יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל השנה שיצוין בשבוע הבא נושא משמעות עמוקה מתמיד. בעקבות האסון הכבד של 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל איבדה מאות מאזרחיה וחייליה, ורבים אחרים עדיין מחרפים את נפשם בקרבות ובמאמצים להשבת החטופים.
ארצנו הקטנה רוויה באתרי זיכרון והנצחה – מצפורים, אנדרטאות ושבילי טבע שהוקמו לזכר הנופלים. השנה, כשהכאב טרי ומורגש היטב, הביקור באתרים אלה מקבל משמעות כפולה: זיכרון אישי וקולקטיבי, לצד תקווה והתחדשות. הנה כמה אתרי הנצחה ותיקים וחדשים, המשלבים טבע ונוף מרהיב, מקומות שבהם אפשר לזכור ולהתחבר לסיפורי הגבורה.
תצפית "נוף צופר"
אובדן ותקווה בנופי הערבה: על גבעת "הר צופר" בערבה התיכונה, הוקמה תצפית מיוחדת ביוזמתו של ששון אליאס, ממקימי מושב צופר. התצפית קיבלה משמעות טרגית לאחר נפילתם של שלושה מבני המושב בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל: סמ"ר עידו אפל, סמ"ר גלי רועי שקותאי וסמ"ר רואי אליאס. מהתצפית נשקף מבט פנורמי על מדבר הערבה, שטחי החקלאות של מושב צופר, מצוק הצינים ו"מובלעת צופר" ההיסטורית מעבר לגבול. המקום עוצב בטעם רב, עם פינות ישיבה מוצלות ואבני חול נוביות בגוני האש, ומאפשר התחברות לסיפור המקומי של התיישבות, חקלאות ושכול.
איך מגיעים: נוסעים על כביש 90, ולפני שער הכניסה למושב צופר פונים ימינה בהתאם לשלט פסיפס ונוסעים במשך כקילומטר. לאחר מכן פונים שמאלה בהתאם לשילוט ונוסעים עוד כ־2 ק"מ.
תצפית נוף צופר (צילום: מועצה אזורית הערבה התיכונה)
אנדרטת אוגדת הפלדה
מבט אל משולש הגבולות: בנקודה אסטרטגית המשקיפה על משולש הגבולות ישראל־מצרים־עזה, ניצבת אנדרטה מרשימה לזכר נופלי אוגדת הפלדה בקרבות רצועת עזה וסיני במלחמת ששת הימים. המקום מספק הזדמנות ייחודית להבנת סיפור הגבול והמאבק ארוך השנים על ביטחון תושבי הדרום.
למרפסת התצפית מובילות כ־180 מדרגות בתוך האנדרטה, והנוף הנשקף ממנה מציג את המהפך שחוללו המתיישבים בחבל ארץ צחיח שהפך לאזור חקלאי פורח. בעת הביקור באנדרטה, קשה שלא לחשוב על המציאות המורכבת של התושבים באזור זה, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר. איך מגיעים: כתבו בווייז "אנדרטת אוגדת הפלדה".
אנדרטת אוגדת הפלדה (צילום: אייל בריברם)
העץ של לירן
צל וזיכרון במרחבי המדבר: בנוף המדברי עוצר הנשימה של פתחת ניצנה, ניצב עץ שיטה עתיק ומרשים שהפך לאנדרטה חיה לזכרו של לירן אלמוסנינו, שנפל ב־7 באוקטובר בהגנה על קיבוץ חולית.
לירן, חבר מושב כמהין וחלק מצוות הכוננות של לוט"ר ניצנה, היה קשור למקום הזה עוד בחייו והביא לכאן קבוצות רבות של מטיילים. הוא היה נוקד שגידל כבשים, פעיל בארגון "השומר החדש", תיירן אהוב ודמות מעוררת השראה לנערים רבים. לצד העץ המרשים מוצב שולחן קק"ל גדול המוקף בנוף מדברי פתוח ושומם, המשרה תחושה של מרחב ושלווה – מקום מושלם להתחבר לדמותו ולסיפורו של לירן.
