הפרשן צבי יחזקאלי שוחח עם אראל סג"ל ואייל ברקוביץ' על המשא ומתן בנושא העשרת האורניום שנתקע בין ארה"ב לבין איראן ומה לדעתו על ישראל לעשות במצב שנוצר.
"אני ממש חושד במשא ומתן הזה, הוא מתנהל לא טוב. אם אנחנו כבר עברנו את הדדליין של טראמפ, שנתן להם, אנחנו בסוג של בעיה. אני לא יודע איך זה ייגמר, אני מאוד מקווה שלא יהיה הסכם", אמר יחזקאלי.
על איזה הסכם מדובר? מה הולך להיות בהסכם? "הסכם שימנע מהם את תוכנית הגרעין ואיראן תחזור לחיק העמים ותהיה מדינה נורמלית בלי סנקציות".
למה שהם יסכימו לדבר כזה? "כי יש להם חרב שמונפת מעל הראש, של תקיפה. אני חושב שהאיראנים מהתלים בנו וטראמפ מתגלה בחולשתו ולא עובד כמו שצריך. אני חושב שטראמפ בכלל בהרבה מובנים קצת מאכזב, בכל מה שקשור גם לעזה, גם לניהול בעולם, גם בכלל למה הוא דיבר ומה הוא עשה, אנחנו רואים את זה בסיפור של איראן. אם ישראל לא תתארגן לתקוף את המתקנים הללו בהסכם, זה לא יתפרק. איראן תהתל בעולם, ותצחק עלינו ותחזיק בפצצה ותאיים על העולם".
לדבריו, "אני לא חושב שנתניהו שש לתקוף, אני חושב שכל השנים הוא דיבר על זה, אבל לא רצה באמת לעשות את זה וזה היה לא נכון. אני חושב שטראמפ גם פוחד והוא לא רוצה לעשות את זה".
יחזקאלי המשיך ואמר, "כולנו מסכימים שהכור הזה, אין לו קיום ופרויקט הגרעין האיראני, אין לו קיום. אם היו שואלים אותי, אני הייתי מפיל את השלטון ולא את מתקני הגרעין. מה שאני בא ואומר זה שהגיע הזמן להחליט, וזה קורה, מדוע? ביום שבת הזה יש את הסבב כביכול האחרון ואני לא רואה את טראמפ משם הולך למתקפה, אבל כן, בוא לא נתייאש מזה".
צבי יחזקאלי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הוא סיכם, "אני חושב שטראמפ רוצה לראות סופית שהאיראנים עובדים עליו ואז אם תהיה החלטה לתקוף, זה אמור לקרות עכשיו, זה אמור לקרות בחודשים הקרובים. אני אישית חושבת שהאיראנים מהתלים בעולם ועדיין ייתנו לעולם תחושה שהסכם הולך ויהיה וכו', ואנחנו נפסיד מזה. מי שרוצה למצות אופציית משא ומתן עם שלטון האייתולות, לא מבין עם מי יש לו עסק כנראה".
לאחר ששיחות הגרעין בין איראן לארצות הברית התפוצצו בשל מתקפת הענק של ישראל, הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי טהרן אותתה לוושינגטון: "מוכנים לחזור לשיחות, כל עוד לא תשתתפו בתוקפנות הישראלית". במקביל הודיעו כי הם מוכנים למגעים להפסקת אש מול ישראל.
העיתון מעריך כי להנהגה הישראלית אין אינטרס לנצור את האש בשלב הזה, בשל מה שמוגדר כ-"נזק המינימלי" שנגרם בעקבות המתקפות האיראניות – 24 אזרחים הרוגים ב-48 שעות, עשרות פצועים ונפגעי חרדה והרס רכוש ומבנים במיליוני שקלים.
בתוך כך, סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי איראן ביקשה מקטאר, סעודיה ועומאן לדחוק בנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ללחוץ על ישראל להסכים להפסקת אש מיידית, כך מסרו שני מקורות איראניים ושלושה מקורות אזוריים לרויטרס.
