השאלות המדאיגות את יצרניות הרכב במערב הן על ההשלכות התעשייתיות-מדיניות של האיחוד הזה. פורד, ניסאן, הונדה, מאזדה ואחרות מעורבות במיזמים משותפים עם צ'נגן, כך למשל, זו צ'נגן שלמעשה מייצרת עבור מאזדה את ה-EZ6 החשמלית, היורשת של מאזדה 6 ובקרוב גם את הקרוסאובר החשמלי של היצרנית על בסיס הדיפאל S07. בנוסף היא שמשמשת קבלן משנה של הצבא הסיני בייצור עקיף. אבל דונגפנג לפחות מעורבת בייצור ישיר כלי רכב צבאיים כמו רכבי שטח ומשאיות – מה שעשוי ליצור בעיות לאישור השותפות שלהן עם החברה המאוחדת על ידי רגולטורים וממשלות.

בהקשר המקומי יותר מעלות השיחות האלו תהייה אחרת. כרגע, נמצאים זיכיונות הייבוא של שני המותגים האלו בידי שתי יבואניות – את דונגפנג מייבאת דלק מוטורס (יבואנית מאזדה, פורד, ב.מ.וו ומיני), לאחר שרכשה אותו ממטרו. את צ'אנגן מייבאת מכשירי תנועה, יבואנית סוזוקי. שתיהן לא זוכות בינתיים להצלחה גדולה: דונגפנג בוקס הקטנה והוזלה מסרה רק כ-600 יחידות מתחילת השנה, ודיפאל S07 פחות מ-250.

במידה ושתי היצרניות האלו יתאחדו, לא מן הנמנע שנראה את אחד הזיכיונות האלו נודד מיבואן אחד לשני. במידה וזה יקרה, זו לא תהייה נדידת מותג ראשונה בין מכשירי תנועה לדלק מוטורס או להיפך – ב-1999 עבר ייבוא פורד ממכשירי תנועה לדלק מוטורס. כמו שראינו גם במקרה של סטלנטיס ואופל, העברת זיכיון סקודה לאחר השלמת רכישת החברה על ידי פולקסווגן, מעבר זיכיון הייבוא של דייהו מטלקאר ל-UMI עם רכישת דייהו על ידי ג'נרל מוטורס ועוד.