איך מגיעים: מומלץ דרך טיולי איזיריידר מקדש ברנע. ניתן גם להגיע ברכב שטח דרך ביר מלגה לאורך נחל ניצנה, או בהליכה של כ־15 דקות מהשער של מושב באר מילכה.
העץ של לירןש (צילום: חן בירון)
מצפה איתי מורנו
תצפית לעמק האלה: בכניסה ליישוב אדרת שבחבל עדולם הוקם מצפה המנציח את זכרו של רס"ר (במיל') איתי שלמה מורנו, בן המושב שנפל בקרב זיקים במהלך מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, בן 24 בלבד.
איתי התגייס ליחידת מגלן ולאחר שחרורו המשיך לשרת במשרד הביטחון. ב־7 באוקטובר קיבל שני צווי גיוס במקביל ובחר להתייצב למילואים בצה"ל. ארבעה ימים לאחר מכן נהרג בקרב בזיקים תוך הגנה על חבריו. הוריו של איתי וגרעין הנוער של היישוב הובילו את יוזמת המצפה בשיתוף עם פרויקט "אבן הפינה". מהמצפה נשקף נוף מרהיב הכולל את עמק האלה, בית שמש, הרי ירושלים וחברון, ויישובי הסביבה.
איך מגיעים: המצפה נמצא בכניסה ליישוב אדרת בצד שמאל. המקום פתוח לקהל הרחב ללא עלות.
מצפה מורנו (צילום: אופירה איאש)
מצפה עידו בהראל
נוף ילדותו ואדמתו: בקיבוץ הראל שבהרי יהודה הוקם מצפה לזכרו של רס"ר עידו קסלסי, לוחם מילואים במגלן, שנפל ב־11 באוקטובר 23', בקרב עם מחבלים. המצפה משקיף אל השטחים החקלאיים שעידו עיבד, ובמיוחד אל החלקה האחרונה שעבד בה שלושה ימים לפני המלחמה. סיפורו של עידו מרגש במיוחד – בבוקר השבת השחורה שהה בביתו עם שני אחיו, שגם הם לוחמים. עם הגעת הידיעות הראשונות מיישובי העוטף, אסף ציוד ויצא להגן על המדינה ללא המתנה לצו, ראשון מבין האחים.
עידו היה חקלאי בנשמתו ועבד בגידולי שדה בקיבוץ הראל. במקביל, הקים פוד־טראק אהוב, וגילה רגישות מיוחדת לילדים שנזקקו להעצמה. למרגלות המצפה מתפתל "המשעול של עידו" – שביל קצר בחורש טבעי המספר את סיפורו. איך מגיעים: המצפה ממוקם בקיבוץ הראל, חפשו "מצפה עידו קסלסי" בווייז.
גבעת רועי
תצפית לזכר גיבור ישראל: בראש חורבת אבימור, המשקיפה על דרך בורמה ההיסטורית, הוקם אתר הנצחה לאל"ם רועי לוי, מפקד היחידה הרב־ממדית, שנפל בשבת השחורה בקרב בקיבוץ רעים. האתר, שנחנך במאי 2024, מציע תצפית מרהיבה אל עבר מצפה הראל, גבעות שפלת יהודה, הים התיכון ועד צפון עזה. במקום סלעי הנצחה חרוטים, דגל ישראל מתנוסס, ומסבירן קולי המספר את סיפורו של רועי.
רועי, יליד ארצות הברית שעלה לישראל ב־1982, בנה קריירה צבאית מפוארת. הוא נפצע אנושות במבצע צוק איתן אך התאושש וחזר לשירות פעיל. ב־2018 הדליק משואה לרגל יום העצמאות ה־70, ואמר משפט שחקוק כיום באתר: "לזכר אלו שנותרו בשדה הקרב ואלו ששדה הקרב נותר עמם". איך מגיעים: האתר ממוקם בסמוך למצפה הראל, על דרך בורמה.
