צה"ל מפרסם היום מידע מודיעיני חדש שלפיו המשטר האיראני מתקרב לנקודת האל-חזור. על פי הפרסום, בחודשים האחרונים הצטברו ידיעות שמצביעות על שילוב בין ייצור של אלפי קילוגרם אורניום מועשר לבין תשתית מבוזרת ומבוטנת בתת-קרקע: שילוב שמאפשר לאיראן להעשיר אורניום לרמה צבאית ולהשיג נשק גרעיני תוך זמן קצר.

בצה"ל אומרים כי בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז פרוץ המלחמה, נרשמה התקדמות ממשית במאמצי איראן לייצר מכלולי נשק שיתאימו לפצצה גרעינית. לדבריהם, המשטר שואף להשיג נשק גרעיני כבר עשרות שנים, וסירב לעצור למרות ניסיונות דיפלומטיים חוזרים מצד הקהילה הבינלאומית.

הפסיכולוג הקליני ד”ר עפר גרוזברד – לשעבר יועץ בחטיבת המחקר באמ”ן ומחבר הספר “סופה של מדינת ישראל?!” – שוחח עם "מעריב", על הלחימה המתמשכת בעזה, על מגבלות הכוח של צה”ל, ועל האתגרים הפסיכולוגיים שמלווים את החברה וההנהגה בישראל.

״בעבר דיברנו על הצורך להכיר ולהבין את האויב, הפעם נדבר על הצורך להבין את עצמנו״, פותח גרוזברד. לדבריו, ״לא צריך להיות גאון כדי לכתוב שורות אלה, די בחשיבה פשוטה והגיונית: בשנה ושמונה חודשים האחרונים השגנו בעזה מה שהשגנו עם תקופות של גיוס מילואים נרחב. מה הסיכוי להשיג שינוי משמעותי במלחמה של שנה נוספת עם צבא עייף ושחוק עוד יותר? לא גדול״.

גרוזברד טוען כי המציאות העכשווית גרועה יותר ממה שנראה לציבור ככניעה. ״החמאסניקים יישארו במנהרות, החטופים ימותו אחד אחד ועוד ועוד חיילים ייהרגו. ואם היינו מגיעים להסכם ‘כניעה’ ונסיגה לפני שנה? שוב חמאס היה חוזר לשלטון בעזה, אבל היינו חוסכים בחיי חיילים וחטופים. זה מה שיקרה משום שבסופו של דבר אין לנו די כוחות לקיים ממשל צבאי לאורך זמן, ובטרור אנו נלחמים כבר כמאה שנים וחמאס הרי זה חינוך מגיל אפס של עשרות שנים״.

גרוזברד מסביר: ״לאזרח הפשוט קשה לקבל שצה”ל הגדול והיכול – לא יכול. קשה לו לקבל כניעה לחמאס, אבל מה שקורה עכשיו זה גרוע מכניעה. אובדן נפשות ללא הישגים משמעותיים בשנה האחרונה״.

״כפסיכולוג קליני אני אמון על הקשבה לרחשי ליבי המודחקים. אכן אני מודה שמאוד קשה לי לקבל שצה"ל לא יכול ויש מגבלות לכוחו. האמת היא שצה”ל לאורך שנים רבות לא יכל לעשות יותר ממה שהוא עשה: הוא לא יכול היה להיות ערני בשבעה באוקטובר וביום כיפור ולמנוע התעצמות אויבנו ולחסל את איראן גרעינית ואת הטרור ועוד. במצב הישרדותי מאוד קשה לקבל שלא יכולים״.

הוא מסמן את הליקוי העמוק של ההנהגה בישראל: ״הקושי הפסיכולוגי הכי גדול שלנו הוא לומר לעצמנו מה אנחנו לא יכולים לעשות. כל המנהיגים מצהירים מה הם יכולים לעשות. אני מציע אתגר למנהיגנו – לומר מה הם לא יכולים לעשות. אני אישית מאמין לאנשים שאומרים גם מה הם לא יכולים ולא רק מה הם יכולים. אחרת, הם שוגים בפנטזיה נעימה ומשלים את כולנו שהם מסוגלים להכל. רק עם הנהגה כזאת נהיה באמת על קרקע יציבה ולא נחיה על ענן של פנטזיות״.

גרוזברד מציין לחיוב את האלוף במיל’ יצחק בריק: ״בין הבודדים שמקיים כלל זה הוא האלוף במיל’ יצחק בריק ומכאן נובעת הערכתי אליו״. לאחר בירור הגבולות – תרתי משמע – של הכוח הישראלי, גרוזברד מציע אסטרטגיה חלופית. הוא מדגיש: ״אמרנו שאיננו יכולים לכבוש את עזה ולהישאר בה לשם כינון ממשל צבאי. האופציה השנייה של נסיגה ו’הרדמות’ כפי שקרה לנו היא לא באה בחשבון. אז מה כן? אסטרטגיה חדשה שטרם נוסתה אבל הובטחה בשתי הנסיגות מלבנון ומעזה ומיושמת כעת באופן מצומצם בצפון״.

