בית משפט באינדונזיה גזר שנתיים ועשרה חודשי מאסר על רטו תליסה (Ratu Thalisa), משפיענית טיקטוק טרנסג'נדרית מוסלמית בת 29, עם יותר מ-442,000 עוקבים ברשתות החברתיות, המוכרת גם בכינוי רטו אנטוק.

במהלך שידור חי ב-2 באוקטובר 2024, לאחר שצופה הציע לה לגזור את השערות כדי להיראות יותר כגבר, החזיקה תליסה תמונה של ישו ואמרה: "אינך צריך להיראות כמו אישה. עליך לגזור את השערות כך שתיראה כמו אביו". כמה ימים לאחר מכן, ב-8 באוקטובר, נעצרה.

חמש קבוצות נוצריות הגישו תלונות במשטרה, וההליך המשפטי הסתיים בהרשעתה בהפצת שנאה תחת חוק המידע והעסקאות האלקטרוניות (EIT). מדובר בחוק אינדונזי שמטרתו המקורית הייתה להגן על זכויות אנשים במרחב המקוון, אך למעשה הפך לכלי משמעותי להגבלת חופש הביטוי. 

בית המשפט במדן, סומטרה, קבע כי הערותיה עלולות להפריע ל"סדר הציבורי" ו"הרמוניה דתית" בחברה. נוסף על גזר המאסר, נדרשה תליסה לשלם קנס בסך 6,200 דולרים אמריקאיים.

בין 2019 ל-2024, לפחות 560 אנשים הואשמו בהפרת חוק EIT, מתוכם 421 הורשעו. רוב המקרים נגעו להשמצות כלפי האסלאם, אך מקרה תליסה, שבו מוסלמית מואשמת בהסתה נגד נצרות, הוא נדיר יותר.

אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, מציגה תמונה דתית מורכבת. מתוך כ-273 מיליון תושבים, 231 מיליון (כ-93% מהאוכלוסייה הבוגרת) מזוהים כמוסלמים. על אף זאת, המדינה מכירה רשמית בשש דתות: אסלאם, נצרות פרוטסטנטית, נצרות קתולית, הינדואיזם, בודהיזם ודת קונפוציוס.

מקרים נוספים ממחישים את המגמה הדכאנית של אכיפת חוקי חילול קודש. בספטמבר 2023, לינה לוטפיאוותי, משפיענית מוסלמית, נדונה לשנתיים מאסר לאחר שפרסמה סרטון טיקטוק שבו אמרה ביטוי אסלאמי לפני אכילת חזיר. ב-2024, מפרסם טיקטוק אחר נעצר לאחר שפרסם חידון ושאל ילדים איזה סוג של חיות יכולות לקרוא את הקוראן.

מקרה בולט אחר היה זה של באסוקי טשאהאג'ה פורנמה (Basuki Tjahaja Purnama), מדינאי יוצא סין שהיה מושל ג'קרטה, בירת אינדונזיה. כנוצרי לא מוסלמי שנבחר לנהל עיר בעלת רוב מוסלמי, הוא הועמד לדין ב-2017 לאחר שהזכיר פסוק מהקוראן באופן שנתפס על ידי מוסלמים קיצוניים כמעליב את הדת. למרות שביקש סליחה פומבית, הורשע בחילול קודש ונכלא לשנתיים, בפרשה שנחשבת לאחד המקרים הבולטים ביותר של רדיפה דתית באינדונזיה.

ארגון אמנסטי אינטרנשיונל יצא בביקורת חריפה על פסק הדין. יוסמן חמיד, מנהל הארגון באינדונזיה, הגדיר זאת כ"התקפה מזעזעת על חופש הביטוי" וטען כי מעשה הדיבור של תליסה אינו מגיע לרף של הסתה לאלימות. הארגון קרא לביטול ההרשעה ולשחרורה המיידי של תליסה, תוך ביקורת על השימוש השרירותי בחוק EIT להגבלת חופש הביטוי.

המגמה החברתית באינדונזיה מצביעה על החמרה בשמרנות דתית. המדיה החברתית הפכה זירה מרכזית לעימותים דתיים, כאשר פלטפורמות כמו טיקטוק הפכו לבמה שבה מתנהלים וויכוחים ומאבקים דתיים.

התובעים, שביקשו תחילה עונש של יותר מארבע שנים, הגישו ערעור על פסק הדין. תליסה קיבלה שבעה ימים להגיש ערעור מטעמה.