בשבועות האחרונים סערו הרשתות החברתיות בעקבות גילוי מפתיע: תנובה הודתה כי ניתן לצרוך את הקוטג' שלה גם לאחר תאריך פג התוקף שמופיע על גביו – כל עוד המוצר נשמר בקירור ואינו מראה סימני קלקול. בעקבות כך, תביעה ייצוגית דרשה מהחברה לשנות את הכיתוב על האריזה מ"בתוקף עד" ל"מומלץ לשימוש לפני". הדיון הזה עורר שאלות רבות גם לגבי מוצרי חלב נוספים, ובראשם אחד המוצרים הפופולריים ביותר כיום בישראל – מעדן החלבון פרו של תנובה.
מדובר במעדן חלב שמכיל בין 20 ל־25 גרם חלבון לגביע אחד בנפח של 200 גרם. החלבון שבו הוא לרוב קזאין, ולעיתים גם תוספת של חלבון מי גבינה (Whey), מה שהופך אותו למקור חלבון איכותי, בעל זמינות ביולוגית גבוהה. המעדן אינו מכיל תוספת סוכר, לעיתים מופחת לקטוז, ומיועד בעיקר לאנשים שמתאמנים או שזקוקים לצריכת חלבון מוגברת, כמו בני הגיל השלישי או אנשים לאחר ניתוחים.
יוגורט (צילום: אינג'אימג')
המעדן הפך בשנים האחרונות לפופולרי מאוד בזכות השילוב בין נוחות צריכה, טעם, והרכב תזונתי עשיר. מתאמנים רבים צורכים אותו כחלק מתפריט מאוזן, בהתאם להמלצות התזונה שממליצות על 1 עד 1.5 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף ביום, ואף יותר אצל ספורטאים מקצועיים. חלבון חיוני לבניית שריר, שמירה על מסת גוף רזה, תיקון רקמות לאחר פעילות גופנית והפחתת תחושת רעב.
המעדן עובר תהליך דומה למעדני חלב אחרים – שילוב של חלב מפוסטר, תוספת של חלבון מרוכז (קזאין או מי גבינה), חומרים מייצבים, ממתיקים מלאכותיים או טבעיים, ולעיתים גם תוספי טעם כמו וניל או פירות. לאחר הערבוב, המוצר עובר פסטור נוסף ואריזה סטרילית שמאפשרת לו להחזיק כמה שבועות בקירור.
הכיתוב "בתוקף עד" שנמצא על גבי אריזות פרו, כמו על מוצרי חלב רבים, נחשב בישראל כתאריך אחרון לשימוש. עם זאת, לפי תקנות משרד הבריאות ומסמכי רגולציה באירופה ובארה"ב (כולל EFSA ו־FDA), מוצרים חלביים כולים להישאר ראויים לצריכה גם מספר ימים לאחר התאריך אם נשמרו כראוי בקירור ולא נפתחו.
באופן כללי, ההנחיות המקובלות הן: מוצר שלא נפתח ונשמר בקירור – ניתן לצרוך עד 5 ימים לאחר תאריך התפוגה, תוך בדיקה של מרקם, ריח וטעם. ולגבי מוצר שנפתח – מומלץ לצרוך תוך 24-48 שעות גם אם טרם פג תוקפו.
כיצד תדעו שהמוצר התקלקל? אם הופיעו במעדן אחד או יותר מהסימנים הבאים – יש לזרוק אותו: ריח חמוץ או מוזר, שינוי בצבע או הופעת כתמים (למשל ירוק או שחור), מרקם גבשושי או מימי במיוחד וטעם חריג או מר. היעדר סימנים כאלו אינו מבטיח שהמוצר בטוח, אך אם המוצר נראה וריחו תקין, הסבירות שהוא מזוהם נמוכה.
במרבית המקרים, צריכת מעדן חלב מקולקל עלולה לגרום לתסמינים קלים של קלקול קיבה – כמו כאבי בטן, בחילה או שלשול. במקרים נדירים, עלול להתפתח זיהום חיידקי מסוכן, במיוחד אם מדובר בליסטריה, סלמונלה או קוליפורמים. קבוצות סיכון כוללות ילדים, נשים בהריון, קשישים וחולים מדוכאי חיסון. אם מופיעים תסמינים כמו חום גבוה, הקאות מרובות, שלשולים דמיים או בלבול, יש לפנות מיידית לטיפול רפואי.