בנימין נתניהו בזירת הנפילה בבת ים (צילום: אבי אוחיון, לעמ)
מתקפות ישראל על איראן גרמו לנזק רב, הכולל הרג של מדעני גרעין בכירים, וחיסול צמרת משמרות המהפכה באופן שמבודד את המנהיג העליון עלי חמינאי. עם זאת, אנליסטים ששוחחו עם העיתון העריכו כי הפגיעה במתקני הגרעין עצמם צנועה יחסית, וחיסולו המוחלט יצריך מערכה אווירית ממושכת.
הפסקת אש תסייע לאיראן לארגן מחדש את כוחותיה ולנסות להדוף את הלחצים הבינלאומיים, אך ההישג הגדול שתרשום יהיה מניעת סיוע צבאי אמריקאי למתקפות הישראליות. כזכור, לפי דיווחים, ישראל זקוקה לחימושים חודרי בונקר שנמצאים בידי ארצות הברית, במטרה להשמיד את המתקן הגרעיני התת קרקעי בפורדו.
לאחר אזהרת דובר צה"ל בערבית ששוגרה היום (שני) לתושבי מחוז 3 בטהרן, אזור בצפון מזרח העיר שעל פי דיווחים נחשב לחשוב מאוד בשל נוכחותם של מוסדות רגישים, התיעודים הגיעו – צה"ל תקף את הבניין, הפריע לשידור החי והעלה את הבניין בלהבות.
חיל האוויר תקף את אחד מסמלי השלטון המרכזיים באיראן, הנחשב לסמל של משמרות המהפכה באיראן והוא נחשב בעיני תושבי איראן כאחד המרכיבים העוצמתיים של השלטון לצד מטה משמרות המהפכה ומטה משטרת הפנים של איראן. פגיעה בבניין רשות השידור בטהרן היא מעבר לאיתות של ישראל לערער את השלטון.
תקיפת מרכז התקשורת של המשטר האיראני (צילום: דובר צה"ל)
מדובר צה"ל נמסר שמרכז התקשורת הזה שימש את הכוחות המזוינים לקידום פעולות צבאיות בכסות אזרחית, תוך שהוא משתמש באמצעים ובנכסים שלו. טרם התקיפה, צה"ל הזהיר את האוכלוסייה בצורה אפקטיבית, לרבות באמצעות שיחות טלפון. כמו כן, התקיפה בוצעה באופן ממוקד כדי למזער את הפגיעה בבלתי מעורבים ככל הניתן.
בהודעת הפינוי של דובר צה"ל נמסר: "אזרחים יקרים, למען ביטחונכם, אנו מבקשים שתעזבו מייד את האזור במחוז 3 של טהרן. בשעות הקרובות צבא ישראל ינקוט פעולה באזור זה כדי לתקוף את התשתית הצבאית של המשטר האיראני, בדיוק כפי שעשה בימים האחרונים סביב טהרן. נוכחותך באזור זה מסכנת את חייך. בשעות הקרובות כוחות ההגנה יפעלו באזור בהתאם לפעולותינו בימים האחרונים סביב טהרן, כדי לתקוף מבנים צבאיים השייכים למשטר האיראני".
כתב איראני בשטח מדווח על תקיפת בניין התאגיד (צילום :רשתות ערביות)
האיום בסופו של דבר התממש, ונראה כעת שבניין התאגיד המפואר בטהרן עולה בלהבות, וכל העובדים שהיו בו נאלצו להתפנות. על פי דיווחים ערביים כמה מהעובדים נהרגו בתקיפה. בסרטון שהופץ ברשת ניתן לראות את מגישת השידור מדברת – ודבריה נקטעים כשחלק מהאולפן קורס. היא וצוות השידור בורחים מהאולפן, והשידור נפסק. בהמשך השידור חזר ממקום אחר.