הוא מסביר את הרעיון: ״בנסיגות מעזה ומלבנון הכרזנו שנכה קשות באויב על כל הפרה – ולא עמדנו בכך. האופציה שאני מציע הינה חזרה לקו הגבול למעט פרימטר הגנה בתוך עזה שיגן על ישובי העוטף ואולי גם המשך שליטה בציר פילדלפי. מעתה אנו תוקפים באופן יזום ומתמשך כל מי שקורא להשמדתנו. לא מחכים שהוא יתקוף!״

״נכון, קשה לתקוף מי שרק מכריז שהוא רוצה להשמידך ולא עשה מעשה. אימצנו את תפקיד הקורבן שמחזיר מלחמה רק לאחר שהותקף והציווי הקדמוני – ‘הקם להורגך השכם להורגו’ – נשכח מאתנו. את האסטרטגיה הזאת יש לפתח: היא כוללת מודיעין טוב, חיל טילים מדויקים שיש להקים, וניצול השליטה באוויר להתקפה יזומה על כל מטרה של האויב באופן מתמשך. כמובן, סיכול ממוקד של מנהיגיו״.

לדבריו, ״נכון, הם יירו עלינו טילים. אבל עדיף לנו מצב מלחמה זה משני המצבים האחרים – הרדמות או כיבוש. אסור לנו לתת לאויב להתעצם. הכוונה היא לחמאס, חיזבאללה, סוריה וכמובן לתקוף את איראן באופן קבוע. אין לנו את הפריבילגיה להירדם אל מול אויב שמצהיר שהוא רוצה להשמידנו ומתעצם לשם כך״.

גרוזברד מסביר את היתרון באסטרטגיה שהוא מציע: ״אנו הופכים מלחמת פנים אל פנים בשטח הכבוש שבה אין לנו יתרון והיא רוויית קורבנות – למלחמה טכנולוגית של טילים וחיל אוויר שבה יש לנו יתרון על האויב, ועל כן יהיו לנו הרבה פחות אבדות״.

לדבריו, ״הפסיביות שלנו הזמינה תוקפנות בכל הזירות – מי שלא מבין דפוס התנהגות זה, אציין שהינו מאושיות החשיבה וההתנהגות של אויבנו ודורש פרק נפרד. כך צריך לנסות לחסל את חמנאי וממשלתו כמו גם את תוכנית הגרעין. לעניות דעתי, זה יכול להביא להסכמי רגיעה ולעצירת ההתחמשות הגרעינית טוב מכל הסכם״.

״עלינו לבחור באפשרות הרעה על פני האפשרות הרעה ביותר. אויבנו לא יוכלו להתמודד לאורך זמן עם התקפות אוויריות על הנהגתם, סמלי שלטונם ובסיסי כוחם. אנו נאלץ להתמודד עם מטחי טילים בלתי פוסקים. זכרו איך חששנו מהטילים המדויקים של חיזבאללה המכסים את כל ישראל כולל נקודות אסטרטגיות. נדמה לי שנוכל לעמוד בכך – לא בקלות אבל נעמוד״.

גרוזברד טוען כי מדובר בגישה חדשה לחלוטין: ״תפיסה זאת לא נוסתה מעולם והיא גם תהיה מובנת יותר לעולם – ‘הקם להורגך השכם להורגו’, ללא כיבוש וסיפוח. לעניות דעתי, היא גם עשויה לקדם הסכמי שלום. זאת משום שכשאנו לא משלים את עצמנו שאפשרי לשלוט בטריטוריות אויב או מנגד ש’הטילים של האויב יחלידו במחסנים’ – והתנהלותנו מזכירה לנו ולעולם שאנו נלחמים במי שרוצה להשמידנו – אנו עוזרים גם למגר את פנטזיות ההשמדה שיש לאויב״.

כשנשאל על הסוגיה הרגישה של החטופים, השיב גרוזברד: ״חמאס וודאי לא יאות להשיב את החטופים ללא הסכם הפסקת אש ארוך שנים. אולם מעניין שבמזרח התיכון רק לנו אסור לשקר. תהיינה מספיק הפרות ההסכם מצד חמאס שנוכל לנצלם גם אם ארצות הברית ערבה לקיומו. אכן, הדבקות שלנו בקיום הסכמים היא פתולוגית ביחס לשכונה שבה אנו גרים ואף ביחס לרמת המוסר בארצות הברית ובאירופה״.