"השביל הרטוב"
לזכר צביקה קפלן: בעמק המעיינות, מסלול הליכה קצר ורטוב המחבר בין עין שוקק לבריכת הטחנה נפרץ לזכרו של סרן צביקה קפלן, קצין אג"ם בגדס"ר גולני, שנהרג במבצע צוק איתן ב־2014. חבריו ומשפחתו הקימו את עמותת כח צביקה ויצרו את השביל להנציח את זכרו ולחבר את הציבור לטבע ולערכים שייצג. המסלול, באורך כ־300 מטר, מוביל בתוך מי נחל שוקק, בין צמחיית קנה ופטל, ומתאים למשפחות וילדים. למי שחושש מהמים, יש שביל יבש מקביל ויציאות ביניים. הליכה בשביל היא חוויה רעננה ומרגשת, במיוחד בימים חמים, עם ידיעה שמאחוריה עומדת הנצחה משמעותית. משך ההליכה: 10־15 דקות – בתוך פארק המעיינות. איך מגיעים: כתבו בווייז "פארק המעיינות".
השביל הרטוב (צילום: אורן גבאי גולן)
הר מירון
מצפור אוריאל פרץ: בפסגת הר מירון (1,208 מטר), הוקם מצפור לזכרו של סגן אוריאל פרץ, שנפל בקרב בדרום לבנון. מהמצפור, שהוא חלק משביל הטיול בהר, ניתן להשקיף על פנורמה מרהיבה של הגליל והגולן, כולל אזור דרום לבנון שבו נפל. המצפור מספר גם את סיפורה הייחודי של משפחת פרץ – משפחה שהקריבה קורבן כבד למען המדינה. בסמוך ישנה אנדרטה לזכר סמל סאלח טאפש, בן העדה הדרוזית, שנפל ב־1992 בעת מתן טיפול רפואי לחיילים שנקלעו למארב. כדאי לדעת: הכניסה למצפור ללא תשלום. שביל הפסגה בהר מירון נחשב לאחד המסלולים היפים בישראל. איך מגיעים: פונים דרומה מכביש 89 ממערב לסאסא, חניה בחניון הגדול והליכה ב"שביל הפסגה".
שביל אלי כהן בגולן
בעקבות הגיבור החשאי: בגולן מתפתל שביל מיוחד המנציח את אחד מהמרגלים הגדולים בתולדות המדינה – אלי כהן. השביל, פרי יוזמתו של מדריך הטיולים גיל ברנר, כולל שמונה נקודות עצירה לאורך כביש 98, כשבכל נקודה מוצבים שלטי זיכרון ויצירות אומנות מרשימות של האומן יובל לופן.
אלי כהן, שפעל בדמשק בשנים 1962־1965 בזהות בדויה בשם כאמל אמין ת'אבת, תרם תרומה מכרעת לביטחון ישראל ולניצחונה במלחמת ששת הימים. המידע שהעביר על פעילות הצבא הסורי בגולן אפשר שליטה אסטרטגית, שליטה במקורות המים והקמת התיישבות יהודית באזור. המסע מתחיל בחמת גדר, שם מוצב סלע עם חריטת אשכול ענבים הנישא בידי שני אנשים, ומסתיים במרום גולן עם פסל המתאר את ציפייתה של משפחתו – אשתו נדיה ושלושת ילדיו – לשובו. בין לבין תוכלו לראות את אישורי המעבר החקוקים של אלי כהן, פסל בצורת ראש אדם הצופה לארבעה כיוונים, מבנה ששימש כמועדון קצינים סורי, אבן גזר הדין עם חריטת תיאור תלייתו, ופסל מנעול המדמה את הצצתו לסודות סוריה. ללא קבר וציון פיזי בישראל, שביל אלי כהן מציע דרך מרגשת להתחבר לדמותו, לסיפורו ולתרומתו האדירה לביטחון המדינה – סיפור של תעוזה, מסירות והקרבה שנחרט בהיסטוריה הישראלית. איך מטיילים: מומלץ לנסוע לאורך כביש 98 מדרום לצפון ולעצור בנקודות המסומנות. למידע מדויק על כל נקודה, מומלץ להיעזר במפת השביל או בהסברים שמופיעים באתר אלי כהן (elicohen.org.il).
