עו"ד אילן בומבך, מומחה למשפט מנהלי, שוחח הבוקר (ראשון) עם אודי סגל וענת דוידוב ב-103FM על מכתבו של ראש השב"כ רונן בר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ברקע חקירת קטארגייט.
בפתח דבריו אמר: "כל העניין הזה מביא אותנו לאווירה משברית מאוד, מצב דברים שבו דנים בהדחה של ראש שב"כ וראש שב"כ לא פורש, במיוחד אחרי מחדל כזה גדול, מ־7 באוקטובר, שהוא בעצמו טוען שהוא חלק מרכזי בו, הוא מודה בזה. אחר כך מתבררים כל העניינים, רואים שאין שום אמון בין הממשלה לבין ראש השב"כ. נכון שראש השב"כ הוא לא משרת אמון, אבל אין לזה שום קשר בין זה שהוא חייב שיהיה אמון בין הממשלה לבינו. רק המכתב האחרון שפורסם ביום שישי, זה דבר מדהים, איך אפשר לעבוד ככה?".
"מתי פורש ראש שב"כ שאומר 'אני מקבל אחריות'? חולפת שנה וחצי, בא ומפרסם את התחקיר של שב"כ, וברור שאחרי שגוף כזה מפרסם תחקיר גדול ומרכזי – הוא אמור לשים את המפתחות. ככה היה אצל הרמטכ"ל, פורסמו התחקירים והוא פרש, ככה מצפים שיעשה גם ראש השב"כ. יחד עם זה מתלווה חוסר אמון אישי", הדגיש.
רונן בר (צילום: ראובן קסטרו)
עוד הוסיף: "כל גוף שיש בו חקירות כמו משטרה, אפילו השב"כ במקרים מאוד נדירים, כשהוא מנהל חקירה, ראש השב"כ בעצמו הוא לא הגוף שמנהל את החקירה, הוא לא זה שהחליט על החקירה, אלא היועמ"שית, הוא לא זה שמנהל אותה בפועל, כמו שנניח המשטרה חוקרת חשדות נגד ראשי המדינה, מגיע זמנו של המפכ"ל להתחלף, יבואו ויגידו 'אתה לא מתחלף עד שהחקירה לא מסתיימת'? מה זה קשור? המפכ"ל מנהל את החקירה? יש בשב"כ מי שאחראי על החקירה, מי שמטפל בה. ראש השב"כ בכלל לא קשור אליה, אין ספק שראש השב"כ החדש יצטרך להמשיך את החקירה".
בומבך המשיך: "חשוב לנו כמדינה, ולא משנה אם אנחנו בעד נתניהו או נגדו, אנחנו צריכים ראשי גופים של ביטחון שיודעים לעבוד עם הממשלה, שעובדים איתה בצורה מיטבית ולא רואים הדלפות בתקשורת. בואו נדבר רגע על המכתב שלו, תמוה. כמי שעוסק כל הזמן בעתירות לבג"ץ ומשפט מנהלי, לא ראיתי עוד דבר כזה, מה זאת אומרת המכתב? אתה בבג"ץ? אתה צד לעתירה? תגיש תצהיר תשובה, מה זה מכתב? מה אתה מתכתב? אתה שולח מכתבים לבג"ץ? אין פרוצדורה כזאת. אם זה באמת מקרה יוצא דופן, תגיש תצהיר, תיחקר על זה".
דיון בבג"ץ (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
"אני מוטרד מכל מה שקורה פה, אני חושב שחילופי ההאשמות האלה, ולא משנה מי צודק, מאוד מאוד בעייתיים, הדברים האלה כן חייבים להתברר, לא באמצעות מכתב שמפרסמים אותו בתקשורת אלא בבירור מאוד נוקב ורציני", כך לדבריו.
נניח ועדת חקירה ממלכתית? "אתה יודע מה, אני דרך אגב בעד, אני חושב שוועדת חקירה זה דבר מצוין, באופן אישי גם יש לי אמון בנשיא עמית, אין פה שום בעיה, אבל האמון הוא לא שלי, הוא של המדינה כולה. ועדת חקירה ממלכתית זו כסות לרצון לבוא ולטאטא את הדברים".