לסיום, גרוזברד משתף נקודת מבט אישית ומקצועית: ״האלוף במיל’ יצחק בריק מדבר בצדק רב על כך ששיקום הצבא והכנתו לתרחישים עתידיים קשים תתאפשר רק לאחר הנסיגה. אני כפסיכולוג רוצה להשלים את דבריו בשתי נקודות חשובות:
 1. לחשוף את הקושי הרגשי שלנו בביצוע נסיגה – קושי שיש כמובן צורך להתגבר עליו.
 2. הצעה להתנהלות חדשה לאחר הנסיגה.

הניסיון ארוך השנים שלנו בעזה, בגדה, בלבנון ועם איראן והחוטים – מזמין אותנו לחשיבה מחוץ לקופסה ולפיתוח אסטרטגיה חדשה – הרבה זירות ותובנה אחת. אבל משום מה איש לא מביט על המכלול ומוציא ממנו את המסקנות״.

תחקיר הקרב במחנה רעים ב-7 באוקטובר הוא בעצם סיפור המחדל הצבאי הכולל של צה״ל לפני ובמהלך 7 באוקטובר. בסיס רעים היה ״מרכז העצבים״ של כל אוגדת עזה. הוא היה בסיס האם של מפקדת האוגדה, ושתי החטיבות המרחביות הצפונית והדרומית. הבסיס מרוחק רק חמש ק״מ מגבול הרצועה.

אבל עד ה-7 באוקטובר הוא התנהל ברמה של מה שעולה בסרט ״גבעת חלפון״ עם עמדת שמירה היקפית אחת בש״ג כאשר כל הגדרות ההיקפים של הבסיס הפונות לעזה היו ללא עמדות הגנה, ללא גדר התראה, ללא מצלמות. מה שאפשר לעשרות מחבלים לחדור ללא כל קושי. 

בבסיס שירתו חיילים ללא נשק ובעמדות השמירה הציבו משקית ת״ש שהרובאי שלה הוא רק 02. העצוב בכל הסיפור הוא שגם היום – כמעט שנתיים אחרי המתקפה, לא הרבה השתנה ובצה״ל ובפיקוד הדרום מתעקשים שלא ללמוד מלקחי האסון הנורא. התחקיר הצבאי משבח את התושייה של צוותי הגששים באוגדה שניהלו קרבות קשים עם המחבלים וכן את צוות החפ״ק של מפקד האוגדה ולוחמי סיירת שלד"ג שנלחמו שעות מול המחבלים. 

צוות התחקור קבע שצה"ל נכשל במשימת ההגנה על מחנה 'רעים'. לצד קביעה זו, עולה בבירור כי לחימתם וגבורתם של כוחות צה"ל במרחב הש"ג וברחבי המחנה, תוך חתירה למגע ובנחישות, מנעה את כיבוש המחנה ומנעה נזק גדול יותר. בקרבות ההגנה על מחנה רעים נפלו שלושה מפקדים וחייל ונפצעו שבעה נוספים. כמו כן, חייל המשרת בבסיס נהרג ואביו האזרח נרצח בצומת הכניסה למחנה.

מממצאי התחקיר עולה כי למרחב מחנה 'רעים' הגיע כוח ייעודי של כ-60 מחבלי חמאס. 30 מהם בודדו וריתקו את צומת הכניסה למחנה, והיתר חדרו למחנה. מטרתם הייתה לפגוע במערך הפיקוד והשליטה הגזרתיים, ולמקסם הרג, הרס וחטיפות במחנה. כתוצאה מלחימת כוחותינו במחנה, מרבית המחבלים נסוגו מהמחנה. הכוחות חיסלו לכל הפחות עשרה מחבלים במרחב המחנה. התחקיר בוצע על ידי אלוף-משנה יצחק אלפסי והשתתפו בו מפקדים נוספים. התחקיר נמשך כשנה. 

התחקיר מציין כי בשעה 06:29 חמאס פתח במכת אש לעבר כלל יישובי הדרום ולעבר עורף מדינת ישראל. המחבלים פרצו את המכשול בעשרות נתיבי חדירה, מהם חדרו על גבי רכבים, אופנועים ובאופן רגלי. תוך דקות ספורות הגזרה הגדודית, ובה לוחמי הגדוד, היו נתונים תחת מתקפה מאורגנת היטב תוך נחיתות מספרית משמעותית.

