Connect with us

בריאות

בעקבות החטופים: זה מה שקורה בגוף אם לא תישנו חודש שלם

Published

on




אנחנו מבלים כשליש מהחיים שלנו בשינה, אבל החטופים שנותרו בשבי החמאס לא זכו לכך: חודשים ארוכים שהם נמקים במנהרות בתת תנאים, כשהם ערים במרבית שעות היממה, והנזקים קשים וארוכי טווח. 

שינה היא תהליך ביולוגי חיוני, המחזיק את מערכות הגוף והנפש באיזון עדין. מניעת שינה ממושכת – אפילו לאורך ימים ספורים – משפיעה באופן עמוק על תפקודי המוח, הלב, המערכת החיסונית והמטבוליזם. אך מה יקרה אם אדם יימנע לחלוטין משינה במשך חודש שלם? המדע מציע תשובות מטרידות במיוחד.

לשאלה מה יקרה אם תימנעו משינה למשך חודש רצוף – כלומר, תישארו ערים במשך 30 יום ללא אף מחזור שינה – אין כיום תשובה מבוססת מחקרית במלוא מובן המילה. הסיבה פשוטה: ניסוי כזה אינו אתי, ועלול להוביל למוות. עם זאת, מחקרים קודמים, ניסויים מבוקרים, תצפיות רפואיות ומקרי קצה מהעבר מאפשרים הרכבת תמונה מדויקת של התהליכים הפתופיזיולוגיים ההרסניים שמתרחשים בגוף ובמוח כתוצאה ממניעת שינה ממושכת.

כבר לאחר 17–24 שעות של ערות רציפה נצפית ירידה בתפקוד הקוגניטיבי: האטה בתגובה, ירידה בזיכרון העבודה, שיבוש בקשב, פגיעה ביכולת הריכוז ועלייה בקצב השגיאות. על פי מחקר שפורסם בכתב העת -Nature Reviews Neuroscience ערות ממושכת משפיעה על פעילות האונות הפרה-פרונטליות – האחראיות על קבלת החלטות, שיפוט מוסרי והערכת סיכונים – וגורמת להן לתפקד כמו תחת השפעת אלכוהול בריכוז של 0.1%.

במקביל, חלה עלייה ברמות ההורמונים הסטרסוגניים – במיוחד קורטיזול – מה שמוביל לעלייה בלחץ הדם, קצב הלב ורמות הדלקת בגוף. תוך 48 שעות של ערות נמדדת ירידה ברמת הלפטין (הורמון השובע), לצד עלייה ברמות הגרלין (הורמון הרעב), תהליך המשבש את האיזון המטבולי וגורם לאכילה מופרזת ולעלייה ברמות הגלוקוז.

בנקודת הזמן של חמישה עד שבעה ימים ללא שינה, מתחילים להתרחש שינויים חמורים בפעילות החשמלית של המוח. גלי המוח משנים תבניות – ומופיעים אפיזודות קצרות של "שינה מיקרוסקופית" (microsleeps): רגעים בהם חלקים מהמוח מתנתקים מהמודעות החיצונית למרות שהאדם נראה ער. במקביל, מתחילות להופיע תופעות נוירו־פסיכיאטריות: הזיות, שיבוש בתפיסת מציאות, תגובות פרנואידיות ולעיתים אף אפיזודות פסיכוטיות.

מחקר איטלקי משנת 2013 שפורסם ב־Frontiers in Neurology  מצא כי מחסור חמור בשינה גורם לפעילות יתר של תאי microglia – תאי התמיכה והניקוי של מערכת העצבים – אשר מתחילים לפרק סינפסות עצביות כאילו היו "אשפה עצבית". כלומר, המוח לא רק מאבד תפקוד – אלא מתחיל לפרק את עצמו.

