דו"ח ה-OECD מציין שהלחצים אינפלציוניים צפויים להישאר משמעותיים בטווח הקרוב. גורמים בצד הביקוש תרמו ללחצים על המחירים, כשההתאוששות המהירה של הצריכה הפרטית יחד עם העלייה החדה בהוצאות הממשלה פיצו על ההשפעה של הירידה בהשקעות.
"המשך הסכסוכים גרם לכך שההשפעה של ההוצאות הצבאיות הייתה גדולה יותר לאורך 2024 מהצפוי בתחילת השנה", מציינים מומחי הארגון ומזכירים שהבנק המרכזי הוריד את הריבית מ-4.75% ל-4.5% בינואר 2024. באמצע 2024, הביקוש המקומי חזר לרמה של 2.7% מעל המגמה שהייתה צפויה לפני משבר הקורונה, ולמרות העלייה באבטלה לאחר אוקטובר 2023, היא נותרה נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח שלה.
האינפלציה צפויה להישאר גבוהה במחצית הראשונה של 2025 לפני שתתמתן. העלאת המע"מ באחוז אחד בינואר 2025, יחד עם מגבלות היצע הנובעות מהמתיחות הגיאופוליטית, יתרמו ללחצים על המחירים בתקופה זו. בשוק העסקי צפוי לחץ נוסף על השכר בשל מצוקת כוח האדם, במיוחד בענף הבנייה.
ה-OECD משבח את האסטרטגיה הכלכלית שננקטה מאז אוקטובר 2023, ששמה דגש על יציבות, בניגוד למדיניות של מימון מוניטרי של הוצאות הממשלה שאפיינה תקופות עבר, אחרי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. "שמירה על מדיניות מוניטרית זהירה היא מהלך נכון," קובע הדו"ח, ומזכיר כי העלייה באינפלציה במהלך 2024 סימנה שינוי מגמה לאחר תקופה של ירידת מחירים שהושגה בעקבות סדרת העלאות ריבית של הבנק המרכזי בין אפריל 2022 למאי 2023.
ה-OECD מדגיש את הצורך בריסון הגירעון, אך מזהיר כי "יש להימנע מריסון מהיר ועמוק מדי, במיוחד כל עוד מתחים גיאופוליטיים מוגברים מכבידים על הביקוש הפרטי".
לפי הדו"ח, הרשויות הפיסקליות בחרו לממן את העלייה החדה בהוצאות הציבוריות בשילוב אסטרטגי של שלושה מרכיבים: מימון גירעוני באמצעות גיוס חוב ציבורי, צעדים להגדלת ההכנסות, בראשם העלאת המע"מ באחוז אחד, שצפויה להניב הכנסות נוספות בגובה 0.4% מהתמ"ג בשנה, וצמצום הוצאות, כולל קיצוצים רוחביים בתקציבים השוטפים של משרדי הממשלה, הפחתת הוצאות שכר במגזר הציבורי באמצעות הקפאת גיוסים, וביטול או השעיה של פרויקטי השקעה.
הארגון טוען שזה אינו מספיק, וממליץ על צעדים נוספים כמו סיום פטורי מע"מ, העלאת שיעורי מס פחמן, מיסוי משקאות ממותקים ופריטי פלסטיק חד-פעמיים, וכן יישום מס קילומטרז' כדי להתכונן לירידה בהכנסות ממס דלק עם מעבר לרכבים חשמליים.