ציר הזמנים העולה בתחקיר: 

שלב א' – תפקוד הכוחות קודם למתקפה על מחנה רעים

עם התרעות "צבע אדום", הקצין התורן ומפקד כיתת הכוננות במחנה התקשר לכלל השומרים בעמדות השמירה במחנה (ש"ג, עמדת הבונקר ועמדת הנשקייה) כדי לוודא את תקינותם. בשיחתו עם השומר בש"ג, הנחה אותו להיכנס למיגונית בסמוך לחמ"ל האבטחה. במקביל, סגן קצין הגששים של החטיבה הדרומית נכנס לחמ"ל החטיבה לקבלת עדכון בתמונת המצב בגזרה והונחה על ידי מח"ט דרומית לסגור את 'שערי בידוד המרחב' המוגדרים.

בשעה 06:36 יצא חפ"ק הגששים של מח"ט דרומית מהמחנה, ונסע צפונה על כביש 232 במטרה לסגור את שערי הבידוד במרחב. במהלך התקדמותם, צפונית לצומת גמה, נתקלו בשני אזרחים פצועים והגישו להם טיפול ראשוני. בהגיעם לצומת תל גמה, זיהו כ-30 מחבלים רכובים על טנדרים ואופנועים, והחלו חילופי אש בין הצדדים. סגן קצין הגששים החטיבתי נפצע בלחימה והכוח נסוג לכיוון מחנה 'רעים' כדי להתריע אודות האויב שבדרכו.

בשעה 06:40 לערך, יצאו קצין הגששים האוגדתי והגשש האוגדתי מהמרחב המוגן ונכנסו לחמ"ל האוגדה לקבלת עדכון על תמונת המצב בגזרה כולה. לאחר שהתברר כי מחבלים פשטו למרחב נחל עוז, עדכן הקצין את מפקד האוגדה שהוא יוצא יחד עם גשש אוגדתי נוסף והחפ"ק במטרה לסייע בלחימה במרחב.

בשעה 06:50 לערך, לפני יציאתם מהמחנה, הבחינו סמוך למגוריהם בארבעה רכבים אזרחיים, חלקם פגועים מירי ובתוכם פצועים באורח קל. בעקבות תשאול מהיר של האזרחים במקום, עלה כי הירי בוצע על ידי מחבלים במרחב חניון 'רעים' ובכביש 232. הגששים הכניסו את האזרחים למועדון במתחם מגוריהם בתוך המחנה, והנחו אותם לנעול את הדלת עד שיגיעו לחלצם בהמשך.

בשעה 07:00 לערך, כוח הגששים האוגדתי והחפ"קיצאו מש"ג המחנה על גבי רכב 'דויד'. בדרכם, הבחינו בכ-15 אופנועים, כאשר על כל אופנוע רכבו שני מחבלים בנוסף לטנדר שבו היו מחבלים נוספים. כוח הגששים הסתובבו חזרה למחנה במהרה, מתוך הבנה כי המחבלים עושים את דרכם לשם. בעודם מסתובבים, המחבלים שיגרו לעברם אר-פי-ג'י ומקלעים, ללא פגיעה, והכוח חזר לשער המחנה, שם פגש את חפ"ק גששי חטיבה דרומית שחזרו קודם.

במקביל, חייל במחלקת המחנה של מפקדת האוגדה, ששהה במסיבת 'הנובה', הגיע באופן רכוב עם שני חבריו למחנה ונכנסו למיגונית במגורי הבנים של מפקדת האוגדה. מסיבה שאינה ברורה, לאחר מספר דקות, החליטו לצאת משטח המחנה ונהרגו ברכבם על כביש 232.

שלב ב' – קרב הבלימה בש"ג 

בשעה 07:15 לערך, חפ"ק גששי האוגדה, חפ"ק גששי חטיבה דרומית והקצין התורן התמקמו במרחב הש"ג. באותה העת, המחבלים הגיעו לצומת הכניסה למחנה ולחניון הרכבים הסמוך לש"ג, פתחו באש לעבר הכוח במקביל לחסימת הציר וביצוע מארב קרקעי ואווירי. הגששים ניהלו קרב ממושך מול כ-30 מחבלים, אשר זוהו על ידי הכוח, אשר ירו מקלעים, זרקו רימונים לעברם וניסו לחדור למחנה דרך שער הכניסה.

באותה עת, הקצין התורן התקשר לחמ"ל האוגדה על מנת להורות על הקפצת כיתת הכוננות ולכרוז לכל אחד שנושא נשק לסייע ללחימה בש"ג. בנוסף, העלה את הצורך להקפיץ כוח מגדוד 'כיסופים' כדי לתגבר את המחנה, אך נאמר לו שלנוכח אירועי הלחימה המרובים בגזרה, הכוח לא יכול לסייע ומערכת הכריזה במחנה אינה פועלת.

