הכתבה נכתבה בשיתוף הקריה האקדמית אונו

שליש מילדי ישראל סובלים מעודף משקל והתחזית ל 2030 צופה עלייה של 17% בהשמנת יתר (דוח משרד הבריאות לוועדת הכנסת, 2025). מגפת ההשמנה היא כתוצאה מצפייה ממושכת במסכים ואורח חיים יושבני כאשר גם בבית הספר הם מבלים את זמנם בישיבה ממושכת על הכיסא ומתקשים בריכוז.

כתוצאה מכך יותר ויותר מורים מוצאים עצמם מתמודדים עם תלמידים חסרי שקט ועם הצורך המתמיד לחדש ולרתום את הלמידה לעולמם של הלומדים. על רקע זה פיתחו ד"ר ניב נחליאלי וצוות הספורט מהחוג בחינוך, בקריה האקדמית אונו, בשיתוף ד"ר עינת ינוביץ מהתמחות לגיל הרך, תעודת התמחות חדשה בשם "למידה מבוססת תנועה" כחלק מלימודי התואר השני בחינוך עם התמחות בספורט.

 
תעודת הכשרה בלמידה מבוססת תנועה עוסקת ביכולת להעביר תכנים לימודיים וחינוכיים באמצעות תנועה, משחק ופעילות גופנית.

כיום, מרבית הגישות המשלבות תנועה עושות זאת כהפסקה או כגירוי חיצוני. התעודה שמה דגש על העברת תכנים לימודיים באמצעות תנועה. כלומר, התנועה לא נלווית להוראה אלא חלק מההוראה. התוכנית תעניק למורים כלים מעשיים, מבוססי מחקר, לשילוב של תנועה פיזית בהוראת תחומי דעת מגוונים ותוסיף ללמידה מימד אינטגרטיבי שמדגיש חוויה והבנה מעמיקה יותר של חומרי הלימוד. הפדגוגיה החדשנית רלוונטית גם בחוגי ספורט, לדוגמא דרך שילוב למידה של תרגילי חשבון באימון ויצירת תחרות מהנה  בה ילדים יכולים להתבלט לא רק דרך הספורט.

כשמורים משלבים תנועה כחלק מההוראה – הם רואים שינוי מידי באווירה בכיתה, ברמות הריכוז ובהשתתפות הפעילה של התלמידים. "למידה מהנה מובילה ללמידה משמעותית. זו לא רק גישה חדשנית, זו גישה הכרחית לעידן הנוכחי" מסביר ד"ר נחליאלי.

חלק מתוכנית רחבה לתואר שני
התעודה נלמדת במסגרת התואר השני בחינוך עם התמחות בספורט של הקריה האקדמית אונו – מסלול שמיועד לאנשי חינוך פורמלי ובלתי פורמלי המעוניינים להרחיב את הכלים שלהם לשילוב של חינוך, ספורט, קוגניציה וכלים מנטליים בכיתה ובאימון. התוכנית מציעה גם תעודת התמחות באימון מנטלי בספורט, ונלמדת במתכונת היברידית המשלבת מפגשי זום עם שלושה מפגשים פרונטליים בכל סמסטר.

במהלך הלימודים נחשפים הסטודנטים לקורסים יישומיים כמו פסיכולוגיה של הספורט, יזמות חינוכית-חברתית בספורט, ספורט ככלי פדגוגי, שימוש בכלים דיגיטליים באימון, ועוד. לצד זאת, הם משתתפים בסיורים מקצועיים, מתרגלים מיומנויות בינאישיות במרכז סימולציות מתקדם, ומתנסים בפרקטיקום באימון מנטלי בספורט תוך הנחייה מקצועית (סופרוויז'ן) של פסיכולוג ספורט.

