מתחם התחנה ההיסטורית, שוכן בנקודת המפגש בין תל אביב ויפו, כמעט נושק לחוף הים התיכון. מבני האבן המרשימים והאדריכלות העותומנית המשומרת מספרים סיפור של תקופה אחרת, אך האווירה השוררת במקום מספרת סיפור אחר לגמרי – סיפור של החמצה.

בביקורנו במתחם ביום שמשי, ניתן היה לראות את הפוטנציאל העצום של המקום. השטח הרחב, הנוף הפתוח לים, והמבנים המשומרים בקפידה יוצרים תפאורה מושלמת למתחם תרבות ובילוי שוקק. אך המציאות רחוקה מכך. "אני עובר כאן בדרך לעבודה כמעט כל יום, ותמיד חשבתי שזה מקום מדהים, אבל משום מה אף פעם אין פה אנשים," מספר דני, בן 34 מיפו. "חבל שלא עושים פה יותר אירועי תרבות, הופעות, שווקים. המקום פשוט מתבקש לזה". 

במשך חצי מאה, מ-1892 ועד 1948, גדשו את רציפי התחנה מאות אלפי נוסעים וסחורות בדרכם מיפו לירושלים וחזרה. אפילו חוזה המדינה בנימין זאב הרצל לקח את הרכבת מכאן ועד לירושלים בשנת 1898. כיום, הרציפים ריקים ברובם, והתנועה דלילה.

מירי לוי, מבקרת מחיפה עם בעלה שחוגגים את יום הולדתה ושוהים בבית מלון סמוך, נראתה מופתעת: "נכנסנו לכאן במקרה, בדרך לחוף. המקום יפהפה אבל כל כך ריק. יש כאן פוטנציאל אדיר, אפשר לעשות כאן פסטיבלים, ירידים, שוק אוכל קבוע. למה לא מנצלים את זה?".

המתחם, שעבר שיפוץ מקיף לפני כעשור, מציע כיום מספר מסעדות כשרות, בתי קפה ואפילו סניף של המלביה שנפתח לאחרונה. בתחום הקניות, חנות סוהו לכלים מעוצבים עומדת בודדה. אך למרות המאמצים והמעבר לניהול קבוצת אתרים, המקום עדיין מתקשה למשוך מבקרים.

"המיקום הוא הבעיה וגם הפתרון", אומר יוסי, אדריכל בן 42 שישב באחד מבתי הקפה במתחם. "מצד אחד, המקום קרוב לים וזה נהדר, אבל מצד שני הוא מנותק מהעיר עצמה. צריך לחבר אותו טוב יותר לרקמה העירונית וזאת למרות שמטר מכאן פתחו את פארק המסילה וממש קרוב יש גם את תחנת הרכבת הקלה, משהו כאן לא עובד, כנראה אנשים מחפשים יותר אטרקציות".

חיפוש באתר האינטרנט של המתחם ובעמוד הפייסבוק שלו חושף תמונה עגומה נוספת – אין אירועים מתוכננים בעתיד הקרוב. זהו מעגל קסמים – ללא אירועים ואטרקציות, אנשים לא יגיעו, וללא אנשים, עסקים מתקשים לשרוד. "הייתי רוצה לראות כאן יותר אמנות", מציעה שרה, צלמת חובבת, שפגשנו אותה ואת חברתה טליה, מצלמות את שרידי המסילה הישנה. "אפשר להקים גלריות זמניות, סדנאות אמנות פתוחות לקהל, אולי אפילו סטודיו פתוח שבו יוצרים יכולים לעבוד מול הקהל. זה ימשוך אנשים בצורה אורגנית". 

בתחילת המילניום קיבלה עיריית תל אביב את שטח התחנה לידיה, ומאז מתקשה למצוא את הנוסחה המנצחת שתהפוך את המתחם למוקד משיכה אמיתי. המתחם הוא דוגמה קלאסית לפוטנציאל אדיר שטרם מומש. הפסיפס הארכיטקטוני המרהיב, המיקום המצוין מול הים והערך ההיסטורי העצום מחכים עדיין לידיים שידעו להפיח בהם חיים. בינתיים, רק קומץ מבקרים נהנים מהשקט ומהיופי של המקום, שבמקום אחר היה הופך מזמן למוקד תרבות ובילוי שוקק. "יש משהו קסום בריקנות הזאת", מהרהרת טליה, "אבל זה גם עצוב. מקום כזה צריך להיות מלא בחיים, בצבע, בקולות. אני מקווה שיום אחד זה יקרה".