בשעה 07:20 קצין הגששים האוגדתי ניתק קשר ממרחב הש"ג והגיע לחמ"ל האוגדה על מנת לעדכן את מפקד האוגדה אודות פשיטת המחבלים למחנה. מפקד האוגדה הנחה אותו לתפוס פיקוד על מחנה 'רעים' ולארגן כוח צבאי חמוש במטרה למנוע חדירה. בנוסף, הנחה את קצין ההנדסה האוגדתי להיערך עם לוחמי ההנדסה שהיו בבסיס בכוננות גזרתית, כדי לסייע במניעת החדירה.

כ-13 קצינים וגששים ממפקדת האוגדה והחטיבה הדרומית ניהלו קרב בלימה ממושך שארך 30 דקות מול מחבלים שניסו לחדור פנימה. הודות להסתערות של הכוחות להדיפת המחבלים, המחלקה הראשונה לא הצליחה לפרוץ את שער הכניסה.

בשעה 07:35 לערך, רכב ובו חייל ואביו הגיע לצומת הכניסה לבסיס, במטרה להיכנס פנימה, ונהרגו בהיתקלות עם מארב מחבלים על הצומת.
במקביל ללחימה בש"ג, כ-30 מחבלים שחדרו לשטח הארץ בשעה 06:40 באופן רכוב, הגיעו לחניית הכניסה למחנה 'רעים' בשעה 07:40 דרך צומת 'גמה'.

שלב ג' – חדירה ולחימת הכוחות במגורי חיילי מפקדת האוגדה וגדוד הקשר 

בשעה 07:45 לערך, מחבל הסתער לעבר שער הכניסה למחנה וחוסל בידי הכוח הפרוס במרחב הש"ג. ייתכן בסבירות גבוהה כי מחבלים נוספים נפגעו בקרב זה. במקביל לקרב הבלימה בש"ג, שני מחבלים פרצו את הגדר ההיקפית סמוך למגורי הבנים באמצעות נשק קר וסימנו לשאר המחבלים לחדור דרכה.

בשעה 07:50, כ-29 מחבלים חדרו לתוך המחנה דרך הפרצה בגדר, ומחבל נוסף פרץ את הגדר בנקודה נוספת, סמוך לפרצה, והצטרף לשאר המחבלים. חוליית מחבלים אחת עברה במסדרון בין מגורי החיילים למגורי החיילות בסמוך, ופרצה את שער מתחם הגששים עם לבנת חבלה. החולייה נכנסה למתחם, זרקה רימונים וירתה לכל עבר. המחבלים לא פרצו למועדון הגששים בו שהו 20 אזרחים שנמלטו ממוקדי טבח נוספים.

חוליית מחבלים שנייה חדרה למגורי הבנים דרך מגורי החפ"קים. לוחמי חפ"ק מפקד האוגדה גוננו על חיילי מפקדה לא חמושים, שנכנסו למבנה השירותים והמקלחות המבוטנים. לוחמי החפ"ק שמרו עליהם תחילה מבחוץ, וככל שהבינו שהמחבלים מתקדמים לכיוונם, נכנסו הלוחמים פנימה ונערכו להתקלות עם המחבלים. עם הגעת המחבלים ירה לוחם החפ"ק, רב"ט עילי עזר במחבל הראשון שהגיע, פצע והסיג אותו. מחבל נוסף הקיף את המבנה וירה בלוחם החפ"ק, רב"ט עילי עזר ז"ל למוות דרך חלון המקלחות. בהמשך, לוחמי החפ"ק הרגו מחבל נוסף שניסה להיכנס למבנה. כתוצאה מהלחימה של לוחמי החפ"ק, המחבלים נסוגו ופנו למתחם מגורי הבנות הסמוך.

בעקבות הירי במחנה, הכוח שנפרס באזור הש"ג התפצל. כוח של שני קצינים וארבעה לוחמי סילוק פצצות, לרבות קצין ההנדסה האוגדתי, נע להתחמש במכולת סילוק הפצצות. מג"ד התקשוב, יצא מהחמ"ל, הצטרף לכוח והלך בראשו כדי לסייע בסריקות ולחלץ את חייליו שהיו נצורים במקומות שונים בבסיס. סמוך ללשכת מפקד החטיבה הדרומית, פגשו את קצין אג"ם החטיבה הצפונית שהחביר אליהם חייל מאגף ההנדסה החטיבתית. בשלב זה הכוח מנה תשעה לוחמים. הכוח הצטייד בציוד מיגון ולחימה, קיים תדריך מקצועי פנימי ונע דרך המרכז הלוגיסטי לסריקת מרחב המרת"ק. 

בשעה 08:20 לערך, קצין ההנדסה האוגדתי פיצל את הכוח והשאיר שלושה חיילים במרת"ק. מג"ד התקשוב, הקצין וחמישה חיילים נוספים התקדמו לעבר הגדחי"ק בעקבות שמיעת ירי ושיחות מחיילים נוספים במחנה. בין השעות 08:02-08:26 בוצעו תקיפות אוויריות על ידי כלי טיס במרחב הש"ג וציר 232.

