מאמן הג'ודו הלאומי המשיך וסיפר על תחושת האובדן המתמשכת: "כל רגע קטן מזכיר אותך – הצחוק, הנוכחות, הדרך שבה נגעת בלב של כל אחד. הלב דואב, אבל גם מלא בגאווה, על מי שהיית, על הערכים, העוצמה, הרגישות, והאהבה שפיזרת".

את דבריו חתם במילים קורעות לב: "אתה איתנו בכל נשימה, וכל יום שעובר רק מעצים את החור שנפער בנו. אנחנו כל כך מתגעגעים אליך, בן אהוב".

לצד המציאות הקשה, הדגישה המשפיענית את התקווה שמניעה אותה: "אני חולמת על שלום, אני חולמת על היום שבו האיום האיראני ייעלם, שהמשטר שם יפול ואנחנו נוכל לחיות כאן בישראל – בבטחה, בשקט, באהבה".

ורטהיימר, שהפעם החליטה שלא להעביר ביקורת, סיכמה את דבריה באמירה מרגשת שמדגישה את הפן האישי והמשפחתי של תחושותיה: "אני לא רוצה להיות גיבורה, אני רק רוצה להיות אמא – לגדל את ילדיי עם ביטחון ואהבה, כך חונכתי, על זה חלמתי".