בעקבות השינויים הביטחוניים באזור הדרום והאיומים הביטחוניים המתגברים, ראש המועצה המקומית מיתר, שמעון פרץ, מתאר את הצעדים שננקטים ביישוב לשיפור תחושת הביטחון. בראיון ל”מעריב” מפרט פרץ את הפעולות שנעשו בשטח, את תוכניותיו להמשך, וגם את עמדתו ביחס לשדה התעופה החדש בנגב.

מה כוללת תוכנית הביטחון הנוכחית במיתר? אילו צעדים ננקטו עד כה בשטח?
פרץ: “מאז כניסתי לתפקיד, נושא הביטחון עבר שינויים רבים. קב”ט היישוב אלעד אמויאל החליף את ארנון שקמה, יחידת האבטחה העצמאית שלנו עברה שדרוג משמעותי בדגש על חידוש רכבי הביטחון, השלמנו את התקן בגיוס מאבטחים בני מקום, יוצאי יחידות קרביות ששומרים על הבית.

במיתר ובכרמית פועלות כיתות כוננות שנחשבות מהטובות בארץ, הקמנו ואנו מפעילים תחנת שיטור קהילתית, השלמנו הכשרה למתנדבי המשמר האזרחי ואנו בשלבי גיוס לקורס נוסף, התחלנו בהפעלת סיירת הורים. חלק ממעטפת האבטחה ביישוב כוללת גם סיורים של מג”ב ומשטרת ישראל ואנו בקשר ישיר עם מפקד תחנת העיירות ומרחב דרום במשטרה. יחידת האבטחה שלנו צוידה במדים טקטיים ואנו בדרך לרכישת אקדחים חדשים ונשקים ארוכים.

בימים אלו אנחנו בשלבי סיום של יישום תוכנית לחיזוק מרכיבי הביטחון היישוביים, שכוללת: התקנת שערים חדשים, הצבת עמדות שמירה ממוגנות ירי, תאורה היקפית ואמצעים טכנולוגיים נוספים. בסך הכול הוקצה לתוכנית תקציב כולל של כ־7.65 מיליון ש”ח. בנוסף, אנו בעיצומו של הקמת מוקד ביטחון מתקדם – מוקד רואה – בעלות של כ־600,000 ש”ח. המוקד יאפשר תצפית בזמן אמת על כלל היישוב, ניהול ושליטה משופרים של כוחות הביטחון והכוננות המקומיים”.

מהם החששות המרכזיים של תושבי מיתר בהיבט הביטחוני? עד כמה הקרבה לגדר ולעוטף יו”ש משפיעה על תחושת הביטחון?
פרץ: “מטבע הדברים הקרבה לגדר היא חלק מהחלוציות וההתיישבות בנגב שתושבי מיתר מקיימים הלכה למעשה מידי יום, ההתקדמות המשמעותית במרכיבי הביטחון מהווה קפיצת מדרגה משמעותית ומספקת מענה לתחושת הביטחון של התושבים שלנו.

אחד הנושאים שמעסיק את כולנו הוא נושא הירי הבלתי פוסק לעיתים גם בשעות היום. בשנה האחרונה עלינו מדרגה בטיפול המשטרה בנושא ואנו עדים לתפיסות נשק רבות והתערבות בכל אירוע. בעניין הזה אנו מעלים את הנושא לסדר היום בכל מקום אפשרי בדגש על מאמץ לקדם החלטות ממשלה וליישם את ההחלטות לאיסוף נשק בלתי חוקי והתמודדות עם הפשיעה”.

האם תוכל לפרט על מקרים או איומים שהתגלו או סוכלו לאחרונה, שהובילו להחלטה על חיזוק המערך הביטחוני?
פרץ: “המציאות הביטחונית בישראל מורכבת, והדרום בפרט מתמודד עם אתגרים ייחודיים. לא תמיד ניתן לפרט על אירועים מסוימים, אך ברור לנו שחיזוק הביטחון ביישוב הוא צו השעה. כאיש ציבור אני שם את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות”.

איך מתבצעת העבודה מול משרד ביטחון הפנים והשר איתמר בן גביר? האם יש שיתוף פעולה הדוק או שאתם נאלצים להילחם לבד?
פרץ: “הקשר עם השר איתמר בן גביר הוא הדוק וטוב. השר היה הראשון שהגיע לביקור במיתר אחרי אירועים ביטחוניים והביע תמיכה ברורה בחיזוק המענה הביטחוני. הוא גם תקצב את הנושא באופן ישיר. יש שיח רציף והבנה עמוקה מצד המשרד לחשיבות של שמירה על ביטחון התושבים במיתר”.

מה היעדים הבאים מבחינתך בתחום הביטחון? האם מדובר רק בהרחבת מערך השומרים והמצלמות או גם באמצעים טכנולוגיים נוספים?
פרץ: “אנחנו בתהליך הקמה של מוקד רואה – מרכז שליטה חכם שיציג בזמן אמת את הנעשה בשטח, יאפשר תיאום בין כוחות הביטחון, כיתות הכוננות והמוקד, וישפר את זמן התגובה לאירועים. היעד הבא שלנו הוא להפוך את הביטחון ביישוב למערכת מבוססת טכנולוגיה ותגובה מיידית – מהמתקדמות בארץ. זאת בנוסף להשקעה מתמדת ביחידת האבטחה שלנו שכבר עכשיו היא דוגמה ומופת ליחידה שבקלות ניתן להגדיר אותה כיחידת עילית”.