בשעה 08:45 לערך, הכוח נתקל במחבלים, השיב באש והסתער לעברם בצומת בין הגדחי"ק למגורי הבנים. מג"ד התקשוב שהלך בראש הכוח נפגע מירי המחבלים ופונה על ידי הכוח לקבלת טיפול ראשוני במבנה סמוך במגורי הבנות. המחבלים ירו והשליכו רימונים לעבר המבנה בו שהה הכוח. מג"ד התקשוב, סא"ל סהר ציון מחלוף ז"ל, נפל בקרב.

במהלך הקרב בשטח המגורים, הופעל כלי תקיפה אווירי על ידי חופת האש במטרה לסייע בלחימה. עם זאת, בשל נוכחות מעורבת של כוחות צה"ל ומחבלים בשטח, התקבלה החלטה לא לבצע את התקיפה, והכלי הוסט חזרה לקיבוץ נחל עוז.

בשעה 09:00 לערך, תחת אש מהמחבלים, הבין כוח קצין ההנדסה האוגדתי שעליו לחלץ ולדלג למבנה שירותים מבוטן שהיה בסמוך אליהם. הכוח דילג והתבצר במבנה משם המשיך לנהל לחימה, פגע במחבל שניסה להגיע אליהם.  שני מחבלים לפחות פרצו למתחם מגורי בנות הגדחי"ק, תוך חילופי אש מול הכוח. הכוח פגע באחד המחבלים, ולאחר רבע שעה לערך, המחבלים נסוגו מהמתחם.

בשעה 09:10 לערך, קצין משאבי האנוש והקצין התורן הגיעו למגורי הבנים בעקבות שיחת טלפון על ירי במבנה השירותים. הקצינים פינו את החיילים למתחמים המוגנים והמשיכו בסריקות במגורי הבנים. במהלך הסריקות, זיהו מחבלים בשביל בין הגדחי"ק למגורי הבנים, פתחו לעברם באש וחיסלו את אחד המחבלים.

בשעה 09:15 חמישה מחבלים נכנסו ללשכת מח"ט צפונית דרך הכניסה הראשית. בשעה 09:30 לערך, שלושה חיילים מאגף ההנדסה חברו לכוח בפיקוד קצין ההנדסה האוגדתי ונכנסו יחד לחמ"ל האוגדה. הקצין הנחה על נעילת כלל דלתות החמ"ל, למעט הכניסה הראשית מול לשכת מפקד האוגדה, והצבת חיילים חמושים מולן.

באותה העת, המחבלים נעו לכיוון המרפאה, השחיתו אותה, בשעה שיש כ-25 תצפיתניות מסוגרות במיגוניות סמוכות. לאחר מכן, השחיתו את בית הכנסת, חדר האוכל והשק"ם, ללא היתקלות עם חיילים, עד שהגיעו למרחב אולם הספורט.

שלב ד' – הגעת כוחות יחידה שלדג והמשך קרבות במחנה עד לנסיגת המחבלים 

בשעה 09:54 לערך, כוח של 15 לוחמים מיחידת שלדג טייסת בפיקוד מפקד היחידה, המריא לכיוון מחנה 'רעים' מבסיס 'פלמחים'. קצין הגששים האוגדתי עדכן את מפקד היחידה על המתרחש במחנה. בשעה 10:00 לערך, הגששים זיהו התכנסות מחבלים באזור מבנה 'המעיין' שבמחנה.

בשעה 10:18 הכוח נחת בשדה פתוח ממזרח לכביש הכניסה למחנה 'רעים'. הכוח הבחין באופנועים ומחבלים מחוסלים מחוץ לש"ג ונע בשתי חוליות לעבר חמ"ל האוגדה, בליווי גשש בכיר של החטיבה הדרומית. באותה השעה, מסוק קרב תקף את מתחם מבנה 'המעיין', בו זוהו מחבלים.

בשעה 11:00 לערך, מפקד האוגדה נפגש עם מפקד 5101 ופקד עליו לטהר את המרחב תוך הדגשה להימנע מירי דו צדדי. המחבלים פתחו באש לעבר הכוח, ומכך הוסק כי הם שולטים באש על הכניסה לחמ"ל האוגדה מתוך מרחב האולם וחדר הכושר. מפקד היחידה החליט לבצע איגוף מדרום, והציב חוליית תצפית וצליפה על גג חמ"ל החטיבה הדרומית.

