כלכלה
חברות דירוג האשראי מודאגות מהמשבר החוקתי וההסלמה הביטחונית
ביום שני בערב, בסיומו של יום גדוש בחדשות – מההתפתחויות בפרשת קטארגייט ועד פארסת מינויו של אלי שרביט לראש השב״כ – סיפקה סוכנות דירוג האשראי פיץ׳ ידיעה חשובה נוספת, כשאישרה מחדש והותירה את הדירוג של ישראל ללא שינוי: A עם תחזית שלילית.
מדובר בהחלטת דירוג רשמית, שלא שינתה לטובה את התחזיות לעתיד הדירוג משלילי לניטרלי. המשמעות: החשש שהדירוג יירד פעם נוספת בחודשים הקרובים ימשיך ללוות אותנו.
במסגרת הסיבות לתחזית השלילית מנתה פיץ׳ את העלייה הצפויה ביחס החוב לתוצר, “פוליטיקה פנימית שברירית", וכן סיכוני ממשל, ובהם כוונת הממשלה לפטר את היועמ"שית גלי בהרב מיארה. “מהלכים פוליטיים פנימיים עלולים לערער את החוזקות המוסדיות של ישראל", נכתב בדוח.
“רפורמה במערכת המשפט שאושרה לאחרונה בכנסת, המרחיבה את השליטה הפוליטית על מינויים של שופטים, וכן מהלכים לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, עלולים להחליש את מנגנוני האיזונים והבלמים".
החברה פירטה גם על דרכים שבגינן עלול הדירוג לרדת שוב, ובהן חוסר הצלחה בצמצום הגירעון או צמיחה ריאלית חלשה, אירועים גיאופוליטיים או ביטחוניים, וכן היחלשות הממשל והמוסדות. גורמים שעשויים להעלות את הדירוג, לפי פיץ׳: הפחתה בסיכונים ביטחוניים, פוליטיים וממשלתיים. המשמעות ברורה.
אף שבחברה השאירו את התחזית השלילית לעתידו של דירוג האשראי על כנה, בישראל רואים בהחלטה כמעין צפירת הרגעה. במערכת הכלכלית משקיעים בשבועות האחרונים מאמצים אדירים ומנהלים שיחות עם שלוש חברות הדירוג, כדי לנסות למנוע הורדה של הדירוג עקב המשבר החוקתי האפשרי וההסלמה הביטחונית. עד כה נראה כי המאמצים משתלמים: מעבר להודעתה של פיץ׳, שבוחרת כרגע לא להוריד את הדירוג, גם מודי׳ס החליטה למתן את תגובתה.
מוד׳יס, שמתחה מספר פעמים בעבר ביקורת חריפה על המדיניות הכלכלית והפוליטית של הממשלה – ואף הורידה את הדירוג שלוש פעמים מאז תחילת המלחמה – לא תפחית אותו שוב בחודשים הקרובים, ונכון לעכשיו החליטה לדחות את פרסום ההחלטה התקופתית לספטמבר. כזכור, לאחרונה – ובסמוך לאישור תקציב המדינה – פרסמה החברה סקירה שמזהירה את המשקיעים מפני אי־היציבות הכלכלית בישראל.
ולמרות זאת, בישראל ממשיכים לגשש האם מהלך של אחת הסוכנויות עדיין נמצא על השולחן. הסוגייה המרכזית שבכל זאת מעוררת חשש בקרב החברות היא חידוש המלחמה בזירות השונות וקריסת הפסקת האש בחודש שעבר. מנגד, בישראל מעריכים כי העובדה שעצימות המלחמה פחתה, והאפשרות שתושג בעתיד עסקה נוספת שתשיב חטופים, מרגיעות במידה מסוימת את החברות.
גורם נוסף שעשוי למתן פעולות מצידן הוא התנופה המשמעותית שקיבל ענף ההייטק. מעבר לכך שהחברות הישראליות בענף ביצעו בחודשים ינואר עד מרץ גיוסי הון בהיקף של כ־96 מיליארד דולר, הרי שגם העסקאות הגדולות, בהובלת מכירת וויז לגוגל ב־32 מיליארד דולר, נמצאות ברקע. אותן עסקאות צפויות, כזכור, להקפיץ משמעותית את הכנסות המדינה ממיסים, ואם יושלמו עד סוף השנה – גם למתן את יעד הגירעון.
כשברקע נמצא אותו קרב על דירוג האשראי, או ליתר דיוק – הקרב על דעתם של כלכלני חברות הדירוג, חשוב לזכור גם את התחזיות הכלכליות הבעייתיות והפסימיות יחסית של פיץ׳. בחברה מעריכים כי הגירעון יירד מ־6.8% מהתוצר ב־2024 ל־5.7% ב־2025 – גבוה מהיעד שנקבע בתקציב על 4.9%. בביקורת שמתחו על התקציב אמרו כלכלני החברה כי “המלחמה המתמשכת בעזה לא באה לידי ביטוי במלואה בתקציב שאושר".
עוד צופים בפיץ׳ כי הגירעון לא יאפשר ליחס החוב־תוצר לרדת, וזה ימשיך לעלות ל־73% עד שנת 2026, בהשוואה ל־68% ב־2024 – מעל לחציון של מדינות בעלות דירוג זהה (A), העומד על 55% בעיקר בשל גירעונות גבוהים. “הוצאות צבאיות גבוהות יותר מהתחזיות הן הסיכון העיקרי לתחזיות החוב שלנו, אך תנאי המימון נותרו יציבים", סייגו בפיץ׳.
