חדשות בעולם
אביו של מתן אנגרסט: נתניהו אמר – "אם הייתי יודע שהוא פצוע, הייתי נלחם עליו"
612 ימים לאחר שנחטף, התירה אתמול משפחתו של החייל החטוף מתן אנגרסט לפרסום סרטון שנתפס בידי צה"ל בעזה, שבו מתועד הלינץ' שעבר לאחר חטיפתו. חגי אנגרסט, אביו של מתן, שוחח הבוקר (שלישי) עם ענת דוידוב ואודי סגל ברדיו 103FM ומתח ביקורת: "אנחנו שלושה חודשים מחכים לטלפון מראש הממשלה".
"אחרי הפגישה עם ראש הממשלה, לפני שלושה חודשים, אחרי שהוא שאל את גל הירש אם מתן פצוע, הבנו שאנחנו בבעיה וצריכים לעבוד הרבה יותר קשה. הבנו שיש איזה מחדל, לא יכול להיות שראש הממשלה לא יודע שהבן שלנו פצוע, אז נכנסנו לעומק", סיפר בפתח השיחה והוסיף: "התחלנו לתחקר וגילינו שלא שיתפו אותנו בדברים, מטעם צנעת הפרט, לא הבנו מה זה צנעת הפרט, זה הבן שלנו".
"זה שהוא עבר חשמולים, הוא איבד הכרה כמה פעמים, אז חשמלו אותו, עבר חקירות בעינויים, בחשמולים, כל מיני שברים בפנים. יומיים אחרי שהיינו אצל ראש הממשלה התפרסם סרטון של חמאס, הדוח שקיבלנו מהמודיעין היה מאוד מקל ומשהו לא הסתדר לנו עם הדברים שראינו, שלחנו את זה לפרופסורים, לאנשים מומחים, הוציאו לנו דוחות, תחקרנו עוד פעם את השבים וגילינו שהתמונה היא שונה. גופי הביטחון שלנו הודו שהיה מחדל ושלא כל החומר הועבר לוועדה שמחליטה מי ישוחרר, הוא הכי הומניטרי מכל הרשימות שיצאו, וכן, מאז אנחנו נלחמים וחושפים ומעבירים והוצאנו דוחות רפואיים מפורטים מאוד".
עוד אמר לגבי התיעוד שפורסם כי "ראש הממשלה לא ידע שמתן פצוע, אז עכשיו הוא יודע והוא גם קיבל דוחות רפואיים מפורטים על ידי המומחים הכי גדולים במדינה לכל הקטגוריות שמתן נמצא. אנחנו רוצים שראש הממשלה יקבל אחריות על החייל שלו. כמו שהנשיא טראמפ היה אחראי על עידן אלכסנדר, אנחנו רוצים שראש הממשלה יקבל אחריות על חייל כחול-לבן".
לדבריו, "חודשיים אחרי תחילת האירוע (7 באוקטובר), מה שראש הממשלה אמר לנו – 'הומניטרי זה הומניטרי בלי מגדר, אם מתן פצוע, הוא יהיה בקטגוריה של ההומניטרי', והוא חזר על זה בפגישה שהייתה לנו לפני שלושה חודשים – 'אם הייתי יודע שמתן פצוע, הייתי נלחם עליו'. עד היום, אף שר וראש הממשלה כמובן, לא לקח אחריות על החיילים. אף אחד לא מדבר עליהם, אף אחד לא נלחם עליהם. החיילים נהיו שקופים, אף אחד לא דורש אותם".
מישהו דיבר איתכם אחרי פרסום התיעוד?
"שלושה חודשים העברנו בקשה דרך גל הירש לראש הממשלה שיתייחס קודם כל לסרטון שמתן פצוע. ראש הממשלה מתקשר לכל משפחה שיוצא לה סרטון, אלינו, חייל בצה"ל, אנחנו מחכים, גל הירש אמר שהוא עמוס והוא עושה סבב משפחות, והוא עדיין לא התפנה לדבר איתנו. אנחנו שלושה חודשים מחכים לטלפון מראש הממשלה שהוא יגיד 'אני מכיר את המצב של מתן ואני אלחם עליו', לא שמענו על זה. אנחנו מחכים עדיין, שלושה חודשים. כל אימא ששולחת חייל לצבא צריכה להבין את המצב".
מה עם שר הביטחון?
"שר הביטחון? אנחנו הוצאנו בקשות לפגישה עם הרמטכ"ל, אנחנו עד היום יודעים שלחץ צבאי הביא לנו 43 חללים, ושלושה שבועות שהקצין שלנו מנסה לארגן פגישה למשפחות החיילים, ללא הצלחה. אנחנו מחכים לפגישה עם הרמטכ"ל".
מה עם השר רון דרמר?
"את השר שאחראי למשא ומתן פגשנו לפני שלושה שבועות. נפגשנו עם ויטקוף, שהוא תמיד נכון להיפגש איתנו, אנחנו בקשר אישי איתו, נכנסנו אליו לבית הלבן ואמרו לנו 'יש פה הפתעה, מישהו שמאוד ירצה לפגוש אתכם', הפגישו אותנו עם רון דרמר בבית הלבן. הוא הסביר לנו מי נגד מי, את הדברים הידועים שכולנו יודעים, שהם מדברים עדיין. שום דבר מיוחד".
מה הצעד הבא שלכם? יש לכם עוד סרטונים?
"יש לנו סרטונים יותר קשים ממה שראיתם, שמתן ללא הכרה מסתובב על אופנועים… סוחבים אותו על אופנוע בתוך עזה, ואנחנו יודעים מה הצבא עושה לאופנועים שמסתובבים בתוך עזה. אנחנו בלחץ, מחכים כבר שראש הממשלה יקבל את האחריות ואמרנו לראש הממשלה בפגישה, אנחנו רוצים שאתה, זה קרה בקדנציה שלך, אנחנו רוצים שאתה תביא חזרה את הילד אלינו".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