"נגד אדם אחד, אני כבר אומר לך לא יהיו המלצות להדיח, זה ראש הממשלה. בלי קשר לוועדת החקירה שצריכה לקום, צריך בינתיים לעשות תחקירים נוקבים עם אשמים ברורים, עם לקחים ברורים, עם הסברים איך הגענו למצב הזה, לא כל מה שראינו כאן. החקירות האלה צריכות להיות מיידיות ומהירות", ציין.
בנימין נתניהו, דיוני הוועדה לבחירת שופטים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
על דברי ראש החטיבה היהודית בשב"כ, אמר בומבך: "זה פשוט מטלטל ומחריד. השב"כ, שטוענים שהוא כביכול אמור לשמור על הדמוקרטיה, רואים שעוצרים אנשים, 'בואו נעצור אותם לכמה ימים בלי ראיות, נשים אותם בתא עם עכברים'. איך אמר ראש החטיבה היהודית? 'זה בלשכתו של ראש השב"כ', אחרי דבר כזה צריך להיאחז בקרנות המזבח? ככה השב"כ מתנהל? רק על התחקיר הזה הוא צריך לבוא ולפרוש".
שלושה תושבי נצרת נפצעו בשעות הבוקר מאירוע ירי שבוצע לעברם בעת ששהו בתוך מאפייה בעיר. מותם של שניים מהם, עומר עוואד, 48, ותהה עוואד, 22, אב ובנו, נקבע זמן קצר לאחר מכן. ואילו השלישי, קרוב משפחתם, פונה לבית החולים האנגלי בעיר, במצב בינוני.
ההערכה היא כי מדובר בסכסוך עקוב מדם בין ארגוני פשיעה גדולים במגזר, כאשר הקורבנות הפעם אינם קשורים לסכסוך באופן ישיר. אולם הם קשורים למעגל השני או השלישי של אחד הארגונים, והפגיעה בהם מטרתה להוציא מהמחתרת עבריינים שקשורים לסכסוך כביכול. מדובר בקורבנות ה– 103 וה– 104 של המגזר הערבי, מאז תחילת שנת 2025 בעוד שנה מדממת עבור המשטרה.
זירת רצח, משטרה (צילום: דוברות המשטרה)
סמוך לשעה 07:53 התקבל במוקד 101 של מד"א ובמוקד 100 של המשטרה דיווח אודות אירוע ירי לעבר בית עסק בנצרת. צוותים של מד"א שהגיעו למקום טיפלו בשלושה נפגעים שהיו בתוך המאפייה ומותו של אחד מהם נקבע בזירה. צוותי מד"א פינו מהזירה שניים מהפצועים ותוך זמן קצר נקבע מותו של פצוע נוסף בבית החולים.
פראמדיק מד"א תאופיק בסול סיפר: "מדובר באירוע אלימות קשה מאוד. כשהגענו למקום ראינו 3 גברים שוכבים כשבגופם פציעות חודרות וקשות מאוד. הפצוע החמור מבניהם, גבר כבן 40, היה ללא סימני חיים, ולצערנו נאלצנו לקבוע את מותו במקום. סמוך אליו, שכב גבר כבן 30 שהיה מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה. התחלנו לבצע פעולות החייאה מתקדמות שכללו עיסויים והנשמות, ופינינו אותו בניידת טיפול נמרץ של מד"א לחדר הטראומה בבית החולים כשמצבו מוגדר אנוש. בנוסף, פינינו גבר כבן 30 במצב קשה".
כוחות משטרה גדולים ממחוז צפון שהגיעו לזירה פתחו בחקירה לבירור נסיבות האירוע שהרקע שלו הוא פלילים. החוקרים אספו ממצאים לרבות פורנזיים, איתרו מצלמות אבטחה גם מתוך המאפייה והחלו בסריקות נרחבות בניסיון להתחקות אחר חשודים וכן בניסיון לאתר את הרכב שאיתו נמלטו.
נציין כי הערכה היא כי שני הקורבנות אב ובנו אינם קשורים מצאו עצמם כקורבנות רק בשל שיוכם המשפחתי לכאורה ולכן הוחלט על חיסולם כדי לפגוע ביריבים וכדי להעלות מהמחתרת את העבריינים איתם הם מסוכסכים.