עיקר הכוח נע לעבר אולם הספורט, ולאחר שלא זיהה מחבלים כשצפה פנימה דרך החלונות, התקדם מערבה לאורך הדופן הדרומית של המבנה. נווט החוד, ההולך בראש הכוח, הגיע לקצה הדרום-מערבי של המבנה, הבחין בשלושה מחבלים מחוץ למבנה האודיטוריום ופתח לעברם באש. מספר מחבלים נוספים פתחו באש צולבת לעבר הכוח מכיוון האודיטוריום ומתוך חדר הכושר. הכוח דילג למחסות קרובים וניהל לחימה ממושכת.

הכוח שחיפה על גג חמ"ל דרומית התקדם קדימה, לאור ההבנה שאינו משפיע על הלחימה, וחיסל מחבל שניסה לאגף את אולם הספורט, וחיפה באש לכיוון האודיטוריום.

רס"ן עידו יהושע וסרן רום שלומי ז"ל נפלו בקרב בעת שלחמו בגבורה ובנחישות תחת אש. רס"ן עידו יהושע ז"ל דילג תחת אש להעניק טיפול רפואי לקשר הכוח שנפגע מאש המחבלים. מיד עם הגיעו אליו, נפגע מאש המחבלים בפלג גופו העליון. רופא שהיה עם הכוח הגיע אליו במהירות וקבע את מותו במקום. סרן רום שלומי ז"ל דילג לראש הכוח שניהל חילופי אש עם למעלה מעשרה מחבלים, נפגע בפניו ובגפו במהלך הלחימה, אך המשיך להילחם תוך שהוא שם לעצמו חוסם עורקים, עד שנפגע בראשו ונפל. כמו כן, נפצעו שלושה לוחמים נוספים, שחולצו לאחור.

לאור ההבנה שהאויב מסתתר היטב בשטח, מפקד היחידה החליט על "הקפאת מצב" כדי להביא סיוע נוסף. בנוסף, תנאי הקרב לא אפשרו לחלץ את אחד החללים, ולכן הכוח המשיך לחפות עליו מחשש לחטיפתו, עד לחילוצו בשעה 16:30. בפועל, באותו השלב, המחבלים נסוגו מהמחנה דרך פרצה שיצרו בגדר המערבית של המחנה. 

בסביבות השעה 12:00 הגיע מח"ט דרומית לשעבר למרחב יחד עם קצינים נוספים, לאחר שנקרא להגיע על ידי מפקד האוגדה ומפקד הפיקוד, בעקבות נפילתו של מח"ט דרומית ופציעת הסמח"ט. הכוח ומפקד בית הספר לגששים נכנסו בשער התצוגות של המחנה וחברו לכוח 5101.
5.

שלב ה' – הגעת כוחות נוספים לחילוץ וביצוע סריקות עד לטיהור הבסיס

בשעה 12:30 לערך, בעקבות הוראת מפקד שלדג צוות חילוץ רפואי מוסק של יחידה 669 הגיע וחילץ שלושה לוחמים מהיחידה ושני אזרחים פצועים ממסיבת 'הנובה'.

בשעה 12:45 לערך, צוות נוסף של כ-20 לוחמים מיחידת שלדג הגיע למחנה לאחר שהוקפצו על ידי מפקד היחידה. בשעה 13:00 לערך, כוח של כ-50 לוחמים מסיירת מטכ״ל הגיע למחנה. כוח סיירת מטכ״ל סרק את חלקו הצפוני של המחנה, וכוח שלדג סרק את חלקו הדרומי.

בין השעות 14:53-16:17 לערך, התבצעו תקיפות אוויריות באמצעות מסוקי קרב, בהכוונת שלדג לעבר מרחב אולם הספורט, האודיטוריום, מבנה 'המעיין' ומיגונית.

בשעה 16:30 לערך, כוחות מטכ״ל ושלדג פתחו בהתקפה מתואמת לעבר אולם הספורט ו'המעיין', טיהרו את השטח וחילצו לוחם שנפל בקרב קודם.

בשעה 18:00 לערך, פלוגה מסיירת צנחנים הגיעה למחנה 'רעים' לאחר שסיימה לחימה בקיבוץ 'רעים' וחברה למפקד שלדג לביצוע סריקות בחלקו הצפוני של המחנה. בין השעות 17:00-18:00 כוח סיירת מטכ״ל המשיך בסריקות ונע לכיוון קיבוץ בארי.

בשעה 19:00 בסיום כלל הסריקות, מפקדי הכוחות וקצין הגששים האוגדתי נכנסו לחמ"ל ועדכנו את מפקד האוגדה על כך שהמחנה מטוהר ממחבלים. לאחר מכן, הושלם שלב ריכוז ופינוי החיילים, האזרחים, הפצועים והחללים.

