שבוע לאחר חשיפת אחת הפעולות הבולטות שביצעה המשטרה בחודשים האחרונים, גורמים בכירים במשטרה מצביעים על שינוי משמעותי במאזן הכוחות בין זרועות האכיפה לכנופיות הפשיעה בדרום. לדבריהם, ארגוני הפשיעה בעיר הדרומית אשדוד – חווים כעת טלטלה קשה, ומתקשים להתארגן מחדש לאחר מכת המעצרים הנרחבת שביצעה ימ”ר לכיש. "כרגע הם מחפשים את הדרך שלהם, אבל לא מוצאים", סיפר גורם במרחב הדרום. "המשטרה פגעה בהם קשות. הם איבדו כוח, השטח רועד".

כזכור, לפני כשבוע פרסמה המשטרה כי סוכן סמוי שפעל במשך חודשים בלב ארגוני הפשיעה בדרום הצליח להוביל למעצרם של 24 חשודים – בפעם הרביעית בתוך פחות משנה שבה מצליחה ימ”ר לכיש להחדיר סוכן לשורות העבריינים. החקירה, שנוהלה על ידי היחידה המרכזית של מרחב לכיש, נמשכה חודשים ארוכים ונשאה פרי כאשר גויס עבריין מקומי, שהסכים לשתף פעולה עם המשטרה ולהפוך לסוכן.

על פי החשד, החשודים שנעצרו היו מעורבים בלמעלה מ-60 ניסיונות חיסול שבוצעו מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל”. רבים מהמקרים כללו שימוש באמצעי לחימה צבאיים – נשק שהוזרם ככל הנראה משטחי צה”ל אל הפשיעה האזרחית.

במהלך הפשיטה נתפסו שישה כלי נשק, ארבעה קילוגרמים של סמים מסוכנים, וכן עוקלו נכסים בשווי של יותר משישה מיליון שקלים – כולל רכבי יוקרה וכסף מזומן.

"העובדה שמדובר בפעולה רביעית במספר בתוך שנה מצביעה על מגמה ברורה", אומר הגורם המשטרתי. "אנחנו רואים פירות למאמץ הזה , זה משתלם. השיטה של הסוכנים הסמויים מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם".

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אבראהים אלצאנע (50) מתראבין א-צאנע ועאדל אבו חאמד (40) מרהט, לאחר שסחטו באיומים עובדים בכירים בחברת "סודה סטרים" ובתאגיד המים "נווה מדבר".

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, בשנים האחרונות התרחשו אירועי פגיעה ואיומים חוזרים ונשנים כלפי גורמים בכירים באזור התעשייה "עידן הנגב" ובמפעל סודה סטרים הפועל בתחומו. מהאישום עולה כי הנאשמים קשרו קשר פלילי לאיים על עובדים במטרה להניעם להפסיק לשכור מבנים שבבעלות גורמים שונים, בהם גם ראש עיריית רהט לשעבר.

במסגרת הקשר, שלחו הנאשמים הודעות טקסט למנהלים בסודה סטרים, בהן איימו כי אם לא יפסיקו לשכור את המבנים – יישרפו המחסן והמפעל, ואף איימו להגיע לבתיהם. כמו כן איימו על מנכ"ל אזור התעשייה עידן הנגב. באירוע נוסף, התקשר אבו חאמד, בנוכחות אחר, לנהג משאית שביצע עבודות עבור עידן הנגב ואיים כי אם לא ימסור לו 50,000 ש"ח – ישרפו את משאיותיו.

בנוסף, איימו הנאשמים על עובדים בתאגיד המים "נווה מדבר", המספק שירותים ליישובי הדרום, בדרישה להסיר עיקולים שהוטלו על אלצאנע ובנו. בשיחות איימו בפגיעה בגוף וברכוש – ובמקרה אחד הזהירו עובד כי אם ימשיך בעבודתו לפני הסרת העיקולים, ישרפו את רכבו. הנאשמים גם איימו על קבלן העובד עם התאגיד כי ישרפו את ציודו אם לא יעביר לידיהם את הפרויקט. באחת השיחות דרש אבו חאמד מהקבלן תשלום של 100,000 ש"ח, בטענה כי אחיו שעבד אצל הקבלן נעצר ואין לו כסף.

במקרה נוסף, בסוף חודש מאי, הגיע אלצאנע יחד עם שניים נוספים לשטח צבאי סמוך לקיבוץ בארי בניסיון לגנוב טרקטור צה"לי. במהלך ניסיון הגניבה הבחינו בהם בלשי משטרה, והשלושה נמלטו מהמקום. במהלך המרדף נפצעו שוטרים שניסו לעצור אותם.

בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו"ד בר יוסף: "…המשיבים פעלו באופן שיטתי, כוחני, עברייני ומתוחכם – תוך שימוש במספרי טלפון וכרטיסי סים שונים – ואיימו על נושאי משרה בגופם וברכושם, כדי לגרום להם להפסיק לשכור מבנים או להסיר עיקולים שהוטלו עקב אי תשלום חשבונות מים".

