בערב ליל הסדר, עשרות אנשים, ביניהם משפחות החטופים ואזרחים, התכנסו הערב (שבת) להפגנה ליד שער בגין בקריה בתל אביב. המפגינים, החזיקו שלטים עם תמונות החטופים וקראו "עד החטוף האחרון" וקריאות להשבתם הביתה. זהו חג החירות השני בו 59 חטופים עדיין מוחזקים בעזה. המפגינים, שהתקבצו למרות ערב החג, נשאו שלטים עם הכיתוב "השיבו את החטופים לביתם" ו"ומחזירים את החטופים".
במהלך ההפגנה, המשתתפים הקריאו את שמות 59 החטופים שעדיין נמצאים בשבי, כאשר לאחר כל שם הקהל ענה "עכשיו". עינב צנגאוקר, אמו של מתן, נשאה דברים בהפגנה: "זה חג הפסח השני שאני לא יושבת עם מתן אהוב ליבי, בני הבכור סביב שולחן החג. זה חג פסח שני שחטופים יהודים חיים מוחזקים בתנאים קשים יותר מעבדות וללא חירות."
שולחן ליל סדר בכיכר החטופים (צילום: אבשלום ששוני)
צנגאוקר האשימה את הממשלה בהפקרת החטופים: "ממשלת ישראל עושה הכל כדי להפקיר ולהקריב אותם שם מאחור. ממשלת ישראל בוחרת לעשות פוליטיקה על גבו של מתן וכל שאר החטופים, עושים פוליטיקה במקום להציל את החיים ולהשיב לקבורה את החללים."
"בשנה וחצי האחרונות אנחנו עם ישראל משכתבים את ההיסטוריה שלנו מחדש," המשיכה צנגאוקר. "אנחנו נאבקים במי שמנסה לכלותינו מבחוץ ומבפנים. ב-7 באוקטובר חמאס טבח בנו וחטף את בנינו, אבל מאז, ממשלת ישראל עושה הכל כדי להפקיר ולהקריב אותם שם מאחור."
צנגאוקר הדגישה את חשיבות המחאה הציבורית: "אתם אנשים יקרים, אתם הכוח שלנו, אתם התקווה, האור והאוויר עבור כל אחת ממשפחות החטופים. כדי שבשנה הבאה אעמוד כאן יחד עם מתן שלי וכדי שכל החטופים והחטופות החיים והחללים יושבו אלינו. אל תפסיקו לצאת לרחובות. אל תאבדו תקווה, אל תשקעו לתוך היאוש".
צנגאוקר סיימה בקריאה נרגשת לציבור: "כל אחד ואחת מכם הערב, בזמן שתסבו סביב שולחן החג, תרימו כוסית לכבוד כל 59 חטופים והחטופות שלנו. אל תוותרו עליהם, אל תוותרו עלינו למענם, למעננו, למען המדינה של כולנו. חג חירות שמח עם ישראל".
חנה כהן, דודתה של ענבר הימן בליל הסדר לבדה מול מעון ראש הממשלה בירושלים (צילום: מטה משפחות החטופים)
חנה כהן, דודתה של ענבר הימן, מציינת את ליל הסדר לבדה, סביב שולחן ריק, מול מעון ראש הממשלה בירושלים. ״לנו נגמרו החגים, נגמרו השבתות, נגמרו ימי השמחה. ראש הממשלה צריך להבין שלא נוכל להשתקם בלי ענבר, ובלי 58 החטופים האחרים שנותרו בעזה״.
ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית ערך ביקור חריג בקברו של עז א-דין אל-קסאם, מנהיג כנופיות ורוצח יהודים מתקופת המנדט הבריטי, הקבור בעיר נשר. לדבריו, המטרה בביקור הייתה לעורר מודעות לכך שקברו של אל-קסאם, שעל שמו קרויה הזרוע הצבאית של חמאס וכן רקטת הקאסם, ממשיך לשמש מוקד עלייה לרגל עבור גורמים התומכים בטרור.