אחד הכתבים דיווח על האירוע מחוץ לבניין, ואמר: "זהו ה-IRIB, מרכז הפיקוד של מלחמת התקשורת האיראנית והמרכז לחיזוק תדמית הסמכות האיראנית והקהילה האיראנית ותבוסת המשטר הציוני. אני לא יודע אם עמיתיי היו בפנים, הייתי בקומה הראשונה. נורו פצצות. אני לא יודע כמה אנשים נהרגו או נפצעו". בזמן שהוא דיבר למצלמה נראה שידו מגואלת בדם.
כ-20 אלף תביעות לפיצויים בשל נזקי רכוש מנפילות הטילים הוגשו למס רכוש ברשות המיסים מפרוץ מבצע "עם כלביא". ברשות המיסים מעריכים, כי היקף הנזקים עד כה עומד על כשני מיליארד שקל. בניסיון לעמוד בפניות הרבות, תוגברו הצוותים וברשות גם מגבשים "מסלול ירוק", שיאפשר במקרים של נזקים קלים לקבל את הפיצוי ללא צורך בבדיקת מעריך מטעמה ושמאי.
ההערכות הן שעשרות בניינים שקרסו, או ניזוקו באורח קשה, שאינו מאפשר להתגורר בהם, צפויים להיהרס בהתאם לחוות דעת של מהנדסים ובמקומם ייבנו בניינים חדשים. המלחמה גם גובה מחיר כבד במשק. ההערכות הן שהנזק היומי בשל השבתת מקומות עבודה שאינם חיוניים בשל מצב החירום, עומד על למעלה ממיליארד שקל.
רשתות המזון (צילום: אבשלום ששוני)
מאות אלפי בעלי עסקים, שאינם עובדים מפרוץ המלחמה, עדיין אינם יכולים לבקש פיצוי, כפי שקרה בתקופת הקורונה ולאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. זאת, מאחר ויש צורך בחקיקה בכנסת. אבל הדיון בוועדת הכספים של הכנסת צפוי להתקיים ככל הנראה רק בשבוע הבא ואז ניתן יהיה לקדם את חוק הפיצוי לשעת חירום.
בינתיים, על פי נתוני חברת שבא, המפתחת ומנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, סוף השבוע הראשון של המלחמה, הוביל לירידה בהוצאות של הציבור בכרטיסי אשראי בהיקף של 11.9% לעומת סוף השבוע שקדם לו. בסוף השבוע האחרון, היקף ההוצאות באשראי עמד על סכום כולל של 1.319 מיליארד שקל ואילו בסוף השבוע שלפניו, הסתכמו ההוצאות ב-1.477 מיליארדי שקלים.
מפילוח הנתונים עולה, כי עלייה של 13.8% נרשמה בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין – 588.85 מיליון שקל בסוף השבוע האחרון, לעומת 517.45 מיליוני שקלים בסופ"ש שלפניו. הענף שרשם סוף השבוע האחרון את הצמיחה הגדולה ביותר הוא רשתות המזון, כאשר ההוצאות בכרטיסי אשראי הם זינקו בשיעור של 55.3%. בימים שישי ושבת האחרונים, נרשמו הוצאות בסך של 422.8 מיליוני שקלי בשתות המזון, לעומת 271.8 מיליוני שקלים בסופ"ש הקודם.
"הירידה בהוצאות של הציבור באשראי מגיעה על רקע סגירת ענפי מסחר רבים במשק, כתוצאה מהנחיות פיקוד העורף לציבור", העריכו בחברת שבא – "עם זאת, הירידה של הסופ"ש הראשון נמוכה במידה משמעותית לעומת מה שהתרחש בתחילת המלחמה. בימים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר 2023, היקף ההוצאות של הציבור בכרטיסי אשראי נתך בשיעור של 30% לעומת השבוע שקדם לו".