לשני הנאשמים מיוחסות עבירות של סחיטה באיומים. לאלצאנע יוחסו גם עבירות של ניסיון גניבה, חבלה בכוונה מחמירה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ועדת שרים לענייני חקיקה תדון היום (ראשון) בחוק של ח"כ צביקה פוגל, שתאפשר לממשלה חדשה להפסיק כהונתם של נושאי משרות בכירים במערכת הביטחון, המשפט והאוצר – כבר במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה. לפי ההצעה, סמכות זו תתקיים גם ביחס לבעלי תפקידים שהחוק כיום אינו מתיר להפסיק את כהונתם ללא סיבה מיוחדת.

לפי הצעת החוק, כהונת נושאי תפקידים כמו היועץ המשפטי לממשלה, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, המפכ"ל, נציב שב"ס, נציב שירות המדינה, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ודירקטורים בחברות ממשלתיות – תיפסק באופן אוטומטי עם כינונה של ממשלה חדשה. הממשלה תוכל לבחור אם להשאירם בתפקיד או להחליפם, כל עוד הם כבר כיהנו במשך שני שליש מתקופת כהונתם.

אם מדובר בבכיר שעדיין לא השלים שני שליש מתקופת כהונתו, תוכל הממשלה להחליט על סיום כהונתו רק בנסיבות מיוחדות, למשל כאשר יש חילוקי דעות מהותיים בינו לבינה, כאשר יש כשל מקצועי מהותי או כשמתגלות עובדות חדשות שהיו מונעות את מינויו מלכתחילה. החלטה כזו תחייב שימוע בפני הממשלה או ועדת שרים, חוות דעת מנומקת בכתב מראש הממשלה או יו"ר ועדת השרים, ואישור הכנסת ברוב חבריה.

ההצעה מקודמת ברקע קידום פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מתפקידה. היום הממשלה הגישה לבג"ץ תגובה עליה לא חתום עורך דין, אלא השרים יריב לוין ועמיחי שיקלי. השרים הזהירו את השופט סולברג כי הוצאת צו ביניים והקפאת פיטורי היועמ"שית היא "גזירה שאין לעמוד בה".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מסר: "הצעת החוק של חברי ח"כ צביקה פוגל, שתעלה היום לדיון בוועדת שרים לחקיקה, היא צעד מתבקש להחזרת המשילות לידי הממשלה שנבחרה על ידי הציבור. ההצעה קובעת כי ממשלה חדשה תוכל, בתוך 100 הימים הראשונים לכהונתה, לבצע שינויים במשרות בכירות בשירות המדינה – בהם גם היועצת המשפטית לממשלה, ראש השב"כ ובכירים נוספים – כל עוד מתקיימים תנאים ברורים, וללא פיטורים אוטומטיים".

"הממשלה נבחרה כדי ליישם את המדיניות שלשמה קיבלה את אמון הציבור – לא כדי להיתקל שוב ושוב במחסומים של פקידות בכירה שמונתה על ידי ממשלות קודמות. אני קורא לחבריי השרים: תצביעו בעד. תנו לממשלה הנבחרת למשול – בלי אזיקים", מסר בן גביר.

פוגל מסר: "היום תעלה לוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שיזמתי 'רפורמת המשילות'. הצעת החוק תקנה לכל ממשלה נבחרת את האפשרות לבצע שינויים באיוש תפקידי מפתח והפקידות הבכירה (לדוגמא – יועמ"שית, ראש שב"כ) בתוך 100 יום מהקמתה. אני קורא לחברי הוועדה לאשר את ההצעה, תנו לממשלה לממש את המדיניות שלשמה נבחרה".

משמעות הצעת החוק, במידה ותעבור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת הנוכחית, היא שגם אם הממשלה לא תצליח לפטר את היועמ"שית – הרי שלאחר הבחירות, היועמ"שית תפוטר מתפקידה באופן אוטומטי.

היועמ"שית בתגובה: "הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה מוחלטת של התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי ובמערכות הביטחון.  מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראשי המערכות כולל מערכות הביטחון להציג תמונת אמת והערכות מקצועיות אובייקטיביות בלא מורא וכן במקצועיות של ראשי המערכות הבכירות וחוות דעתם".

דיון בוועדת שרים לענייני חקיקה על הצע״ח להדחת ראשי הגופים הבכירים אחרי בחירות.

המשנה ליועמ״שית גיל לימון: זה לא משילות, אולי פעם אחת נקרא ביחד את ההגדרה של משילות. משילות זה שהממשלה יכולה לבצע את תפקידה. ההצעה הזו הופכת את ראשי הגופים למינויים פוליטיים.

השר יריב לוין: כמו בדמוקרטיה הנוראה ארצות הברית.

לימון: אני מוכן שנעשה משפט משווה.

לוין: אתה מוכן שנעשה גם משפט משווה על בחירת שופטים?

השר פרוש ללימון: אתה בסוף מייצג את היועמ״שית, אתה לא בניגוד עניינים?

לימון: יש פסיקת בג״ץ בעניין

לוין: ברור ברור ברור ברור. אתם הרי מלכי שרת, ניגוד עניינים זה רלוונטי רק לאספסוף שנבחר לממשלה.