"רבים במדינת ישראל כלל לא יודעים שהרוצח ההמוני הזה קבור כאן, בלב הארץ", אמר ח"כ קרויזר במקום. "עז א-דין אל-קסאם אחראי לרצח יהודים רבים, והעובדה שקברו הפך למעין אתר קדוש עבור מחבלים ותומכי טרור היא בלתי נסבלת. זהו כתם על אדמתנו ועל כבודנו הלאומי".
\'\'יש מקום לבחון חקיקה להסרתו\'\'. יצחק קרויזר (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
אל-קסאם נהרג בשנת 1935 על ידי כוחות בריטיים במצוד שערכו אחריו. למרות השנים שחלפו, טען ח"כ קרויזר, קברו הפך לאתר ביקור עבור לאומנים קיצוניים ופעילים פלסטינים. "הגיע הזמן שמדינת ישראל תפעל להסרת הקבר הזה מאדמותינו. אין שום סיבה שאתר הנצחה לרוצח יתקיים בתוך גבולות המדינה", אמר קרויזר.
לדבריו, יש מקום לבחון יוזמת חקיקה שתאפשר את סילוק קבריהם של מחוללי טרור שהפכו לסמל ולעידוד לפעילות טרוריסטית. "אנחנו חייבים להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו. קברו של אל-קסאם יכול לשמש קלף מיקוח חשוב במאבק שלנו נגד ארגוני הטרור, ויש לשקול זאת כחלק ממדיניות הביטחון של ישראל".
יושב ראש מפלגת כחול לבן, בני גנץ פתח את ישיבת סיעתו השבועית ואמר: "אחרי כמעט שנתיים של מלחמה זה ברור". המשיך ואמר: "נידרש להילחם בעזה עוד שנים רבות וזה היה ברור מהיום בראשון של המלחמה".
"הממשלה הזו כשלה בהחלפת שלטון חמאס בגלל פחדנות פוליטית ואסור שהיא תכשיל שוב את עסקת החטופים", תקף את הממשלה. "ראש הממשלה – אל תפחד שוב יהיה לך גיבוי מהעם וגיבוי פוליטי להשבת כל החטופים".
גנץ נשאל על האם יצביע בהדחה של חבר הכנסת איימן עודה, וכך השיב: "הדברים שאיימן עודה אמר חמורים מאוד התהליך הוא תהליך מורכב הייעוץ המשפטי אמר שיש פגמים כל אחד יעשה מה שהוא חושב לנכון יהיה חופש הצבעה".
לפי גורמים בכירים במפלגות החרדיות רבני "יהדות התורה" כבר קיבלו החלטה עקרונית להציב דד ליין להגשת החוק. ב"יהדות התורה" משמיעים איום ברור: אם עד הערב, סביב השעה 17:00–18:00, לא תונח הצעת החוק על שולחן ועדת החוץ והביטחון – המשמעות עלולה להיות פיצוץ קואליציוני ממשי כאשר משמעותו התפטרותם של שרים, סגני שרים וראשי ועדות בכנסת מטעם "יהדות התורה".
בתוך כך הודיע בית הרב לנדו כי "עם תום צום י"ז בתמוז, המועד האחרון שניתן לממשלה לעמוד בהתחייבויותיה, כתב אמש מרן מנהיג הדור הגר"ד לנדו בכתב ידו הוראה לחברי הכנסת של דגל התורה לפרוש היום מהממשלה. למכתבו זה הצטרף מרן הגרמ"ה הירש".
בתיאום בין גדולי ישראל, הוחלט להמתין מספר שעות נוספות הערב לפני פרסום הדברים, כדי לתת עוד סיכוי אחרון להסדר, מתוך הבנה שיהדות התורה אינה חפצה מלכתחילה בפירוק הממשלה, אלא שחוסר העמידה בסיכומים לא משאיר בפניה אפשרות נוספת.
