והמסוכן של איסוף הנשק. 

חיזבאללה ממשיך להשתמש בתירוץ הקבוע של הגנה על לבנון מפני "האויב הציוני". חיזבאללה טען בשנות ה-80 כי ישראל כובשת חלקים מלבנון ואחרי נסיגת צה"ל טען הארגון כי ישראל עדיין שולטת בדרום לבנון ("רצועת הביטחון"). אחרי נסיגת ישראל מהדרום ב-2000 טען חיזבאללה כי ישראל שולטת בחוות שבעא.

כעת משתמש חיזבאללה בתירוץ של חמש העמדות בהן מחזיק צה"ל בדרום לבנון אחרי הפסקת האש. אם תיסוג מהן ישראל, יסכים ארגון הטרור לדון בפירוק נשקו, כך נטען, זאת בידיעה כי ישראל לא תעשה זאת לפני שארגון הטרור ימסור את נשקו.

למרבה הצער, התנהלותו של חיזבאללה אינה רציונלית וכרגיל אינה תואמת כלל לאינטרס הלבנוני. לבנונים רבים זועמים על העובדה שחיזבאללה עירב אותם במלחמה לא להם, שלא הועילה כלל לעזה והביאה להרס עצום בלבנון ולאלפי הרוגים. העדה השיעית מנוצלת כבר שנים רבות ע"י חיזבאללה, שמקבלת את ההוראות מטהראן. לפני שנתיים דחפה איראן את נסראללה למלחמה אבודה נוסח כרבלא נגד ישראל.

כעת היא דוחפת את נעים קאסם ל"מלחמת כרבלא" נוספת שתמיט אסון על לבנון. ואולי תהליך זה הוא בלתי נמנע, מאחר ומשטר האייתולות חושש כי מלחמת הקיום שלו ושל חיזבאללה בהכרח קשורים זה לזה. אם חיזבאללה ייפול, הוא הבא בתור. האם פתרון דיפלומטי בין איראן וארה"ב ימנע מלחמת אזרחים? ימים יגידו.

ד"ר ירון פרידמן הוא חוקר ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה. מחבר הספרים 'העלוים בסוריה: דת, היסטוריה וזהות' והשיעים בא"י (הוצאת בריל), מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון".