פוליטיקה
אחרי הפצצה שהטיל רונן בר: אלו האפשרויות העומדות בפני נתניהו
הדרמה המשפטית שמתחוללת כעת בבג"ץ, בעקבות התצהיר שהגיש ראש השב"כ רונן בר, היא שיאה של ההתנגשות החזיתית הבלתי נמנעת בין בטחון המדינה לשאלת אמינותו של הדרג הפוליטי ברמה הגבוהה ביותר.
התצהיר החריג של בר, המוגש בגוף ראשון, ומהווה, הלכה למעשה, תחליף לעדות בשבועה, מעיד ראשית כי בר משוכנע בחומרת הדברים ועל היעדר אמון מצידו בהצדקות הרשמיות לפיטוריו. היועצת המשפטית לממשלה אפשרה לבר להשמיע קול לאחר ששופטי ההרכב הציעו במפורש שבר ימיר מכתב ששלח להם לתצהיר חתום בשבועה, על מנת שלטענותיו ומשמעותן יינתן תוקף ראייתי ומשפטי. תצהיר כזה, המגובה במסמכים ותאריכים, הופך את המחלוקת בין ראש הממשלה לראש השב"כ לישירה וחדה: כעת יש לפני בית המשפט עדות עובדתית מפורטת, שעל ראש הממשלה או מי מטעמו להתמודד עמה לגופה.
בר טוען במפורש כי החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיחו אינה מבוססת על שיקולים מקצועיים או ביטחוניים, אלא נובעת מלחצים פוליטיים ואישיים. נתניהו, לטענת בר, ביקש להשתמש בשירות הביטחון הכללי באופן בלתי ראוי, בין היתר כדי לעקוב אחרי פעילי מחאה ולשבש הליכים משפטיים, טענות שכמובן מוכחשות בתוקף על ידי לשכת ראש הממשלה, אשר מסרה הודעה שלפיה התצהיר שהגיש רונן בר לבג"ץ הוא "תצהיר שקר", אשר "יופרך בפירוט בזמן הקרוב".
אך החלק הגלוי של התצהיר, מטריד ככל שיהיה, הוא רק קצה הקרחון. בליבת המחלוקת ניצב דווקא החלק החסוי. 31 עמודים ומספר נספחים של מידע מודיעיני רגיש, אשר העומדים כעת לעיונם של שופטי בג"ץ בלבד, מידע שראש הממשלה, כך עולה מהדיון האחרון, יעדיף כנראה להשאיר עמוק בכספות.
השאלה המתבקשת היא האם בג"ץ יכול לחייב את נתניהו להתייחס לטענות שעולות בתצהיר החסוי. התשובה המשפטית היא חד משמעית: כן. אמנם בג"ץ אינו יכול לחשוף את החומרים לציבור, אך הוא בהחלט יכול לדרוש מראש הממשלה לספק הסברים והתייחסויות ענייניות, ולו במסגרת הליך סגור. העדר תגובה מנומקת וברורה עשויה להתפרש על ידי בית המשפט כמעין הודאה שקטה באמיתות הטענות הקשות.
תקדימים משפטיים מהעבר, מוכיחים כי בית המשפט אינו נרתע מלהתמודד עם עדויות סותרות של הדרגים הבכירים ביותר. להפך, כאשר טענות ביטחוניות מתנגשות עם הסברים פוליטיים, השופטים כבר הוכיחו כי הם מוכנים לאמץ את גרסת האמת העובדתית גם במחיר עימות ציבורי חריף. במקרה של רונן בר מול נתניהו, ההכרעה עשויה להיות קשה ומטרידה לא פחות.
האפשרויות העומדות בפני נתניהו אינן פשוטות: הוא יכול להגיש תצהיר נגדי שיכחיש את טענות בר, ולפתוח פתח לחקירה נגדית טעונה ומסוכנת מבחינה פוליטית. הוא יכול להמשיך בשתיקתו, ולהסתכן בכך שבית המשפט יקבל את הטענות נגדו כברירת מחדל. או שהוא יכול לחפש מוצא בדרך של פשרה מאחורי הקלעים, שתמנע את המפגש הישיר והטעון הזה.
ואולם מעבר לשאלות המשפטיות המורכבות, הציבור זכאי לתשובה פשוטה וברורה: האם ראש ממשלת ישראל, נבחר ציבור, פעל או לא פעל באופן ראוי כאשר מדובר בביטחון המדינה ובאמון הציבור? העובדה שראש השב"כ החליט לקחת סיכון עצום, כולל פגיעה בארגון שבראשו הוא עומד, על מנת להציג את גרסתו בפני בית המשפט, רק מדגישה עד כמה כבד משקלן של הטענות.
עו"ד גיא שנער, מומחה במשפט פלילי וציבורי, יו"ר ועדת פשיעה בינלאומית בלשכת עורכי הדין
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
