חדשות בעולם
אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
התקיפה שצה"ל ביצע בבית החולים נאצר בח'אן יונס אתמול (שני) יצרה הד תקשורתי ומדיני גדול ברחבי העולם, שלא רואה את מה שהחיילים רואים בשטח. צה"ל פרסם היום תחקיר ראשוני על האירוע, שבו אמר שחוסלו שישה מחבלים ושמטרת התקיפה הייתה מצלמה שעקבה אחרי החיילים, אבל העולם בעיקר רואה פגיעה באזרחים חפים מפשע, ובהם עיתונאים.
אלוף (מיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש המל"ל, ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון, שוחח עם יריב אופנהיימר ונוה דרומי ב-103fm, חשף את ניסיון החיסול של מוחמד דף, שבו הוא היה מעורב, וגם דיבר על הפגיעה בבית החולים.
"הדבר שהכי מאפיין מלחמה מאז ומעולם, בוודאי מלחמות של המאה ה-21 זה אי ודאות וכשאתה באי ודאות אתה עושה המון שגיאות. אחת השגיאות הקלאסיות שנעשות היא או להפעיל יותר מדי אש או בטעות להפעיל פחות מדי אש. אנחנו ניסינו לפגוע פעם במוחמד דף, אדם שאם היה מת בזמנו – לא היה שבעה באוקטובר. הוא הרבה יותר חשוב היה מיחיא סינוואר. בגלל שיקולים של לא לפגוע יותר מדי באזרחים, אנחנו פגענו בו בטיל הכי קטן שהיה לנו, פגע במכסה מנוע, הוא נפצע קל", סיפר.
הוא הוסיף: "אני הייתי חלק מההחלטה, גם לגביו, גם לגבי שחאדה. לצורך העניין אני שם את עצמי ברשימת 'הפושעים'. ניסינו שלא לפגוע בצורה קשה שתגרום לנזק סביבתי. התוצאה שהוא חי ומאות ישראלים נהרגו".
כשנשאל אם הוא מצר על כך, ענה: "אני מצר על המקרה הזה, כמו שאני עוד יותר מצר על זה שהייתי שותף להחלטה בזמנו לזרוק פצצה של רבע טון על כינוס של כל ראשי חמאס, כולל חלק מהכוכבים שנהרגו במהלך השנתיים האחרונות. ירינו פצצה של רבע טון ולא של טון כי רצינו להשתדל שלא לפגוע באזרחים בסביבה".
עוד אמר על הביקורת כלפי צה"ל: "לא שאי אפשר לבקר גם דברים שצה"ל עושה, לי בעצמי יש לא מעט ביקורת – אבל הם לא באים בהסתכלות מקצועית, אלא כנראה מאוד פוליטית, שלא לומר אנטי-ישראלית או אפילו אנטישמית. אמרתי פעם למראיין בריטי שאני מוכן לקיים עימות עם כל גנרל בריטי שיהיה מוכן להגיד שצה"ל לא פועל כהלכה בהשוואה למה שמקובל בסטנדרטים הבריטיים. ולא במפתיע אין כזה, כי כל הביקורת על ישראל באה מפוליטיקאים ומפרשנים".
בנושא של פגיעה במטרה אזרחית אם יש לכך הצדקה, אמר איילנד: "אם יש נוכחות צבאית או מטרה צבאית במקום אזרחי, לרבות בית חולים, המטרה הזו מטרה לגיטימית. כמה אש נכון להפעיל? פה עולה שאלת הפרופורציונליות, שהיא כמה ההישג הצבאי הוא חשוב לעומת גודל הנזק. אם בית חולים הוא לא מטרה לגיטימית, אז הראשון שצריך להעמיד אותו לדין זה נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, שהפציץ בתי חולים בטעות או לא בטעות בסרביה".
