באוקטובר 2018 ערכתי שיחה ארוכה עם איאן אנדרסון, מנהיג להקת ג'טרו טאל האגדית. בריאיון הוא שטח בפני את התיאוריה שלו על כך שהמוזיקאים הגדולים באמת לא למדו מוזיקה, אלא אמנות. "חוץ מאלטון ג'ון שלמד ברויאל קולג' אוף מיוזיק, כולנו למדנו בבתי ספר לאמנות. לא למדנו מוזיקה. לימדו אותנו על צורה, שורות, צבעים, טונים, אלה דברים שבאים לידי ביטוי בעולם המוזיקה בדיוק כמו שהם מתבטאים בציור או פיסול. כולנו הושפענו מהבלוז האמריקני, ופשוט לקחנו את הגרסה הגולמית הזאת של בלוז עם ההשפעות מבית הספר לאמנות".

תיאוריה שעובדת. כמה מהשמות הגדולים בתולדות הרוק הבריטי למדו בקולג'ים לאמנות: ג'ון לנון, אריק קלפטון, ג'ימי פייג', סיד בארט, בריאן פרי – כולם בוגרי בתי ספר לאמנות, לא קונסרבטוריונים. הביטלס, פינק פלויד, הקינקס, לד זפלין – כולן התחילו כחלומות של סטודנטים לציור, פיסול וכו'. כך גם להקת The Who, שמייסדה פיט טאונסנד למד בקולג' האומנויות אילינג בלונדון (אותו בית ספר בו למד כמה שנים מאוחר יותר מהגר מזנזיבר בשם פארוק בולסרה, שאתם בוודאי מכירים בתור פרדי מרקיורי).

אחד מהמרצים בקולג' של טאונסנד היה האמן היהודי גוסטב מצגר, אחד מהאמנים המהוללים בהיסטוריה. מצגר, שנולד בנירנברג, ברח בתחילת מלחמת העולם השניה מגרמניה, והחורבן שהוא חווה על בשרו בשנות נעוריו הפכו אותו לאחד מהאמנים הייחודיים בהיסטוריה. הוא הגדיר את עצמו כ"אמן של הרס עצמי". באחת היצירות המפורסמות שלו, הוא הציג את הצילום המפורסם של חיסול גטו ורשה, ומתחתיו ערימה של לבנים, שכמו קוראות למתבונן לשבור אותן.

Source link