עו"ד ירון זמר, מומחה למשפט בינלאומי מהפקולטה למשפטים במכללה למנהל, התייחס להיבטים המשפטיים של מלחמה בין ישראל לאיראן. לדבריו, תקיפות מכוונות של איראן לעבר אזרחים בישראל עלולות להיחשב לפשע מלחמה לפי הדין הבינלאומי.
"ירי מכוון של טילים לעבר אזרחים ולב ליבה של אוכלוסייה אזרחית הוא הפרה בוטה של דיני הלחימה", אמר זמר, "ועלול להיחשב כפשע מלחמה לפי המשפט הבינלאומי. הקהילייה הבינלאומית לא יכולה להרשות לעצמה להבליג על כך".
עו"ד ירון זמר (צילום: אירנה ליבשיץ)
בהתייחס לתקיפות שביצעה ישראל נגד מתקנים באיראן, אמר זמר כי פעולות מסוג זה עשויות להיחשב חוקיות מבחינה משפטית, בתנאים מסוימים: "לישראל יש זכות מוכרת במשפט הבינלאומי להפעיל כוח צבאי כאשר יש עליה איום ממשי, מיידי ובלתי הפיך על ביטחונה – כולל מתקנים גרעיניים. אם ניתן להוכיח שאיראן מתקרבת להשגת נשק גרעיני, זו עילה לגיטימית לפעולה מונעת".
זמר התייחס גם לתגובת מועצת הביטחון של האו"ם, ואמר כי היעדר גינוי או כינוס מצד המועצה אינו מקרי. "העובדה שמועצת הביטחון של האו"ם לא מתכנסת ולא מגנה את התקיפות של איראן על אזרחים, היא לא מקרית – זו תוצאה של שיתוק פוליטי קבוע, במיוחד כשמדובר בשחקנים כמו איראן וישראל. זה חושף את מגבלות האפקטיביות של מנגנוני המשפט הבינלאומי".
לדבריו, המשפט הבינלאומי אינו נאכף באופן שוויוני: "כשמשווים את המצב הנוכחי להתערבויות בינלאומיות אחרות כמו ביוגוסלביה או אוקראינה, ברור שהפוליטיקה גוברת כאן על החוק. המשפט הבינלאומי לא מופעל באותה עקביות, וההשלכות לכך הרסניות גם בעתיד".
לסיום אמר זמר: "המשפט הבינלאומי קובע כללים ברורים – הבעיה היא לא היעדר חוק, אלא היעדר מנגנון אפקטיבי לאכיפתו. וזה בדיוק מה שמאפשר למעצמות ולאיראן לפעול כמעט ללא חשש".
לפי החוק המוצע, "הגונב דבר מנפגע או ממקום בתכוף לאחר שנתקיימה בו פגיעת איבה, דינו – מאסר עד שש שנים ולא פחות משנתיים". המשמעות היא שבתי המשפט יהיו מחויבים בענישת מינימום שתעמוד על שנתיים. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "במהלך מלחמת ישראל איראן נפגע העורף הישראלי קשות מנפילת טילים ונגרם נזק רב בנפש וברכוש בערים רבות ברחבי ישראל. בתוך כך התגלתה תופעה מכוערת במיוחד של גניבה ממקומות שניזוקו".
ח"כ אפרת רייטן (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
"כך בשעה קשה זו כאשר אזרחים נאלצים להתמודד עם סכנת חיים ועם ההשלכות הקשות של הנזק העצום בביתם או בעסק, יש מי שמנצל זאת לביצוע עבירות גניבה וביזה מנפגעים. לאור האמור על החברה לקבוע נורמה ברורה של החמרת ענישה לעבריין בנסיבות האלה כדי להוקיע את התופעה הפסולה", נכתב. בשל האמור, נכתב כי "מוצע כי מי אשר גונב מנפגע פעולת איבה בסמוך לאחר שהתרחשה הפגיעה, או ממקום שבו התקיימה פגיעת איבה זה מכבר, יהיה דינו עד שש שנות מאסר, ולא פחות משנתיים".