האם יש תוכניות להקמת מוצב צבאי, תחנת משטרה קבועה או נוכחות של מג”ב באזור היישוב?
פרץ: “לפני זמן קצר פתחנו נקודת שיטור מועצתית חדשה עם שוטר קהילתי קבוע. זהו צעד חשוב בדרך להגברת הנוכחות המשטרתית והתגובה המהירה, ואנחנו נמשיך לפעול להרחבת המענה גם מצד כוחות מג”ב והמשטרה הלאומית. אנו נמצאים בשלב מתקדם של הקמת מרכז מסחרי חדש בכרמית ואנו בוחנים הקצאת שטח / משרדים במרכז למסגרת ביטחונית שתשהה במתחם באופן קבוע”.

כראש מועצה בצפון הנגב, מה דעתך על ההחלטה לשנות את מיקום שדה התעופה מהשדה בנבטים לאזור רהט?
פרץ: “קידום הקמת שדה תעופה בנגב הינה משימה לאומית בעלת חשיבות עליונה. הקמת שדה תעופה בנבטים זכתה לגיבוי של שרת התחבורה וגורמים רבים אחרים מתוך הבנת חשיבותו לאזור זה. ההצעה להעביר את שדה התעופה לרהט הינה חדשה ואנו לומדים את הנושא”.

מה המסר שלך למקבלי ההחלטות בנוגע לחלוקת המשאבים והתכנון האסטרטגי של הנגב?
פרץ: “בהתאם לחזונו של בן גוריון בנגב ייבחן העם. כמו אז כך עתה, מדינת ישראל ניצבת באחת התקופות המאתגרות. זו התקופה והזמן להשקיע בפיתוח הנגב ולהפוך אותו לחבל ארץ מרכזי במדינת ישראל, להמשיך ולהגדיל את ההתיישבות בנגב תוך מתן תמריצים, פיתוח וקידום תשתיות לאיכות חיים גבוהה. במקביל יש להמשיך ולקדם את פיתוח התיירות והתעשייה ולקדם תעסוקה איכותית ומתקדמת לתושבי הנגב שהבסיס שלה הוא מערכת חינוך איתנה, מערכת בריאות שחייבת לגדול על מנת לספק מענה אמיתי לצרכים הגדלים והרבה אמונה באחריות של כולנו לעשות היום למען העתיד”.

4,000 ימים סגן הדר גולדין ז"ל נמצא בשבי חמאס ברצועת עזה. איילת גולדין קאופמן, אחותו של סגן הדר גולדין ז"ל, ביקרה ב-103FM את היעדר המחויבות והמוכנות הפוליטית והחברתית במדינת ישראל להחזיר את החטופים בחזרה הביתה, לשיטתה, על רקע הדיווחים על עסקת חטופים חלקית.

"הסיפור הזה של עסקה ושל סלאמי ומי כן ומי לא, אלה ימים חשוכים, של סלקציות, של רשימות שינדלר, זה מה שקופץ בראש. אני מרגישה שאלה ימים חשוכים שסבא וסבתא שלי ברחו מהם והקימו מדינה. זה חורבן מטורף שאנחנו משתמשים באותם מושגים שרצו להשמיד אותנו ואנחנו בתוך המדינה שלנו. זה כאילו לתפוס את הראש ולהגיד 'ככה נראה חורבן'", טענה בכאב ותהתה: "למה לא לכרוך את הסכמי אברהם בהשבת חטופים? זה באמת בלתי אפשרי? הרי השגנו כל כך הרבה. זה מבחינתי פשע כנגד החברה הישראלית".

"מבחינתי, החטופים הם החברה הישראלית, זאת אומרת, זו המראה שלנו כחברה ישראלית, כחברה שמפקירה את הבנים שלה ואת הבנות שלה שנחטפו. זה חוצה גבולות וגזרות, אלה אנשים שיצאו לרקוד, ילדים ומבוגרים שנחטפו מהבית, חיילים וחברי כיתות כוננות שרצו אל האש להגן, זו החברה הישראלית. כל מי שמנסה באיזשהו אופן להציג איזה מצג של 'יש חברה ישראלית ויש חטופים', אז זה לא. זו התמונה שלנו כחברה ישראלית, אנחנו היום חברה מפקירה", אמרה.

המשיכה וסיפרה: "בעשור האחרון אנחנו היינו מול הדר ואמרנו שמי שמפקיר את המתים, יפקיר את הפצועים ואת החיים, והכול התרחש לנגד עינינו, ואמרנו שהמדינה צריכה להיות עוצמתית והיא לא צריכה להיות מנוהלת על ידי אינטרסים ולשמור את השקט, וישבנו מול ראש הממשלה והוא הבטיח לנו השכם וערב שהוא אחראי והוא מחזיר, ושלא תהיה שום הסדרה ושום דבר, ונתן לנו את זה בכתובים, ועדיין הכול קורה".

"ברגע שהמדינה לא מתייחסת לסיטואציה ההיסטורית שהגענו אליה, שבה בכל הגזרות אנחנו מנצחים, נכון? אז בואו נאחד את הגזרות, הגענו לראש הנחש, בואו סוף סוף נעשה מהלך היסטורי, ננצל את הסיטואציה ההיסטורית, נאחד את הגזרות ונדרוש את החטופים. אי אפשר להחזיר חטופים? אי אפשר?", אמרה.