ברמה הסיסטמית, מניעת שינה פוגעת קשות במערכת החיסון. מחקרים על חיות מעבדה הראו כי לאחר 11–14 ימים של ערות רציפה, מערכת החיסון נכשלת בזיהוי פתוגנים, נגרם כשל חיסוני חריף ומופיעות זיהומים סיסטמיים. הסבר לכך ניתן על ידי ירידה דרמטית בהפרשת מעבירים דלקתיים מתווכים כמו אינטרלוקין 2 ו-TNG אלפא  – ציטוקינים קריטיים לוויסות תגובת הדלקת.

הלב גם הוא נמצא בסכנה. מניעת שינה כרונית מגבירה את הסיכון להפרעות קצב, מחלת לב כלילית, אי ספיקת לב ואף שבץ. מחקר שפורסם ב־European Heart Journal (2011)  שכלל נתונים מ־475,000 נבדקים, מצא שמניעת שינה ממושכת העלתה ב־48% את הסיכון לפתח מחלת לב איסכמית.

הכבד והכליות נפגעים אף הם. המערכת המטבולית נכנסת למצב של "stress overload" – עלייה ברמות אינסולין עם ירידה בתגובה התאית אליו, תנגודת לאינסולין, ופגיעה בתפקוד האנזימטי של הכבד. בנתיחות שלאחר המוות שנעשו על בעלי חיים שנמנע מהם שינה עד מוות (כפי שנעשה בניסויים קלאסיים בשנות ה־80), נמצאו פגיעות קשות בכבד, בכליות, במעי הדק ובאונות המוחיות.

ומהי התוצאה האפשרית של מניעת שינה בת חודש? אין עדות מבוססת לכך שאדם כלשהו שרד יותר מ־11 ימים רצופים ללא שינה ללא התערבות תרופתית. אחד המקרים המפורסמים הוא של רנדי גרדנר, תלמיד תיכון בן 17 מקליפורניה שב־1964 נשאר ער במשך 11 ימים לצורך פרויקט מדעי. התוצאה: רעד בלתי נשלט, הזיות, בלבול קיצוני, קשיים בזיכרון, דיבור לא ברור – ותפקוד מוחי שנדמה לסובלים מדמנציה קשה. הוא התאושש לאחר שינה ממושכת, אך השלכות ארוכות טווח נותרו מעורפלות.

כמו כן, קיים מצב תורשתי נדיר הקרוי Fatal Familial Insomnia  – מחלת פריונים הפוגעת בגרעיני התלמוס במוח, וגורמת לאובדן יכולת שינה עד מוות. החולים מפתחים תסמינים דמויי פסיכוזה, אובדן משקל, שיתוק, קומה ולבסוף מוות תוך חודשים ספורים. התהליך המדורג שבו נפגעים תחילה תפקודים נוירולוגיים, ולאחר מכן מערכות פנימיות, מספק חלון להשלכות הקיצוניות של אובדן שינה מוחלט.

שינה אינה מותרות – היא תנאי קיומי. הניסיון להישאר ער למשך חודש שלם אינו רק בלתי אפשרי פיזיולוגית, אלא קרוב לוודאי יוביל להתמוטטות מערכתית ואף למוות. כבר לאחר ימים ספורים, מתרחשת ירידה חדה בתפקוד המוח, פגיעה הורמונלית, קריסה חיסונית והצטברות של רעלים נוירולוגיים. אם הגוף לא יקבל את האפשרות "לאתחל" את עצמו בלילה – הוא ייכנס למצב של פגיעה עצמית בלתי הפיכה. השורה התחתונה: כל לילה בלי שינה – הוא צעד נוסף אל עבר התדרדרות נוירולוגית, קוגניטיבית וסיסטמית. השינה, מסתבר, היא לא בזבוז זמן – אלא המערכת החיונית ביותר לריפוי הגוף ושמירת שפיות הנפש.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בריאות

במיוחד עכשיו: המשקה הטבעי שמסייע לשינה ומכיל שני מרכיבים בלבד

Published

on



כולנו סובלים ממחסור בשינה, אבל יש מה לעשות כדי להירדם טוב יותר – גם אם קמתם באמצע הלילה. ככה מכינים את משקה הקסם