למי מתאימה התוכנית?
התוכנית מיועדת למורים – מחנכים, מורים לחנ"ג ומורים במקצועות השונים, לאנשי חינוך בלתי פורמלי, מאמנים ומנהלי מסגרות חינוכיות, המבקשים להוביל שינוי בשיטות ההוראה והאימון ולקדם באמצעות הספורט למידה חווייתית, ערכית, נגישה ומותאמת לצרכים של תלמידים במאה ה-21.

הכיתה הבאה וחוג הספורט הבא יזוזו אחרת
תעודת "למידה מבוססת תנועה" מביאה בשורה חינוכית אמיתית – לא רק בזכות הרעיונות החדשניים שבה, אלא בזכות ההיתכנות המעשית ליישם אותם ביום-יום בכיתות של מורים מכל תחום ובחוגי הספורט השונים. מדובר במהלך שמחזק את המורה, נותן מענה לאורח חיים יושבני, מחבר את הלמידה למציאות, משפיע על הסביבה החברתית בכיתה ומעורר מחדש את הסקרנות והמעורבות של התלמידים.

לבירור והרשמה

הכתבה נכתבה בשיתוף הקריה האקדמית אונו

מדי שבוע מתפרסם מקרה חדש של פגיעה בפעוטות במעונות היום – מצלמה נסתרת, עדות מטלטלת, הורה מיואש. אך עתה, לראשונה, נחשף היקף התופעה במספרים מדויקים. נתונים שהגיעו לידי מעריב מצביעים על עלייה דרמטית ומתמשכת במספר התלונות שהוגשו למשרד החינוך בגין חשד לאלימות כלפי פעוטות. מדובר הן במעונות יום שנהנים מסבסוד שכר לימוד, והן במעונות פרטיים. בחצי השנה הראשונה של 2024 הוגשו כבר תלונות כמעט כמו בכל שנת 2022 – והחשש רק הולך ומחריף.

על פי הדו"ח, בשנת 2022 הוגשו 352 תלונות למשרד החינוך על מקרים במעונות בעלי סבסוד. מתוכן, 125 תלונות הועברו למשטרה – אך אף לא אחת מהן הובילה לפתיחת תיק פלילי. שנה לאחר מכן, המספרים זינקו ל-836 תלונות – יותר מכפול – ומתוכן רק ב-4 מקרים המליצה המשטרה להעמיד לדין את החשודים בפגיעה. עד לאמצע שנת 2024, הוגשו כבר 326 תלונות נוספות, מתוכן 96 הועברו לחקירת משטרה, ורק בשניים מהמקרים ניתנה המלצה להעמדה לדין.

התמונה לא פחות מטרידה כשמדובר במעונות פרטיים ללא סבסוד: 136 תלונות הוגשו בשנת 2022, 46 מתוכן הועברו למשטרה אך גם כאן – אפס המלצות כתבי אישום. בשנת 2023 מספר התלונות קפץ ל-381, מהן 79 הגיעו למשטרה, ובחמישה מקרים הומלץ על העמדה לדין. עד יוני 2024, נוספו עוד 184 תלונות, 46 מהן טופלו על ידי המשטרה, ורק במקרה אחד ניתנה המלצה להעמיד לדין.

עוד עולה מהנתונים כי לא קיים פער מהותי בין המחוזות הגיאוגרפיים – מספר התלונות דומה יחסית בכל רחבי הארץ, וההבדלים ביניהם משקפים בעיקר את גודל המחוז ולא דפוסי אלימות

מאחורי כל תלונה עומד ילד קטן, הורה מודאג ולעיתים גם מצלמות אבטחה שתיעדו רגעים קשים לצפייה. בהתאם לנוהל, כל תלונה שמעלה חשש לפגיעה נבדקת על ידי הפיקוח של משרד החינוך, הכולל לעיתים צפייה במצלמות וביקור במעון. כשמזוהים ממצאים מחשידים – מועברים הדיווחים ליועץ המשפטי של אגף מעונות היום, שמנחה האם להגיש תלונה במשטרה, להרחיק את הגורם הפוגע או להסתפק בפעולה פדגוגית של ליווי והדרכה. 

