עד כמה השתבשה עליו דעתו, עד כמה המנעמים עלו לו לראש? על כך אפשר ללמוד מפרשת החופשה, סליחה: "הדיון הביטחוני הדחוף" בבודפשט. ההחלטה לצאת לנופש התקבלה במקביל להרחבת הפעולה בעזה. שלוש אוגדות נמצאות כבר בשטח.

הלוואי וישובו כל לוחמי וחיילי צה"ל בשלום לביתם, אבל כששלוש אוגדות מתמרנות בשטח, גם אם לחמאס יש כרגע אינטרס להיטמע בהמון ולא לתקוף, קיים תמיד הסיכון שנשלם מחיר גבוה (והכוונה אינה למחיר בחיי חטופים, זה הרי ממילא כבר לא מעניין איש באותה "סביבה" רעילה).

כל זה עלול לקרות בזמן שנתניהו יטבול בג'אקוזי, יהנה מעיסוי, יאכל ארוחה מפנקת וישכח לו לרגע או שניים מצרותיו-צרותינו, ממש כפי שאירע עת תפר לעצמו סופ"ש מפנק בוושינגטון, אחרי הפגישה אצל טראמפ.

בטלוויזיה נראו חטופים משתחררים, כחושים כשלדים אחרי שהתקיימו על רבע פיתה ביום במשך קרוב ל-500 ימים. מעניין אם המחשבה על כך חלפה בראשו של בנימין "החטופים סובלים אבל לא מתים" נתניהו, בעודו טובל קצה בייגל בחלמון הכתמתם של ביצת העין שהוכנה בדיוק לטעמו.

יכול להיות שנתניהו לא ידע מכלום בפרשה המכונה "קטארגייט". עתה, כשברור שכסף מקטאר עבר גם עבר לאנשי לשכתו, לפחות לאחד מהם, הרי שאפילו טענת "חף מפשע מחוסר ידיעה" הופכת לבעייתית – כלום האיש לא ראה והבין מה מתחולל תחת עיניו העצומות לרווחה? כלום לא נמצא מי שימשוך בדש מעילו, מי שיעיר אותו בחמש בבוקר ולא בשש עשרים ותשע?

הבעיה היא שאם לא ידע, הרי שזה סותר את כל מה שאנחנו יודעים אודותיו, על פי הפרשיות שנאמניו בתקשורת מנו השבוע אחת לאחת.

יש לנו ראש ממשלה מושחת? לשאלה הזאת בדיוק נדרש בית המשפט שדן בתיקי האלפים. מה שבטוח הוא שלכל הפחות יש לנו ראש ממשלה מנותק, כזה שטובע בשררה, במלונות פאר, בשירותיהם של מעצבי שיער ומאפרים, בעוד עמו נאנק ונחנק.

הכרנו כבר שליטים כאלה, אפילו משפחות כאלה. ממנהיגים שלא היו חלק משיטה דמוקרטית, כמו משפחת צ'אוצ'סקו ברומניה (ולמען הסר ספק, ההשוואה היא לחיי הפאר המנותקים ולא לאחריתה האומללה) ועד למי שהצליחו להטות את המערכת הדמוקרטית-לכאורה לשיטתם, כמו משפחת מרקוס בפיליפינים – כולל אוסף הנעלים המפורסם של הגברת, אימלדה. ספק אם כאשר הבטנו בהם אז, האמנו שיבוא יום ונראה משפחה כזאת גם בישראל.

שחיתות? אולי. זאת יקבע בית המשפט. חמדנות, נהנתנות ותאוות בצע? שפטו בעצמכם.