התביעה הייצוגית שהוגשה לאחרונה דורשת מתנובה לשנות את הכיתוב על מוצריה מ"בתוקף עד" ל"מומלץ לשימוש לפני", כפי שנעשה במדינות רבות בעולם. הכיתוב "בתוקף עד" יוצר רושם שמדובר באזהרה בריאותית חמורה, בעוד שמדובר לעיתים רק באזהרה איכותית – כלומר, שהמוצר עשוי לא להיות בשיא טריותו, אך עדיין בטוח לצריכה.
לסיכום, ככלל אצבע, ניתן לצרוך את מעדן הפרו עד 5 ימים לאחר התאריך, כל עוד הוא נשמר סגור בקירור ולא מראה סימני קלקול. עם זאת, מומלץ לנקוט בזהירות, לבדוק את המראה, הריח והטעם – ולהעדיף לא להסתכן, במיוחד אצל ילדים או נשים בהריון.
חיים במלון אולי נשמעים כמו פינוק. אבל לעשרות אלפי אזרחים שפונו מבתיהם באוקטובר 2023 – זו לא הייתה חופשה, אלא שגרה כפויה, רוויית לחץ, חוסר ודאות וחוסר שליטה. מתברר שלרבים מהם זה גם היה טריגר להתדרדרות בריאותית חדה, שעלולה לגבות מחיר כבד בשנים הקרובות.
ממצאים של מחקר חדש בהובלת אגף התזונה של משרד הבריאות פורסמו לאחרונה ב"International Journal of Public Health", כתב עת מדעי בינלאומי לבריאות הציבור, שמדורג כאחד המרכזיים בתחומו.
המלון: לא בדיוק חופשה במחקר נבחנה לראשונה השפעת הפינוי על הרגלי חיים מקדמי בריאות של האזרחים. מדובר באחד המחקרים הראשונים מסוגו בעולם המתמקד באוכלוסייה מפונה במדינה מערבית, שמצאה עצמה רחוקה מהבית, ממטבח מוכר, מהשגרה התזונתית ומהמסגרת הגופנית – ולא מרצון.
אישה בחופשה יושבת במסעדה (צילום: שאטרסטוק)
בקרב המפונים נעשתה הפרדה בין שלוש קבוצות שהשתתפו במחקר: מפונים השוהים בבתי מלון, מפונים השוהים בדירות שכורות או אצל משפחה, ואזרחים שלא פונו כלל. המחקר מבוסס על שני סקרים רחבי היקף שנערכו במהלך החודשים הראשונים של הלחימה, ושוב שמונה עד תשעה חודשים לאחר מכן. עד כה היינו יכולים רק לשער את היקף הפגיעה הבריאותית בקרב המפונים – כעת, לראשונה, יש נתונים שמאפשרים לכמת את הנזק ולהתחיל להבין את ממדיו.
הנתונים מדברים בעד עצמם: כ־42% דיווחו על ירידה משמעותית באיכות התזונה, 43.5% הפסיקו כמעט לגמרי לעסוק בפעילות גופנית סדירה, כ־40% מהמשיבים העידו על עלייה במשקל, ו־10% מהם ציינו שהעלייה הייתה משמעותית. אפילו שיעור המעשנים עלה – 3.9% מהנשאלים שלא עישנו בעבר, החלו לעשן במהלך תקופת הפינוי, ורבים מהמעשנים הוותיקים הגדילו את כמויות הסיגריות שצרכו. גם צריכת האלכוהול עלתה אצל חלק מהמפונים, במיוחד בקרב אלה שפונו למלונות – ממצא נוסף שמשקף התמודדות עם מצוקה רגשית וחוסר ודאות. החוקרים מזהירים כי שינויים אלה – בתזונה, בפעילות הגופנית, בעישון ובצריכת אלכוהול – עלולים להוביל להשלכות בריאותיות ארוכות טווח ולהחמיר את הסיכון למחלות כרוניות, במיוחד בקרב אנשים עם מחלות רקע. המלחמה אולי מתנהלת בגבולות – אבל ההשלכות שלה חדרו אל הגוף.
