הפסגה של צרפת וערב הסעודית בניו יורק, שתוכננה במקור לחודש יוני אך נדחתה בגלל המלחמה של ישראל ואיראן, צפויה להיות "כישלון מביך", כאשר על פי מחלקת המדינה האמריקאית רק כ-50 מדינות צפויות לשלוח נציגים.
נשיא צרפת עמנואל מקרון תיאר את הפסגה, שאמורה להתחיל ביום שני, כצעד משמעותי "לקראת הכרה במדינה פלסטינית". על פי אתר Free Beacon, מקורות מעורים בפרטים אמרו כי אחוזי ההשתתפות חלשים, כאשר פחות משליש מהמדינות שכבר מכירות במדינה פלסטינית צפויות להגיע. "הפסגה מביכה עבורם. יש להם כ-50 מדינות רשומות", אמר גורם רשמי במחלקת המדינה, "לעומת 150 מדינות שכבר מכירות במדינה פלסטינית".
עמנואל מקרון, קיר סטארמר (צילום: Ludovic Marin/Pool via REUTERS)
"אפשר היה לחשוב שהם יצליחו להשיג לפחות 150 מדינות, בנוסף לאלה שהם מנסים לגרום להן להכיר במדינה כזו", אמר המקור, והוסיף כי בין המשתתפים המתוכננים נכללות מדינות לא דמוקרטיות כמו רוסיה, סין וקובה.
גם רמת הייצוג הדיפלומטי בקרב המדינות המשתתפות לוקה בחסר, על פי הדיווחים. שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו מארח את הפסגה, אבל רוב המדינות המשתתפות לא ישלחו את שרי החוץ שלהן. "הייצוג בפועל, רמת האנשים שמגיעים, גם היא נמוכה מאוד. יש מעט מאוד שרי חוץ שמגיעים ברמה שהצרפתים מנסים לארח אותה", אמר הגורם. "שר החוץ הגרמני לא מגיע, שר החוץ הבריטי לא מגיע, שר החוץ האיטלקי לא מגיע".
הישג גרוע כזה יפגע במקרון, ששיעור התמיכה בו צנח ל-19 אחוזים בסקרים האחרונים. נשיא צרפת עצמו אינו משתתף באירוע, אבל הפסגה ומאמציו של מקרון לבנות תמיכה בפתרון שתי המדינות נתפסים כניסיון אחרון שלו ליצור מורשת מדיניות חוץ בשנתיים האחרונות לנשיאותו.
שר החוץ של צרפת, ז'אן-נואל בארו (צילום: רויטרס)
ממשל טראמפ ממש לא תומך ברעיון, והודיע שלא ישלח נציג. יתר על כן – הוא גם רמז על נכונות למנוע הנפקת ויזות לנציגי הרשות הפלסטינית המבקשים לנסוע לארצות הברית לקראת הפסגה, אמר בכיר במשרד החוץ ל-Free Beacon. המשרד רמז לראשונה על האיום הזה עוד לפני התאריך המקורי של הפסגה ביוני, והוא מתכוון להמשיך בקו הזה גם החודש.
"ארצות הברית בהחלט תשקול לבטל את הוויזות שלהם אם ינסו אפילו להחליט לבקר בארצות הברית", אמר בכיר במחלקת המדינה לאתר בחודש יוני. "ראשי הרשות הפלסטינית שיבחו בגלוי את הטבח המחריד שהתרחש בשבעה באוקטובר. הם חגגו את הטרור ואת הריגת מאות אנשים חפים מפשע".
ממשל טראמפ התנגד לפסגה בטענה כי הכרה במדינה פלסטינית בשלב זה – וללא הסכם מוסכם בין ישראל לממשלה פלסטינית בת קיימא – תיתפס כגמול לחמאס על טבח שבעה באוקטובר. התנגדות הממשל מונעת גם מההתנהגות של הרשות הפלסטינית בקשר לאירועים – על פי הדיווח, ימים אחדים לפני שהפסגה הייתה אמורה להתחיל במקור, פרסם העיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית ריאיון עם מחמוד עבאס, שבו שיבח את חמאס על השגת "מטרות חשובות" בשבעה באוקטובר.
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בחודש יוני על מברק דיפלומטי אמריקאי שבו נאמר כי מחלקת המדינה "מתנגדת לכל צעד שיכיר באופן חד-צדדי במדינה פלסטינית, דבר המוסיף מכשולים משפטיים ופוליטיים משמעותיים לפתרון הסכסוך הסופי ועלול להיכפות על ישראל במהלך מלחמה, ובכך לתמוך באויביה".
שר החוץ הצרפתי בארו נפגש עם שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן ביום חמישי כדי לדון בתוכניות לפסגה, ו"הביע תקווה כי ועידה זו תניב תוצאות מוחשיות לשיפור השלום והביטחון באזור".
הפסגה, שתתקיים במטה האו"ם בניו יורק, נתפסת גם כסימן מקדים להכרה רשמית יותר במדינה פלסטינית שצרפת מארגנת באו"ם בספטמבר. ביום חמישי הודיע מקרון כי צרפת "תכיר במדינת פלסטין" כחלק מ"מחויבותה לשלום צודק ומתמשך במזרח התיכון". הוא אמר כי יצהיר על כך באופן רשמי באו"ם. טראמפ התייחס להכרזתו של מקרון בעת שדיבר עם כתבים אתמול (שישי): "הנה החדשות הטובות: מה שהוא אומר לא ישנה כלום".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".