המסקנות העיקריות מתחקיר הקרב במחנה 'רעים': צה"ל נכשל במשימת ההגנה על מחנה 'רעים'

כשל זה ארע בשל שלוש סיבות עיקריות:
א. הכנה חסרה ביכולת ההתמודדות של משרתי המחנה עם תרחיש פח"ע עצים.
ב. העדר כשירות למיגון ולתשתיות ההגנה במחנה לצד אקלים ותרבות מבצעית 'עורפית' במחנה קדמי מבצעי (מיעוט אחוזינשק בבסיס, אירוח משפחות במהלך תורנויות, חדירות גבוהה מבחינת בטחון מידע בהקשר הבנתהאויב את מבנה הבסיס). תשתיות ההגנה במחנה (כריזה, מצלמות היקפיות, גדר אינדוקטיבית) היו תקולות ולא טופלו למשך תקופה ממושכת מרחביהשהייה כמו המיגוניות/חמ״לים לא היו ערוכיםלשהייה רצופה ומוגנת.
ג. שיטת ההגנה במחנה לא הותאמה לפערים אלו. סדר הפעולות וההגדרות למול התקפת אויב על המחנה לא היו ברורים למפקד הגנת המחנה (ולמרבית הקצינים והחיילים במחנה), ולא תורגל תרחיש ייחוס מעין זה.

האויב הוציא אל הפועל 'מבצע מיוחד' בתוך הפשיטה הרחבה, עם רצון לאפקט מערכי על מערך הפו"ש האוגדתי, ולמקסם הרס והרג המוני. תכניתו לא צלחה לאור לחימת כוחות הגזרה, תוך חתירה למגע והפעלת אש אפקטיבית, ששיבשה את תכנית האויב ומנעה נזק גדול יותר.
על אף שהאויב שחדר לא הוכרע, בקרב התרחשו מעשי גבורה, תוך רדיפת האויב בנחישות עד להסגתו.

המפקדים, הגששים והחיילים שחתרו למגע צמצמו את פערי העוצמה שהיו לאויב, דחקו אותו לצד המערבי, והתקפת כוח יחידה 5101, לצד הפעלת אש אפקטיבית מהאוויר בתוך הבסיס גרמה לנסיגתו. 

קרב הבלימה בש.ג מנע את כיבוש המחנה. יחד עם זאת, פרק הזמן של כ-30 דקות, במהלכו היה האויב "מרותק" במרחב הש"ג, לא נוצל כראוי לביצוע פעולות אפקטיביות מצד כוחותינו על מנת להיערך לסיכול הפשיטה ולהגברת מוכנות המחנה למתקפה רחבה. 

על אף שהוגדר פו״ש בכיר בתחילת הקרב, מאמץ הלחימה בשעות הראשונות היה חסר בתיאום בין הכוחות וקיום מאמצים משלימים כמו שליטה וריכוז אנשי המחנה, שליטה בתנועות הש.ג ובמאמץ לנסות לטפל בנפגעים. בנוסף הפעלת 3 כוחות מיוחדים שונים, על אף שרק הכוח הראשון של שלדג היה אפקטיבי ללחימה עם המחבלים, זאת מפני שהמחבלים נסוגו טרם הגעת יתר הכוחות, מעידה על חוסר השליטה בתמונת מצב הקרב במחנה. הלחימה בתוך המחנה הקשתה על יכולות הפיקוד והשליטה של האוגדה והחטיבות המרחביות.

המחנה, אשר נמצא בעורף הלחימה הגזרתית, הסתמך ונשען על כוח תגבור שנמצא בחזית הלחימה, וזה שמנע הגעת כוחות תגבורים גזרתיים בתחילת המתקפה. גדוד 'כיסופים' עסק בלחימה בגזרה משעות הבוקר, ולכן לא הצליחו לממש את אחריותם בסיוע ותגבור למחנה רעים. כמו כן, תיק הגנת המחנה לא הותאם לאילוצי הביצוע מול תרחיש הייחוס.

חוסר השליטה בשער המחנה אפשר לאזרחים להיכנס ולצאת ממנו ללא בקרה. אמנם, אי השליטה הצילה רבים מהם טרם חדירת האויב לבסיס, אך גם הובילה לנפילתם של שלושה אזרחים שברחו ממסיבת 'הנובה' ויצאו מהמחנה לכיוון כביש 232.

בשנים האחרונות הערכות של המחנות בצה"ל התמקדו בתרחישי גניבה ותמ"ס – היסט חשיבתי מערכתי מתרחיש הייחוס – פח"ע. 
הכשירות הירודה של כוח הגנת המחנה של מחנה רעים היא הפרט שמעיד על הכלל. צוות התחקור מציין שנדרש שינוי תודעתי ומבצעי לגבי כלל מחנות החט"מרים/ אוגמ"רים בקרבת הגבולות.