בקבוצת שוכני המלונות נמצאה הפגיעה הבריאותית המשמעותית ביותר: שיעור העלייה במשקל היה גבוה פי שבעה לעומת קבוצת המפונים לדירות. גם צריכת מזונות מזיקים – מזון מהיר, משקאות ממותקים, בשר מעובד – הייתה גבוהה בהרבה. לעומת זאת, צריכת קטניות, ירקות טריים ודגנים מלאים ירדה דרמטית.
רחוקים מהמטבח – רחוקים מהאיזון למה דווקא המלונות? היינו מצפים כי הארוחות המסודרות דווקא יסייעו בתכנון נכון של הארוחה ואולי אפילו ימנעו נשנושים בין הארוחות, אבל כאן מתגלה אחת התובנות החשובות במחקר: היעדר שליטה. כשאתה מתארח במלון לאורך זמן – הארוחות מוכתבות, הזמינות למטבח פרטי איננה, אין גמישות בזמני האכילה, אין אחסון קל ונוח למזון בריא, ואין יכולת לתכנן תפריט אישי או להתאים תזונה למצב בריאותי. עבור רבים, זה גם אומר זמינות גבוהה יותר לפיתויים כמו מגוון קינוחים ומזון מוכן עתיר קלוריות.
במקביל, מי ששהה בדירות – גם אם לא בדירתו הקבועה – שמר על חלק מהשגרה: הוא תכנן קניות, בישל לעצמו, שלט בכמות ובאיכות המזון שנכנס הביתה. אומנם לא הכול ורוד – גם בדירות נרשמה עלייה במשקל וירידה בפעילות הגופנית – אבל בעוצמה מתונה יותר.
ילדים כשומרי סף של הרגלים טובים עוד תובנה מעניינת שעולה מהמחקר: החיים עם ילדים קטנים מגינים מפני ההידרדרות הבריאותית. ייתכן שהשגרה סביב ילדים – ארוחות משפחתיות, דאגה לתזונה מאוזנת, שמירה על שעת שינה ויציאה מהבית – תורמת ליציבות גם במצבים קשים. החוקרים גם מצאו שמי שניהל אורח חיים בריא עוד לפני המלחמה – הצליח לשמר יותר ממנו גם לאחר הפינוי.
אבל לא מדובר רק בהרגלים. מדובר בבריאות ממש. כ־18% מהמשתתפים במחקר סובלים ממחלות כרוניות – סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב – מצבים שמחייבים הקפדה על תזונה ומשקל. עבורם, ההשפעות של עלייה במשקל או צריכת מזון מזיק הן לא קוסמטיות, אלא סכנת חיים ממשית. במקרים אלה, כל קילוגרם שנוסף עלול להוביל לסיבוכים רפואיים של ממש.
לא רק גג – תזונה היא מענה חירום משרד הבריאות, חשוב לציין, לא עמד מנגד. לאורך תקופת הפינוי הגיעו דיאטניות למלונות, הותאמו תפריטים במקומות מסוימים, חולקו חומרי הסברה ונערכו קמפיינים לעידוד תזונה בריאה גם בתקופת חירום. אבל המחקר מבהיר – זה לא מספיק. ההתערבות צריכה להיות עמוקה, מותאמת אישית, ובעיקר – להתחיל מוקדם.
וזה מסר שיש לו השלכות רחבות. ישראל נמצאת במציאות ביטחונית רגישה, ולא מן הנמנע שיתקיימו בעתיד גלי פינוי נוספים. תכנון מראש של מדיניות תזונתית ובריאותית לאוכלוסיות מפונות הוא לא פריבילגיה – הוא הכרח. כשמפנים אוכלוסייה, אי אפשר לדאוג רק לגג מעל הראש. יש לדאוג גם למה שנכנס לצלחת, לאפשרות לפעילות גופנית, ולכלים שיעזרו לשמור על שגרה בריאה. לצד זאת, גם האחריות האישית לא נעלמת. יש מקום לחינוך תזונתי, להעלאת מודעות, ולאסטרטגיות התמודדות אישיות גם עבור אנשים שאינם רגילים לבשל, גם כשהמטבח לא נגיש, גם כאשר הסביבה מלחיצה.