צעד משמעותי לקראת התאוששות התיירות: הערב (חמישי) תנחת בשדה התעופה “רמון – אילת” טיסה ישירה של חברת “רד ווינגס” ממוסקבה – לראשונה מאז 2020. הקו החדש צפוי להחזיר את אילת לקדמת מפת התיירות הבינלאומית ולהביא לארץ אלפי תיירים. מדובר בטיסה הראשונה בקו תעופה חדש, שהוקם במאמץ משותף של עיריית אילת, משרד התיירות, משרד התחבורה, משרד החוץ, התאחדות מלונות אילת ורשות שדות התעופה.
בהתאם למדיניות שר התיירות חיים כץ, המהלך הנוכחי הוא תוצאה של עבודה ממושכת מצד כלל השותפים, שכללה מהלכים שיווקיים, קמפיינים ממוקדים ופעולות נוספות מול גורמי תיירות מרכזיים ברוסיה.
מוסקבה (צילום: REUTERS/Maxim Shemetov)
״גשר של תקווה”
“חידוש הקו ממוסקבה הוא גשר של תקווה. זהו מסר ברור לעולם: אילת חיה, פתוחה, בטוחה, ומזמינה את כולם לחזור”, אמר אלי לנקרי, ראש עיריית אילת. “התיירים שמגיעים איתנו היום הם הסנונית הראשונה בדרך לחזרה לשגרה – לעיר ולמדינה, שצמאות לתנועה, לאמון מחודש ולשגשוג”.
לנקרי יגיע לארץ בטיסה שתנחת ממוסקבה, לאחר ששהה בה עם משלחת מקצועית מהעיר, בביקור שכלל מפגשים עם סוכני נסיעות, חברות תעופה ובכירים בממשל המקומי. במהלך הביקור הציג לנקרי את היערכות העיר לקליטת התיירים, הכוללת אתר נחיתה דיגיטלי בשפה הרוסית, שילוט ושירותים מותאמים, תפריטים ייעודיים במסעדות, מבצעים בבתי המלון, אירועי תרבות ייחודיים ועוד.
בנוסף, נפגש ראש עיריית אילת עם סגן ראש מחלקת קשרי החוץ בעיריית מוסקבה, והשניים דנו בהרחבת שיתופי פעולה בתחומי ערים חכמות, חינוך, תיירות וחדשנות.
אירוע גאלה רשמי במוסקבה
משלחת אילת הוזמנה גם לאירוע גאלה רשמי, במיוחד עבור העיר הדרומית, בהובלת לשכת התיירות המקומית ושגרירת ישראל במוסקבה סימונה הלפרין, בהשתתפות מאות נציגים מתעשיית התיירות הרוסית.
שר התיירות חיים כץ (צילום: ראובן קסטרו)
“רוסיה היא שוק חשוב עבורנו. פתיחת הקו לאילת היא תוצאה של השקעה מתמשכת, וכבר ניכרת התעוררות מחודשת”, אמר מנכ”ל משרד התיירות, תא”ל (מיל’) דני שחר. “אנחנו פועלים להרחיב את הפעילות לעוד יעדים – גם באירופה”.
ראש העיר לנקרי סיכם: “אני מודה למשרדי הממשלה המעורבים ולשגרירת ישראל במוסקבה, סימונה הלפרין. החזרת הטיסות הבינלאומיות לעיר היא משימה לאומית. נמשיך לפעול בכל הזירות כדי לחזק את מעמדה של אילת כעיר תיירות בינלאומית מובילה – ולהבטיח שעוד ועוד תיירים יבחרו בה כיעד ראשון לנופש”.
נסיעות יכולות ליצור לחץ, במיוחד אם תכננתם טיול בעונת הקיץ. למרות שחופשת חוף באוגוסט נשמעת מושלמת, זה גם החודש הכי בעייתי לטוס בו, עם שדות תעופה עמוסים ותורים ארוכים שהופכים את תחילת החופשה לפחות רגועה ממה שקיוויתם. אבל אין דבר גרוע יותר מלהגיע לשדה התעופה ולגלות ששכחתם לארוז בגדי ים או לטעון את הטאבלט לפני הטיסה. עיכובים, מזוודות אבודות או אפילו מחלה בלתי צפויה יכולים לשבש חופשה, לכן חשוב תמיד להיות מוכנים כדי למנוע תקלות משמעותיות.