המידע הזה כלל לא היה מגיע לידיים ציבוריות, לולא נחישות של אזרח אחד שפנה למשרד החינוך לפי חוק חופש המידע. לאחר שלא נענה, הגיש תלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים. רק אז, בעקבות התערבות ישירה של היחידה, נמסרו הנתונים. עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, מסר למעריב: "מן הראוי שמידע אודות הבקרה והפיקוח של משרד החינוך על מעונות יום – נושא שנמצא בנפשנו – יתפרסם באופן יזום מדי רבעון, ללא צורך בפניות חוזרות, מכוח חוק חופש המידע".

תוכנית "שורשים" שהשיק לאחרונה משרד החינוך מבקשת לענות על צורך אמיתי – חיזוק זהות יהודית וציונית בישראל. אך הכפייה, המדידה והחדגוניות שבה מציגים את הזהות עלולות להשיג את ההפך.

זהות יהודית אינה מונופול של אף זרם, היא שייכת לכל חלקי החברה הישראלית. חינוך אמיתי לזהות דורש דיאלוג, פתיחות וגמישות – לא כפייה ומבחנים. שורשים יהודיים יכולים להיות מקור לחיבור ולשייכות, או להפוך לשלשלאות מגבילות.

מטרת התוכנית נשחקת לנוכח האופן שבו היא מיושמת: כפייה פדגוגית, סיווג חד־ממדי של זהות והשטחה של מורכבות תרבותית וחברתית עשירה. במקום לבנות גשרים של הכלה וכבוד למגוון, "שורשים" מציגה דגם צר של זהות יהודית וציונית, שעלול להרחיק רבים במקום לקרב.

הניסיון למדוד זהות וערכים במבחנים סטנדרטיים כמו מיצ"ב הוא בעייתי. זהות היא עניין מורכב, רגשי, דינמי, והיא נבנית מתוך חוויות, משפחה, חברה והיסטוריה. כשהופכים את הזהות למבחן, מפספסים את מהותה האמיתית. אין עוררין על כך שחינוך לזהות, להיסטוריה ולמורשת הוא נדבך מרכזי בבניית חברה יציבה וחזקה. חשוב לטפח את השייכות לעם ולארץ וליצור דיאלוג בין מגזרים, עדות ודתות. אך השאלה היא באיזה מחיר.

תוכנית "שורשים" מחייבת את כל תלמידי ישראל בשעה שבועית של לימודי תנ"ך, מבחני מיצ"ב בתנ"ך, סיורי חובה באתרי מורשת יהודית, שחלקם טעונים פוליטית, כמערת המכפלה, והיא אף חלה על תלמידים ערבים ומיעוטים אחרים. מטרתם של תכנים אלה, המועברים בתקצוב של מאות מיליוני שקלים, היא יצירת שינוי מערכתי ואידיאולוגי דרך מערכת החינוך.

הזהות היהודית בתוכנית מוגדרת באופן צר, המזוהה עם הימין הדתי־לאומי בלבד. התוכנית מתעלמת מזרמים דתיים וחילוניים, מעדות מזרחיות ואשכנזיות, מעולים מאתיופיה ומרוסיה, וכמובן מנוכחות ערבית, מוסלמית ונוצרית. ישראל היא פסיפס חברתי ותרבותי עשיר, אך "שורשים" מחייבת זהות אחידה, שעלולה ליצור תחושות ניכור, דחייה ופילוג בקרב תלמידים שאינם מזדהים עם גישתה.

כשכופים זהות – יוצרים דחייה. כשפותחים דלת – יוצרים קרבה. הבחירה בידינו: נוכל לטפח את השורשים, לפתוח מרחבים, ולהניח לזהות לפרוח בדרכה הייחודית, ללא כפייה.