Source link

Continue Reading

בריאות

חריקת שיניים: התגובה של הגוף ללחץ שאתם לא רואים

Published

on



הבשורה החדשה מגיעה דווקא מהתחום האסתטי: הזרקת בוטוקס לשרירי הלעיסה. בשונה מהשימוש הקוסמטי המוכר, כאן מדובר בטיפול רפואי לכל דבר. הבוטוקס מוזרק לשריר הלעיסה הראשי – המאסטר ולעיתים גם לשרירים באזור הרקות – וגורם להרפייתם. התוצאה היא הפחתה דרמטית בלחץ המופעל על הלסת והשיניים, ולעיתים קרובות הקלה כמעט מיידית בתסמינים.

ההליך קצר, מתבצע על ידי רופא שיניים מוסמך, אינו דורש הכנה מראש או תקופת החלמה, ונמשך כמה דקות בלבד. במקרים רבים הוא משולב עם שימוש בסד לילה, ליצירת מעטפת הגנה רחבה יותר.

הטיפול מיועד למבוגרים מגיל 18 ומעלה, במיוחד עבור אלה הסובלים מברוקסיזם בשינה או בעירות, כאבים כרוניים בשרירי הלסת או כאבי ראש במיוחד בבוקר, שחיקה או שברים בשיניים, וכן לאנשים שמתקשים בפתיחת הפה. מדובר בפתרון יעיל, בטוח ונגיש, שיכול לשפר משמעותית את איכות החיים – במיוחד בתקופות מתוחות כמו זו.

ד"ר חגי סלוצקי הוא מומחה לרפואת שיניים ציבורית והרופא הראשי של רשת מרפאות השיניים כללית סמייל



Source link

Continue Reading

בריאות

למה המלחמה עם איראן שונה ממה שהכרנו – ומה ההשפעה עלינו

Published

on



אומנם אין לנו שליטה על מהלך המלחמה, אבל יש לנו שליטה על ההתנהלות הפרטית שלנו. עצם ההבנה של ההשפעות האפשריות של השינה עלינו חשובה. קבלו כמה עצות לשיפור איכות השינה:

• לכו לישון חצי שעה לפני הזמן ה"רגיל": חלק גדול מהשיגורים נעשה בשעות הלילה המאוחרות, לכן אם נלך לישון חצי שעה לפני הזמן "הרגיל" שלנו, נגדיל את הסיכוי שנרוויח חצי שעה של שינה איכותית.

• התכוננו בצורה מודעת יותר לתהליך השינה: כבו את הטלוויזיה שעתים לפני הכניסה למיטה, ולא רק ברגע האחרון, קבעו זמן גלילה בנייד שלאחריו תשימו אותו בצד (לא לכבות אותו – הוא כלי חשוב וחיוני).

• שנו את הזמן בו אתם מתקלחים לפני השינה: פעולה זו יוצרת אפקט מרדים אצל רבים מאיתנו.

• נסו לאכול ארוחה קלה יחסית בערב: על מנת לא להעמיס על מערכת העיכול.

• ותרו או צמצמו בצורה ניכרת את צריכת האלכוהול, העישון (למיניו) בתקופה זו: כיוון שאלה חומרים שנותנים תחושה של הירדמות אבל בעצם עלולים להגביר את המתח בו אנו נמצאים ולפגוע בתהליך השינה.

חשוב לזכור, אנחנו לא בתקופה רגילה ולכן נשים לב לדברים אליהם אנחנו לא רגילים. תשומת לב זו, בליווי של שינויים, אפילו קטנים – אבל כאלה שנוכל להקפיד לעשות יום אחרי יום – יתרמו לנו ולסובבים אותנו לעבור את התקופה הזו בצורה טובה יותר.

יואב רודניקי, פסיכולוג קליני, מנהל מרפאת ברה"ן ילדים ונוער, מחוז מרכז במאוחדת



Source link

Continue Reading

כל העדכונים