במפלגה מדגישים כי לא מדובר בעוד איום פוליטי שגרתי, אלא בהחלטה מגובשת של מועצת גדולי התורה. על פי גורמים ב"יהדות התורה", מדובר באיום חסר תקדים שכולל גם את שורת שרי אגודת ישראל, שכבר הצהירו שיתייצבו מאחורי המהלך, במידה והחוק לא יוגש באופן מיידי. לעומת זאת ובניגוד מחלק מהתדרוכים, במפלגת ש"ס עדיין נרשמת התלבטות, ויו"ר המפלגה אריה דרעי לא התחייב בשלב זה להליכה משותפת עם "יהדות התורה".
ברקע למתיחות, אמש נרשמה פגישה חשובה בין יו"ר ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין (ליכוד), לראש הממשלה בנימין נתניהו. בפגישה הבהיר אדלשטיין לנתניהו כי הצעת החוק לגיוס חרדים תובא לדיון ותופץ לחברי ועדת החוץ והביטחון עוד השבוע. עם זאת, לוח הזמנים הצפוף וספקות באשר למחויבות הממשלה לקדם את החוק כבר היום – מותירים את הסוגיה פתוחה ומדרדרים את המשבר לשיאו.
גורמים בקואליציה מנסים בינתיים להרגיע את הרוחות, אך החרדים משדרים מסר ברור: השעות הקרובות יכריעו אם הממשלה שבראשה עומד נתניהו תשרוד את המשבר – או תעמוד בפני קריסה מיידית.
יולי אדלשטיין (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
בתוך כך לדרמה הצטרפה אמש הנחיה ברורה מהרב משההלל הירש, מבכירי הרבנים החרדים ומראשי ישיבת סלבודקה, שהורה לחברי הכנסת של "דגל התורה" לפרוש מהממשלה בתוך 48 שעות, אם לא יונח נוסח מוסכם של חוק הגיוס על שולחנה של ועדת חוץ וביטחון. את ההנחיה מסר הרב הירש בישיבה מיוחדת שנערכה בביתו בבני ברק, בהשתתפות חברי הכנסת של המפלגה וראשי הסיעה.
משה הלל הירש (צילום: פלאש 90)
חברי כנסת ב'"דגל התורה" ביקשו בימים האחרונים להחתים גם את ש״ס על הצעת חוק לפיזור הכנסת, בניסיון להבטיח רוב של 61 אצבעות לפיזור הכנסת, מה שאולי יאפשר את העלאת החוק לפני תום הפגרה. עם זאת, בש״ס הבהירו כי לא יסכימו לשתף פעולה עם הסיעות הערביות לצורך כך, ומכיוון שלשם השגת 61 חתימות חברי הכנסת הערבים חתומים גם הם – בש"ס לא יחתמו על המסמך.
למרות זאת, גם בש״ס מאותתים כי הם לא מחויבים להישאר בקואליציה בכל תנאי. גורמים במפלגה אומרים כי אם לא תירשם התקדמות ממשית בחוק עוד לפני תום המושב בשבוע הבא, ש״ס עשויה גם היא להודיע על עזיבה.
אריה דרעי (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
גורם בכיר בש״ס אמר: ״אנחנו מחויבים לשמור על עולם התורה. אם נראה שמרמים אותנו או מושכים זמן – גם אנחנו לא נשב בממשלה כזו״.
בליכוד מעריכים כי הקואליציה תשרוד את הפגרה, ולאחריה יוחלט האם לפזר את הכנסת. ייתכן ויוגש נוסח של חוק הגיוס כדי למשוך את החרדים עוד קצת – אך נראה כי כך או אחרת, הבחירות יתקיימו רק בשנת 2026, כאשר הכיוון הוא דווקא לדחות את הבחירות לחודש מרץ 26', בין חג פורים לחג פסח.