הסתפקות בתיק יד היא אחת הדרכים לוודא שלא תשכחו אף פריט חיוני לחופשה. קיימים הרבה טיפים איך למקסם את השימוש במזוודה, אבל כנראה יש כמה דברים שלא תחשבו לקחת איתכם ושעלולים להציל אתכם מתקלות. בעוד שבדרך כלל מומלץ לשמור פריטים חיוניים כמו תרופות בתיק היד כדי שיהיו נגישים, יש עוד כמה חפצים שמומחי נסיעות ממליצים לשמור שם גם כן. אלה חמשת הפריטים החיוניים שכולם צריכים לארוז בתיק היד כדי להבטיח שיהיו נוחים ובטוחים.
נתב"ג (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
1. מטען נייד שמירה על הטלפון טעון במהלך הטיסה היא חיונית, במיוחד כיוון שרבים מאיתנו משתמשים בו לכרטיסי העלייה למטוס. מומלץ לקנות מטען בעל קיבולת של 10,000mAh כדי להבטיח שהטלפון לא יגמר. תמיד ארזו מטען נייד טעון במלואו, מאחר וקודות הטעינה בשדה התעופה לרוב תפוסות או שבורות, והדבר האחרון שאתם רוצים זה סוללה גמורה כשאתם מנסים לנווט בארץ זרה.
2. בגדים עם אלפי נוסעים שמאבדים את המזוודות שלהם מדי קיץ, אם רשמתם מטען במחזיק המזוודות, כדאי לארוז גם החלפת בגדים בתיק היד.
3. תיקיית מסמכים למרות שרבים מאיתנו שומרים מסמכים חשובים כמו כרטיסי טיסה ואישורי מלון בטלפונים או בטאבלטים, חשוב להחזיק עותקי גיבוי במקרה שמשהו יאבד. כדאי להכין עותקים של הדרכון, ביטוח נסיעות, אישורי הזמנות ומספרי חירום לשמור בתיקייה.
4. מכשיר מעקב הכנסת AirTag של אפל או מכשיר דומה לתיק היד מבטיחה שתדעו בדיוק איפה הוא נמצא בכל רגע, וזה יציל אתכם מהמתנה חסרת אונים ליד המסוע במקרה שהוא לא יופיע. כי אין מחיר לשקט הנפשי שלנו.
מטען נייד (צילום: יח"צ)
5. ערכת רווחה בזמן שרבים מאיתנו שומרים תרופות בתיק היד, דון גם מייעצת לארוז ערכה שלמה עם חיטוי ידיים, משככי כאבים, מגבונים, שפתון, קרם לחות ואפילו מסכת עיניים כדי להפוך את הטיסה לנוחה יותר.
טיסות ארוכות ועיכובים בשדה התעופה יכולים לגבות מחיר מהגוף וממצב הרוח. ערכת נוחות קטנה יכולה להפוך מצבים לא נוחים לנסבלים הרבה יותר, במיוחד במקרה של עיכובים בלתי צפויים.
המאבק במספרי התיירים הגבוהים מקבל פרסום נרחב בזכות רעיונות מבריקים ולא שגרתיים של ממשלות מקומיות ואזרחים. הקיץ בשנה שעברה סימן מפגש גורלי ליעדי נופש אירופיים רבים, כשההמוני התיירים הפכו את התופעה לבעיה במקום להיות ברכה. כשהנופש ההמוני ממשיך להתגבר גם השנה, אתרים מובילים מכניסים תוכניות לצמצום הנזקים הנגרמים.