וכאן חשוב להזכיר: המאמצים לשמירת דירוג האשראי על כנו הם בעלי חשיבות גבוהה מאוד לכלכלה הישראלית, וכן לכיס של כולנו. דירוג אשראי מגדיר למעשה את היכולת של מדינה לפרוע את הלוואותיה בעתיד, ומעביר מסר למשקיעים ששוקלים “לשים את כספם על המדינה".
בעקבות הורדות הדירוג שספגה וגורמים נוספים, מדינת ישראל כבר עכשיו משלמת ריביות גבוהות מהלוואותיה. הורדות דירוג נוספות עלולות להעלות שוב את אותן ריביות, שצפויות להתגלגל גם לכיס שלנו – הן בהלוואות שצפויות להתייקר לחברות בארץ והן בעלויות שיתגלגלו מהחברות ללקוחות.
השבוע הודיעו הבנקים על שורת הטבות והקלות שייתנו ללקוחותיהם. ההטבות יינתנו למשקי בית ולעסקים בתחומים שונים: מהקלות מסוימות בריבית על האוברדראפט ועד מענקים על סכום מסוים בעו"ש. מובן שלא מדובר ביוזמה וולונטרית: הודעות הבנקים פורסמו עם כניסתו לתוקף של מתווה בנק ישראל, שבמסגרתו אמורים הבנקים להחזיר לציבור בשנתיים הקרובות שלושה מיליארד שקל, ומתוכם מיליארד וחצי ב־2025. מובן שבהשוואה לרווחים האדירים שגרפו חמשת הבנקים הגדולים ב־2024, מדובר בסכומים פעוטים.
הבנקים ייעדו את ההטבות לאוכלוסיות שונות – ובעיקר ללקוחות שהושפעו באופן ישיר מהמלחמה. בנוסף להם, האוכלוסיות כוללות בין היתר בעלי משכנתאות, לקוחות צעירים (לרוב עד גיל 30) ועצמאיים. אל תקפצו מהכיסא, שכן רוב המענקים מסתכמים במאות שקלים בודדים ברבעון – וההטבות תקפות לרבעון אחד בלבד וייבחנו מחדש ברבעון הבא.
אלא שבין כל האותיות הקטנות והכוכביות, שמספקות הטבות מצומצמות לקבוצה מצומצמת בציבור, קל לשכוח את רקע הדברים. המתווה שפרסם בנק ישראל סחף אחריו את הבנקים, אף שאינו נחשב מחייב ב־100%, וברקע – הלחץ ההולך וגובר עליהם מצד גורמים שביקרו את הרווחיות הלא מידתית שלהם בזמן המלחמה ועל חשבון הציבור.
נחדד את הנקודה: מתווה הפשרה פורסם כשבמקביל גל חקיקה בכנסת שבמסגרתו היו צפויים לעבור חוקים שיקשו מאוד על המערכת הבנקאית. בין השאר מדובר בחיוב הבנקים לשלם ריבית מסוימת על חשבונות עו״ש, להודיע על יתרת זכות ולתת פיקדונות גם ללקוחות בנקים אחרים. מעבר לכך, במשרד האוצר מבקשים להאריך את המס המיוחד עליהם.
מטבע הדברים, המתווה שפרסמו בבנק ישראל עורר ביקורת, וקשה שלא לתהות אם לא מדובר במתווה רך ומפנק שמיטיב עם הבנקים בצורה שאינה פרופורציונלית ביחס לרווחיות האדירה שהציגו.
בבנק ישראל מודעים לביקורת, וכתבו בהודעתם כי “המתווה המשמעותי שגובש מתאים יותר לצורכי לקוחות המערכת הבנקאית מאשר תהליכי מיסוי ספציפיים ותהליכי חקיקה, שמציעים להתערב בתמחור מוצרי בנקאות וניהול כספי העו"ש ומסלולים מניבי תשואה, או להגביר את התמסורת מריבית בנק ישראל לפיקדונות נושאי ריבית".
הבנקים, כמובן, קפצו על ההזדמנות ויצאו בקמפיינים גדולים, כשהם מציינים כיצד הם “מסייעים ללקוחות לנהל את ענייניהם הפיננסיים בתקופה לא פשוטה". בינתיים, הם ימשיכו לגבות מרובנו ריבית אדירה על המינוס (בממוצע 12.66%), ולתת ריבית זעומה על יתרת פלוס בעו״ש (בממוצע 0.1% על כלל העו״ש, ו־0.7% על החלקים בעו״ש שנושאים ריבית).
האם מתווה בנק ישראל משמעותו בלימת החקיקה בכנסת שתקשה על הבנקים או ביטול הארכת המס שהטיל עליהם האוצר? לא בהכרח. ואולם הפשרה הזו, שתיתן מעט מדי כסף למספר מועט מדי של לקוחות, מעלה חשש אמיתי בנוגע לדרך שבה הוא מיטיב או לא מיטיב עם הציבור. הנגיד פרופ׳ אמיר ירון נשאל במסגרת תדרוך לכתבים הכלכליים האם אינו סבור שהמתווה הוא חלופה רכה מדי לחקיקה.
השורה האחרונה של תגובתו הייתה: “אני חושב שהמתווה מכיל צעדים מאוד משמעותיים שחוזרים ללקוחות עולם הבנקאות". האם אכן כך? נחיה ונראה.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