המחקר אומנם נערך בטווח של חודשים, אבל השלכותיו ארוכות טווח. עודף משקל, ירידה בפעילות גופנית, עלייה בצריכת מזון אולטרה־מעובד – כל אלה מצטברים עם הזמן לסיכון ממשי למחלות כרוניות. יש סיכוי, אומרים החוקרים, שאנשים שלא עלו במשקל עדיין – יעלו בעתיד אם לא תשתנה המגמה. חשוב לציין כי מדובר בסקר המבוסס על דיווח עצמי, ולא במדידות רפואיות אובייקטיביות. נוסף לכך, ייתכן שמי שהשתתפו בסקר הם בעלי מודעות גבוהה יותר לבריאות, מה שעלול להגביל את היכולת להכליל את הממצאים לכלל האוכלוסייה. מדובר במגבלות שהחוקרים עצמם ציינו, אך הם מדגישים שהמגמות שעלו מהסקר עקביות וחזקות, ויש להן חשיבות ציבורית ברורה.
לסיכום, תוצאות המחקר הן קריאת השכמה למקבלי ההחלטות, למערכות הבריאות – וגם לנו כציבור. הבריאות שלנו לא מסתיימת בקו החזית, היא מתחילה בצלחת ובנעלי ספורט. גם בעיתות מלחמה – אולי דווקא אז – צריך לשמור עליה.
ההתלהבות מ-Morpheus8 לא נעצרה בקהל הרחב. גם מגזיני היופי והאסתטיקה המובילים בעולם מיהרו להכתיר את המכשיר בשלל סופרלטיבים:
מגזין "קוסמופוליטן" הגדיר אותו כ"הטיפול שכל סלבריטי מנסה ממש עכשיו" והדגיש: "אם את רוצה להפוך את סימני ההזדקנות ולהעניק לעורך מראה מורם ורענן יותר, Morpheus8 בהחלט שווה את זה".
לורן בלסמו, עורכת היופי ב"קוסמופוליטן", שיתפה את חווייתה האישית עם המכשיר: "ההשפעה הגדולה ביותר של Morpheus8 עבורי הייתה תחושת מיצוק כללית בעור ופחות קמטים עדינים. למרות שלא עשיתי בוטוקס למעלה משישה חודשים, אזור המצח והעיניים שלי עדיין נראה וחש חלק, ואת זה אני מייחסת לטיפול ה-Morpheus8".
מגזין "ניו ביוטי" (NewBeauty) העניק לו את הפרס היוקרתי לטיפול המיקרונידלינג הטוב ביותר לגוף. כך תיארה טטיאנה בידו, מנהלת התוכן בערוץ האסתטיקה של המגזין, החוויה האישית שלה: "התנסיתי ב-Morpheus8 לטיפול במרקם לא אחיד בירכיים, וזהו טיפול הגוף היעיל ביותר שעברתי אי פעם. היות והטיפול מגיע לעומק הדרמיס, התוצאה מרשימה ומשמעותית. הירכיים החיצוניות שלי חלקות יותר והרגליים שלי נראות הרבה יותר טוב במכנסיים קצרים".
היבט משמעותי נוסף שזוכה לשבחים הוא הבטיחות של הטיפול. בניגוד לטכנולוגיות אחרות שעלולות לגרום להיפו-פיגמנטציה או היפר-פיגמנטציה בגווני עור כהים יותר, Morpheus8 מתאים למגוון רחב של טיפוסי עור וגוונים, מה שהופך אותו לנגיש יותר לאוכלוסייה מגוונת.
נוסע כבן 71 לקה הבוקר בליבו בדיוטי פרי שבטרמינל 3 בנתב"ג, רגע לפני שעלה לטיסה. הנוסע התמוטט ומאבטח שהיה בסמוך לאירוע החל מיידית בעיסויים תוך שהוא עושה שימוש באחד הדפיברילטורים הפזורים ברחבי השדה.
בתוך מספר דקות הגיעו למקום פרמדיקים ממחלקת עזרה ראשונה של נתב"ג וכן אנשי הצלה מהכיבוי בנתב"ג, והמשיכו בפעולות ההחייאה. אליהם הצטרפו מיד גם שני רופאים, מקרב הנוסעים שהיו בדיוטי פרי. לאחר הטיפול הראשוני שקיבל, הנוסע התאושש וחזר להכרה. בעזרת אנשי מד"א שהגיעו למקום הנוסע פונה לבית חולים להמשך טיפול.