בין ההגבלות שכבר ניתן לראות: עצירת אוניות נופש, הכבדת המיסוי על נופשים וקביעת תקרות לכמות המבקרים. אך מדיניות אחרת לכיוון צמצום המבקרים זכתה לכותרות עקב יוזמות מקוריות מצד פקידים ותושבים. אלה הם חלק מהצעדים הכי יוצאי דופן שננקטו נגד נופש מופרז השנה.
דיירי נוטינג היל מטמיעים את הבתים הבהירים באפור כהה
נוטינג היל, רובע במערב הבירה הבריטית, הפכה למוקד תיירותי בשנות התשעים עקב קומדיה רומנטית מפורסמת עם ג'וליה רוברטס והיו גרנט. בשנים האחרונות, הוילות הפוטוגניות בגווני קשת הפכו את האזור למקום חביב על משתמשי הרשתות. אולם גלי הנופשים החמושים בסמארטפונים מתחילים לעצבן את הדיירים, שמעלים טענות נגד לכלוך, מהומה ופגיעה בפרטיותם.
מקומיים מתארים אירועים של יוצרי תוכן שמתקרבים עד לפתחי הבתים לצורך צילום, מביאים ארוחות לחצר, ואפילו מבקשים מבעלי דירות להיעלם כדי לא להפריע לקדר. בתגובה, דיירים מסוימים החליטו לשנות את גוון הבתים לצבעים עמומים יותר כמו שחור ואפור כדי להפחית את המשיכה הויזואלית. הדיירים גם התקינו שלטי השקטה ושרשרו מחסומים בכניסות לבתיהם.
נוטינג היל (צילום: אינגאימג')
שוטרים באיטליה בודקים את הנעלה של מטיילים
האזור הצפוני של איטליה, צ'ינקווה טרה, ידוע בישובים הצבעוניים הנצמדים לקירות הסלע, עם רשת שבילים מאתגרת המקשרת ביניהם. נתיבי הטיול מביאים רבבות נופשים בעונות החמות, למידה שאילצה את הנהלת השמורה הטבעית לפתח פרוטוקולי בטיחות.
בנוסף לתחבורה חד-סיטרית, מנהלי השמורה אסרו על כל נעלה חשופה או רכה (דוגמת סנדלי חוף) מאז 2019. הפרת כללי הנעלה עלולה לגרור עיצום כספי שמתחיל מ-50 יורו ומגיע עד 2,500 יורו. במדריך המקוון העדכני של השמורה, האחראים מודיעים שכוחות הביטחון יפקחו על עמידה בדרישות הציוד המתאים.
ברצלונה מקימה מתחם צילום ייעודי ליד האנדרטה המפורסמת
לא מזמן, הרחבה הציבורית שלפני כנסיית הסגרדה פמיליה שימשה תיירים לאתגר ויראלי שיצר בלבול רב. המשחק כלל הנחת מכשירים ניידים על מדרגות הרכבת התת-קרקעית כדי לתעד את עצמם כשמבנה הפולחן המיוחד מתנוסס מאחור.
הפעילות חסמה מעברים חיוניים ובסופו של דבר נפסקה. עיריית ברצלונה החליטה להקים שטח מיועד ליד המקדש שבו נופשים יוכלו להתרגע – ולהנציח את עצמם – קודם לכניסתם למקום. המתחם החדש בהיקף של 6,200 מ"ר ישכן בין החזית הקדמית של המקדש לכיכר הסמוכה ברחוב הימי.
תיירים בברצלונה (צילום: שאטרסטוק)
בנידורם מטילה עיצומים על שימוש פנוי בכלי עזר רפואיים
בעיר הקיטית הספרדית בנידורם, השלטונות הכריזו על עיצומים כבדים נגד ניצול פסול של כלי תחבורה לנכים. גורמי אכיפה מדווחים שנופשים שוכרים את הכלים הללו לשעשועים בלי כיסוי ביטוחי הולם, ומפעילים אותם במהירות מסוכנת.
ההנהלה המקומית הבהירה שהפעלת כלי תחבורה אלה מיועדת אך ורק למי שזקוק להם מסיבות רפואיות. נופשים שמתעלמים מההנחיות יקבלו עיצומים של עד 500 יורו.